ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה את תקנות איסור צריכת זנות (אמצעי חלופי להטלת קנס), התש"ף-2020. את הדיון ניהלה ח"כ
קארין אלהרר. החוק לאיסור צריכת זנות נכנס לתוקף ב-10.7.20 ויעמוד בתוקפו 5 שנים, עד חודש יולי 2025. החוק עיגן לראשונה בישראל איסור כללי על צריכת זנות וקבע כי מי שצורך מעשה זנות או נמצא במקום המשמש למעשי זנות, במטרה לצרוך מעשה זנות, דינו קנס שגובהו עד 75,300 שקל.
כמו-כן, לשם ייעול האכיפה, החוק קבע חזקה לפיה מי שנמצא במקום שעיקר השימוש בו למעשי זנות יראה כמי שמטרתו לצרוך מעשה זנות, אלא אם כן הוכח אחרת. עבירות אלה נקבעו כעבירות מנהליות אשר "דרך המלך" לאכיפתן היא בהטלת קנס מנהלי של 2000 שקל בעבירה ראשונה וקנס של 4,000 שקל בשל עבירה חוזרת. אכיפה באמצעות הגשת כתב אישום תהיה שמורה לנסיבות המצדיקות זאת, ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה שפורסמה ב-12 ביולי 2020.
החוק מסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה לקבוע בתקנות אמצעי חלופי לתשלום הקנס המנהלי בדמות סדנה שמטרתה להקנות ידע ולהגביר את המודעות של צרכן הזנות בכל הנוגע לנזקים הנגרמים לאוכלוסיות בזנות כדי למנוע את הישנות ביצוע העבירה.
האמצעי החלופי שקובעות התקנות יופעל על-ידי שירות המבחן שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באמצעות חברה פרטית שכבר נבחרה במכרז, ויכלול, לפי התקנות, סדנה קבוצתית של 10-6 שעות שתיערך ככל הנראה במספר מפגשים. בנסיבות מסוימות המנויות בתקנות תהיה אפשרות למפגשים פרטניים באותו היקף שעות. לקצין המבחן יהיה שיקול דעת לקבוע כי האדם אינו מתאים להשתתפות בסדנה או במפגשים פרטניים. לפי התקנות, ההשתתפות בסדנה או במפגשים פרטניים תהיה על-פי יוזמת האדם שהוטל עליו הקנס, אשר יוכל לבקש זאת כחלופה לתשלום הקנס או לתשלום חלק מהקנס במקרה של עבירה חוזרת. מידע על האפשרות להמיר את הקנס באמצעי חלופי ייכלל בהודעת תשלום הקנס, וכן יימסר לאדם על-ידי השוטרים המבצעים את האכיפה במקום שבו הוטל עליו הקנס.
יו"ר הישיבה ח"כ אלהרר: "העובדה שהשר אוחנה לא חותם על הצו שיאפשר לקנוס צרכני זנות ולאכוף את החוק היא שערורייה. השר אוחנה לקח סמכות לא שלו ופניתי ליועמ"ש בעניין. אני לא יכולה לתאר סיטואציה דמיונית בה כל שר יעשה בחוקים שעברו בכנסת כבשלו. מה שווה הכנסת אם הוא לא יכול לעשות עליה 'אוברולינג'. אי-אפשר שלא לחשוב על הקישור בין הצורך בחוק הזה לבין המקרים החוזרים ונשנים שהאחרון בהם היה באילת".
בתגובה לדברי המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים אליעזר רוזנבאום כי "השר לביטחון פנים לא חותם בינתיים, הוא רוצה לוודא ששרשרת המזון מבחינת האכיפה הטיפול והשיקום עובדת טוב, שיש גם טיפול וגם שיקום", אמרה אלהרר: "מי שמכם לקחת את החוק בן ערובה? באיזו סמכות? התבלבלתם".
ח"כ
מרב מיכאלי (העבודה) הציעה להפוך את ברירת המחדל לסדנה ואם לא אז לנקוט בהטלת קנס. "זה עולה בקנה אחד עם מטרת החוק הרבה יותר מאשר תרשים הזרימה הנוכחי. יש עדיין חצי שנה לאדם לשלם את הקנס ולעשות את כל הסיבוב של בקשה להישפט וכו'. אפשר להשאיר הכל אותו הדבר, ריבית הפיגורים תתחיל להיספר לאחר 6 חודשים אך אדם יוזמן קודם כל לסדנה. אם יחליט שלא, ייגבה הקנס וכל האפשרויות נותרות כפי שהן".
עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים: "יש נושאים רבים הכרוכים בחוק ויש קושי משמעותי באי הסמכת השוטרים לאכוף את החוק. אכפת לנו מאוד מנושא השיקום שלווה בהחלטת ממשלה. דינה דומיניץ הוסמכה להמשיך את המעקב בנוגע למענים השיקומיים. אף פעם לא נגיע ל-100% וגם לא ל-80% בגלל התקציב שתמיד חסר לנושאי רווחה, לא נהיה במצב אידאלי אבל במיוחד כרגע, עם הקורונה אנחנו בבעיה תקציבית חמורה. למרות הכל התרשמנו שעברנו רף ממסוים המאפשר אכיפה. יש קשר הדוק בין אכיפה לשיקום ולכן עליהם לבוא בד-בבד ולא למנוע את יישום החוק. תמיד נרצה עוד מענים שיקומיים ואני מתחברת לדרישות הקהילה הטרנסית אך היום עלינו לדון בתקנות".
עו"ד שושי פרדימן סומך ממשרד המשפטים: "המטרה היא לאפשר לאדם שהוטל עליו קנס לבחור באמצעי חלופי של סדנה פסיכו-חינוכית חדשנית בישראל, שלא נוסתה בהקשרים אחרים. המוקד הוא לא האכיפה או ההכנסות אלא הובלה של שינוי".
אסתי שדה מנהלת שירות המבחן למבוגרים: "אנחנו אלו שנפעיל את הסדנאות הפסיכו-חינוכיות. מי שיופנה יעבור קודם בדיקת התאמה ליכולת להשתתף ולהבין את התכנים בסדנות. הסדנאות יועברו ע"י חברה פרטית שעברה מכרז בפיקוח וליווי שלנו. ההתאמה נעשית במפגש נפרד עם קצין המבחן שיבין האם אדם זקוק למענה פרטני בשל בעיות שפה או לאדם שלא יכול להשתלב באמצעי כזה כמו מתמכר פעיל לסמים במקרה קיצוני. ברירת המחדל היא שכל מי שפונה יתקבל. הכוונה תחילה לקיים 3 מפגשים בני שעתיים כך שאפשר יהיה לסיים את הסדנה תוך 3 שבועות. נכון לעשות את הסדנה במסגרת קבוצתית בשל היכולת לשמוע אנשים נוספים. יש גם אופציה למענה פרטני ולכן גם נקבעה בדיקת התאמה וכאשר קצין המבחן יתרשם שהדרך היחידה היא לשלב באופן פרטני כך זה ייעשה. הסדנאות מתוקצבות מראש והשיקול הכלכלי מאחורי זה הוא קיום כמה שיותר סדנאות. שירות המבחן מחויב לסודיות וזה מופיע במכרז".
אלי מוגילבסקי, עוזר מנכ"ל משרד המשפטים: "משרד המשפטים יקלוט את כל בקשות הציבור ונעבירן למשטרת ישראל שיבדקו ע"י התביעה המשטרתית אם יש במקביל בקשות לביטול או בקשות להישפט שסותרות את הבקשה. בנוסף המרכז לגביית קנסות מבצע את גביית הקנס ויכול להחליט שעבר המועד לתשלום ומתחילה ריבית פיגורים. אם לא נקבע תהליך מסודר של שישה חודשים להליך הגבייה ובמקביל לא תתאפשר סדנה לאדם שהביע רצונו לכך, אנחנו עלולים להגיע לסיטואציה שאנשים שאינם מעוניינים בסדנה מנצלים את ההליך וכן, המרכז לגביית קנסות לא יבין מתי עליו לגבות את הקנס באופן פעיל".
דורון תשתית מרשות האכיפה והגבייה: "ההערכה שלנו היא שרוב האנשים ישלמו ולא ייגשו לערוץ החלופי. לא ברורה המדיניות כלפי אוכלוסיית חצי מיליון התיירים ששוהים פה לתקופות ארוכות לא בזמן קורונה, וכן אוכלוסיית הזרים. על שניהם אנחנו אוכפים גבייה והשאלה מה המענה הטיפולי".
איה גורצקי, ראש מדור אח"מ וטכנולוגיות מהייעוץ המשפטי למשטרה: "בשלב זה אנחנו לא אוכפים את החוק כי לא הוסמכנו. השוטרים עברו הכשרה, אך חייבת להיות הסמכה של המפכ"ל מאת השר לביטחון פנים, ומאחר שזו לא התקבלה המשטרה לא אוכפת את החוק. המשטרה מברכת על היציאה לדרך באמצעות התקנות, כדרך נכונה יותר ליצור שינוי תרבותי ערכי ואפשרות הבחירה באמצעי חלופי נכונה וראויה. עם זאת החוק מחייב הקמת תשתית חדשה, אנחנו צריכים לעדכן נהלים, לעדכן את הודעת הקנס, להעביר את השוטרים הכשרה מחודשת ולחכות לדפי המידע שאתם מבקשים לחלק. נדרשים לנו לפחות ארבעה חודשים. מודל התקנות משנה את הודעת הקנס, את מועדי הקנס וזה הסדר חדש. המשטרה כבר לא לבד עצמאית אלא תלויה בפיתוח של ממשל זמין שייקח לדבריהם לפחות חודשיים. זו תשתית חדשה לגמרי והמינימום הוא 4 חודשים".
ינון מטלון, ראש מדור מחשוב תנועה במשטרה: "עבדנו לילות כימים כדי שהמשטרה תהיה ערוכה עד ה-12.7 והכל השתנה. אנחנו צריכים לעבוד מול גורם נוסף שהוא משרד הרווחה וליידע אותו ולבדוק האם אפשר לאשר את ההליך החלופי וכל הסנכרון בין כל משרדי הממשלה דורש 4 חודשים לפחות".
דברים אלו של נציגי המשטרה עוררו סערה בדיון. אלהרר: "בדיון קודם הייתה אמירה של השר באמצעות נציגתו שאין אכיפה כי אין תקנות. הזכרתי לשר שהיה שר המשפטים עד לא מזמן שזה היה באחריותו. בושה וחרפה". מיכאלי: "הטקסט של המשטרה מבזה ממש. התקנות הן סה"כ מודל פורמלי שדובר עליו בכל מהלך החקיקה כשהנטל הוא על שירות המבחן ועל הרשויות האחרות. להציג כאילו המשטרה נדרשת להכשרה מחודשת וכאילו זה משנה את כל התמונה?" היא פנתה לנציגת המשטרה גורצקי: "צר לי שאת לוקחת חלק במהלך המכוער והמאוד לא ראוי הזה. זה עיוות ומצג שווא".
עידית הראל שמש, מייסדת ג'ון סקול ישראל, שנועד ליישם את המודל בארץ: "הצעתי לגברים צורכי זנות להתקשר ולשמוע מה משמעות המעשים שלהם ומה עובר על אישה בזנות. עשרות גברים שפנו היו ממגוון רחב. מניסיוני רבים מהם היו מכורים לזנות, לעיתים התמכרות כפולה לאלכוהול ומין. זו אוכלוסייה דומיננטית שהמודל של סדנות קצרות אינו רלוונטי עבורה אך זו יכולה להיות התחלה של טיפול".
לינור אברג'יל, יו"ר 'טרנסיות ישראל': "המעשה המזעזע באילת לא קשור לנשים במעגל הזנות. עד היום מרגע שהחוק יצא אין מענים ישירים במשרד הרווחה והעצירה של נשים מלעסוק בכך לבחירתן היא גזר דין מוות. ממשבר הקורונה ועד היום קיבלנו 210 שקל בתלושים פעמיים כמענה לטרנסג'נדריות וגם זה מעריית ת"א וארגונים פרטיים".
נילי מתנועת 'אחותי': "מה שם החברה הפרטית? מה התקציב לסדנאות? דברים כמו מחיקת רישום פלילי, החלק של ההכשרות המקצועיות ירד מהמענים אז איך מצפים שימצאו עבודה? האלימות ממשיכה והשאלה אם יהיו פה דיונים גם על כך? תכף ייגמר לנו הכסף לחלוקת סלי מזון. אין לנשים מה לאכול. אתם להוטים לשלוח להן את המשטרה והאם יש התחייבות שלא לשלוח שוטרים לבתיהן?"
מ"מ יו"ר הוועדה אמרה בסיום הדיון כי על-אף בקשת המשטרה, "נעלה להצבעה את אישור התקנות עם הוראת תחילה לחודשיים, בדגש על הפנייה במקרים שלא מתאימים לסדנאות פרטניות וכן פיקוח וליווי של שירות המבחן על אותה חברה פרטית. נבקש להעביר לוועדה את כל המענים של משרדי הממשלה ונקיים דיון מעקב-אין שום כוונה לזנוח את אותן נשים שהדאגה היא קודם כל להן. המענים חלקיים ורחוקים מלהיות שלמים אבל זה תהליך. אסור להשאיר אף אחת מאחור". עוד אמרה כי היא "מצפה שהשר לבט"פ יתעשת ויפעל בהתאם לחוק בישראל".
תמכו: חברות הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד תל"ם) ומרב מיכאלי (העבודה).