בריטניה שקועה במיתון הקשה ביותר בתולדותיה - מלמדים נתונים שמפרסמת (יום ד', 12.8.20) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה. התוצר התרסק ברבעון השני של השנה ב-20.4% בהשוואה לרבעון המקביל - הירידה החדה ביותר מאז החלה מדידת הנתונים ב-1955. ברבעון הראשון של השנה, שרק חלקו עמד בסימן הקורונה, ירד התוצר ב-2.2%.
מספר חולי הקורונה בבריטניה הוא קרוב ל-313,000 ומספר המתים מתקרב ל-47,000 - שיעור תמותה גבוה במיוחד של 15%. התגובה הבריטית לקורונה הייתה מאוחרת ומהוססת יחסית, והדבר בא לידי ביטוי הן בהיבטים הבריאותיים של המגיפה והן בהשלכותיה הכלכליות. המיתון בבריטניה הוא העמוק ביותר מבין המדינות העשירות, חברות קבוצת G7. רק בספרד (שאינה חברה בקבוצה זו) המצב גרוע יותר, עם 22.7% צניחה בתוצר ברבעון השני. לשם השוואה: בארה"ב הצטמק התוצר ברבעון הקודם ב-10.6%.
שר האוצר הבריטי, רישי סאנוק, אמר בעקבות פרסום הנתונים: "אמרתי בעבר שאנחנו ניצבים בפני זמנים קשים, ולמרבה הצער אנחנו בעיצומם. מאות אלפים איבדו את מקומות עבודתם ורבים נוספים יאבדו אותם בחודשים הקרובים. אבל למרות שיהיה צורך לקבל החלטות קשות, אנחנו נתגבר ואני מבטיח שאיש לא ייוותר מאחור בלא תקווה או סיוע". ממשלתו של בוריס ג'ונסון כבר הזרימה למשק מאות מיליארדי ליש"ט.
הצניחה בתוצר ברבעון השני היא בכל המגזרים - שירותים, ייצור ובנייה. הקורונה מחקה בשני רבעונים את הצמיחה שנרשמה במשך 17 שנים והתוצר הבריטי מצוי כעת בנקודה בה היה בחודש יוני 2003. מגזר השירותים, הגדול ביותר במשק הבריטי (והכולל בין היתר בנקאות, מלונות ומסעדות) ירד ב-19.9%, מגזר הבנייה צנח ב-35% ומגזר הייצור (כולל כרייה ואנרגיה) איבד 16.9%. ההשקעה בכלכלה מצד משקי בית ועסקים איבדה 25%.
לצד זאת, הנתונים החודשיים מעניקים מעט מקום לתקווה. בחודש יוני - האחרון של הרבעון הקודם - צמח התוצר ב-8.7% בהשוואה לחודש מאי, מעבר להערכות המוקדמות. מדובר בעלייה מנקודת מוצא נמוכה מאוד, ויש צורך לראות האם היא תימשך ומה יהיו ההשלכות של המשך הקורונה בכלל ושל גל שני בפרט. הצמיחה בחודשים מאי ויוני לא הספיקה כדי למחוק את השלכות ההתרסקות בחודש אפריל, בו מגבלות הקורונה היו בשיאן.
בריטניה היא מדינה חשובה במיוחד מבחינת ישראל. בשנת 2019 הסתכם הייצוא הישראלי אליה ב-4.7 מיליארד דולר - עלייה של 21% לעומת השנה הקודמת, בשל עסקה חריגה בתחום הכימיקלים. בשנה שעברה הייתה בריטניה יעד הייצוא השני בגודלו של ישראל (אחרי ארה"ב); בשנים האחרונות היא ממוקמת לרוב במקום השלישי, אחרי סין. כ-70% מהייצוא הישראלי לבריטניה הם תרופות, מה שנותן תקווה לכך שהפגיעה בו לא תהיה קשה מדי. בשנת 2018 הסתכם הייבוא מבריטניה ב-6.5 מיליארד דולר - שוק המוצא החמישי בגודלו בעולם והשני באירופה. מינרלים היוו 48% מן הייבוא, ומכונות וציוד חשמלי - 16%.
בבריטניה מתגוררים קרוב ל-300,000 יהודים - הקהילה הרביעית בגודלה בתפוצות. זוהי קהילה מושרשת ובעלת נטייה ציונית, עם קשר חם לישראל. בשנים האחרונות התגברו גילויי האנטישמיות בבריטניה, כולל במפלגת הלייבור תחת הנהגתו של ג'רמי קורבין - אך מאז החלפתו עושה המפלגה מאמצים להתנער מתופעות אלו.
