ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ה', 13.8.20) בהצעתו לסדר של ח"כ גדעון סער, בנושא "החלטת בג"ץ האוסרת להרוס בית מחבל ובקשה לדיון נוסף", ובסיום הדיון אישרה בהצבעה את ההחלטה הבאה:
"ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קוראת לממשלה לבקש דיון נוסף על החלטת בג"ץ בעניין הריסת ביתו של הרוצח של הלוחם עמית בן יגאל ז"ל. זאת גם בשים לב לגודל ההרכב ולמחלוקת בין שלושת שופטי ההרכב. יש להבטיח מתן כלים מעשיים למלחמה בטרור ובכלל זה על הממשלה לאמץ מדיניות לערער על החלטות שיפוטיות הפוגעות או עלולות לפגוע בהרתעה, במלחמה בטרור ובהגנה על חיילי צה"ל".
ח"כ סער הציג את הצעתו ואמר: "לפני חודשיים וחצי העליתי במליאת הכנסת הצעתי לדון בנושא הזה. אני העליתי זאת כהצעה דחופה עוד אחרי פסה"ד הקודם בשבו פסל בג"ץ החלטה להרוס חלק ממבנה בו התגורר אחד מהשותפים לרצח דביר שורק הי"ד. כבר אז קראתי למדינה לבקש דיון נוסף בפסק הדין. שוחחתי עם גורמים במערכת הביטחון ובמערכת המשפטית. וההחלטה לצערי אז הייתה החלטתם שלא לבקש דיון נוסף.
"היום חייבים לבקש דיון נוסף בפסק הדין שניתן השבוע, בו שוב בג"ץ הפך את החלטת הדרג המדיני בעניין הריסת בית הרוצח של חייל צה"ל עמית בן יגאל הי"ד. רצח שבוצע מהגג שממנו הושלכה גם הלבנה עליו - זו זירת הרצח. זו החלטה אומללה, שגויה, מכאיבה - שאסור שתישאר על-כנה. פסק הדין הזה משקף בעיני פירמידה נורמטיבית הפוכה. בתחתית הסולם האינטרסים שלמדינת ישראל., הרתעת אויביה והגנה על חיילה, ובראש הסולם משפחת הרוצח. הייתי בהלווית הנער דביר שורק הי"ד. הייתי בהלווית עמית בן יגאל הי"ד. מעמדים קשים מאוד שצורבים את הלב ונחרטים בו. אלה מיטב בנינו. הריסת הבית נועדה להרתיע, למנוע מקרים כאלה בעתיד.
"קראתי את פסק הדין - גם את דעת הרוב וגם את דעת המיעוט. לצערי, אני חייב לקבוע ששני שופטי הרוב בהחלטתם מנסים להכתיב מדיניות במקום הדרג המדיני. זה נאמר כמעט במפורש. בפסק הדין של השופט קרא נכתב: 'המשך קיום מדיניות זו תוך הישענות על הערכת גורמי הביטחון כי מדובר באמצעי הרתעתי והימנעות מדיון ענייני ומעמיק בסוגיות העקרוניות ששימוש בתקנה זו מעלה, מוקשית היא בעיניי'. ועוד: 'בחלוף השנים והתגברות השימוש בתקנה, אינני סבור כי הביקורת השיפוטית לעניין השימוש בתקנה לעולם ועד תמשיך להיות תחומה לגבולותיו של המשפט המנהלי, קרי, בחינת אופן הליך קבלת ההחלטה וחוקיות שיקול הדעת'.
"שופטי הרוב אומרים עקרון המידתיות מחייב מיתון הפגיעה על-ידי המרת ההריסה באטימה חלקית של הבית. כלומר - הם נגד המדיניות והם גם מציעים חלופה למדיניות. ישראל היא מדינה הנלחמת בטרור, הנלחמת במבקשי נפשה, והיא חייבת לשמר כלים מעשיים בידיה כדי לשמור על החיים עצמם. חובה לבקש דיון נוסף ואבקש שהוועדה תצביע ותחליט לקרוא לרשות המבצעת להגיש מיד דיון נוסף"., דברי סער
יו"ר הוועדה ביקש כי חברי הכנסת יכבדו את המשפחות השכולות אשר הגיעו לדיון ונתן להן את זכות הדיבור.
ברוך בן יגאל, אשר שכל את בנו עמית ז"ל: "ביהמ"ש העליון טעה בהחלטתו. זו החלטה לא מוסרית משום שכל כוחות הביטחון שהיו שם, כוללת שב"כ הביעו עמדה מקצועית נחרצת בעד ההריסה כהרתעה, ואנחנו פה לשם ההרתעה לא לשם הנקמה. השופטים טעו כי קל להוכיח שגם בני המשפחה היו מודעים למעשים, וגם כי קבעו שזה לא מקרה קיצון - אז מה זה מקרה קיצון?!.
"כששמעתי את ההחלטה, נסעתי לבית העלמין, וראיתי למעלה ממאתיים לוחמות ולוחמים שהגיעו לשם ספונטנית, וכאב לי לשמוע את המילים הקשות שהיה להם להגיד על המדינה. אני אוהב את המדינה, הבן שלנו מת בשבילה. אם הייתם שומעים את הילדים האלה, מלח הארץ, שבגלל ההחלטה אומרים שהם מצטערים שהם משרתים בצה"ל, ואני זה שצריך לומר להם לא לדבר כך.
"שוחחתי עם ראש הממשלה והוא הבטיח לי שיגישו דיון נוסף וגם שר הביטחון הוציא על כך הודעה, ואני מאמין להם. לא יכולה להיות פגיעה כזו בחוסן הלאומי. מהיום פוליסת הביטוח של כל המחבל זה 7-6 ילדים שיהיו מסכנים, ואז אתה יכול להרוג ישראלים כמה שתרצה. אני מאמי גדול בדמוקרטיה אבל מה שקרה כאן זה כרסום גדול מאוד בהרתעה, בצבא ובמורל הלאומי".
מירב חג'אג' מפורום "בוחרים בחיים" אשר שכלה את בתה שיר ז"ל: "אנו כמשפחות שכולות פוגשים את לקיחת הסמכויות המוקנות לשרים במקרים רבים ולא רק בבג"ץ. רק השבוע בדיון בבית דין לעררים על גירוש בני משפחת המחבל שרצח את שיר וחבריה ז"ל, אשר נמצאים פה בזכות אישורי שהייה, פגשנו דיין אטום אשר החליט לקחת לידיו סמכויות לו לא ופסק שלשר הפנים אין סמכות לגרש אותם. במילה אחת - הזיה.
"אנו כמשפחות שכולות רואים איך בג'ץ ביטל במשך השנים את כל אמצעי הרתעה כנגד מחבלים, כגון: גירוש שלילת תושבות, פסק רק לאטום חדר אחד ועוד. כיום נשאר אמצעי הרתעה היחידי כנגד מחבלים והוא הריסת בתים, גם אותו בג'ץ דרך השופט מזוז ביטל השבוע ועשה צעד גדול לטובת המחבלים ומשפחותיהם. אנו דורשים מחברי הכנסת והממשלה להחזיר לעצמם את השליטה ויישום החוקים כך שייצרו הרתעה אמיתית".
ח"כ עוזי דיין: "אני מבין דבר או שניים במלחמה בטרור וגם בשכול. שמעתי את פסיקת בג"ץ ורציתי לבכות. המלחמה בטרור היא המלחמה העיקרית על חיינו היום וההחלטה היא חוסר הבנה שלא תיאמן מהי הרתעה. איך אפשר לבטוח בבית הדין הגבוה לצדק, אם זה לא צדק?! אני סבור שצריך להקים ועדת ערר מהירה על החלטות הריסה, וכן ועדת מומחים שתקבע את מגבירים את ההרתעה בלחימה בטרור, ושהרכב שני הגופים יהיה כזה שבג"ץ יהיה חייב להתחשב בהמלצות להן לגבי הריסת בתרים במקרים שיגיעו לפתחו".
ח"כ איילת שקד: "דעת הרוב של השופטים מזוז וקרא הוא מעוות מבחינה מוסרית, מנוגד לחוק, לדין ולהלכה הפסוקה. בוודאי שצריך להגיש בקשה לדיון נוסף, וזו החלטה של שר הביטחון ואני יודעת שהוא רוצה. לאורך השנים אנו רואים מספר שופטים שמנסים לצמצם את היקף הריסת הבתים ולהוסיף קריטריונים מקשים בנושא. הצידוק הוא הרתעה וכוחות הביטחון תומכים בו לאורך השנים, ובמקרה הזה, על אחת כמה וכמה, כי הרצח נעשה מגג ביתו של המחבל, ולכן פסיקת קרא ומזוז היא שערורייתית. על סמך דעת המיעוט של וילנר ועמדת המדינה שהוגשה לבג"ץ, אני מקווה שהנשיאה תיעתר לקש לדיון נוסף. הנשיאה היא גם זו שקובעת את ההרכב המורחב, בהרכב מורחב, וכנראה, לצערי, נדע את פסק הדין ברגע שנראה את ההרכב".
ח"כ בצלאל סמוטריץ': "אף שאני מסכים עם כל מילה שנאמרה פה בדיון, אני רוצה להציג דילמה בנושא תמימות הדעים ששוררת כאן לגבי הקריאה להגיש דיון נוסף. פסק הדין הזה, שהוא אינו משפטי אלא פוליטי, הוא עוד חלק מהיסטורית המעורבות ההולכת וגוברת של בית המשפט בסוגיות ביטחוניות. להחזיר את זה לדיון נוסף זה לתת לגיטימציה לכך שזה נושא שפיט. אנחנו צריכים להחליט שזה חונה לפתחנו, ולראות איזה כלים יש לנו להחליט בנושא, ולא להעביר את זה למגרש של בית המשפט ולהשאיר להם להחליט בנושא. התרגלנו למתיחת היריעה של הביקורת השיפוטית אט-אט, והיא כבר הגיעה למחוזות שלא חלמנו עליהם בעבר. היות שבית המשפט העליון לא כפוף לתקדימיו, גם החלטה להרוס בדיון נוסף, לא תמנע החלטה על אי-הריסה במקרה הבא".
ח"כ אבי דיכטר: "זוהי החלטה רעה מאוד בכל הקשור ללחימה בטרור. לצערי, ישנם אנשים, כולל שופטי בית משפט עליון, שסבורים שבהרתעה יש מתג קסם ואם אתה מוריד או מרים אותו, אז יש או אין הרתעה. החיים לימדו אותנו אחרת, שאתה מרתיע בסדרת מעשים. כל מי שעסק בתחום הזה יודע כמה הריסת בתים מרתיעה, אבל גם אם לא את כל המחבלים, ורק 20% מהם יורתעו, דיינו. הבעיה היא לא רק ברשות השופטת, שהרי אנחנו כבר בחודש אוגוסט, וזה 8 חודשים שהקבינט אפילו לא דן בקיזוז המשכורות שהרשות הפלשתינית משלמת למחבלים או למשפחות שלהם - חוק שהעברנו פה בכנסת. הקיזוז הוא כלי בהחזרת ההרתעה ליושנה. ואיך עוד עושים זאת? אגלה לכם כי אני בשלבי עבודה מתקדמים על הצעת חוק להחזיר את הגירוש של המחבלים כאמצעי הרתעה. בדיאלוג מול בית המשפט העליון, החוק הוא הנשק החזק ביותר. נחוקק חוק גם להריסת בתי מחבלים, ובאמצעותו נתווכח עם בית המשפט".
יו"ר הוועדה סיכם כי בכוונתו לקיים דיון נוסף בסוגיה, במתכונת מסווגת, כדי לבחון את דרכי הפעולה האפשריות בסוגיה זו ובסוגיית ההרתעה בכלל, ולאחר מכן העלה להצבעת את הצעתו להחלטת ועדה בנושא, אשר אושרה, כאמור, ללא מתנגדים או נמנעים.