תקופת הקורונה אינה מצדיקה סטייה של בית המשפט מהליכי חדלות הפירעון הקובעים בחוק. כך סבור (30.8.20) שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
יעקב פרסקי.
חוק חדלות הפירעון החדש מאפשר לחברות לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר הליכים שונים. חלק ב' שלו עוסק בצו פתיחת הליכים, שמטרתו הקפאת הליכים ושיקום החברה, בעוד חלק י' עוסק באישור הסדר חוב. חברת אשפלסט, המייצרת שקיות פלסטיק, מוצרים חד-פעמיים ויריעות פוליאתילן, פנתה לבית המשפט בבקשה לפי חלק י'. במסגרת זו היא ביקשה גם הקפאה זמנית של ההליכים נגדה ונגד בעליה.
פרסקי קובע, כי חלק י' - בניגוד לחלק ב' - אינו מאפשר את מתן הסעדים הזמניים הללו. בכך הוא הולך בעקבות פסיקותיהם של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, סגנו
חגי ברנר, ושופטת בית המשפט המחוזי מרכז, עירית נטוביץ, שקבעו כולם שאין להעניק סעדים זמניים משום שהמחוקק במכוון נמנע מלקבוע אותם בחלק י'.
אשפלסט טענה, כי יש ללמוד מהתיקון הזמני לחוק חדלות פרעון, שמציעה הממשלה לתקופת הקורונה, שלאור המשבר יש ליצור מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו ממנו, לתקופה קצרה ומוגבלת, על-מנת למנוע השמדת ערך מהחברה. לטענתה, על בית המשפט לגלות גמישות נוכח התקופה. עוד ציינה, כי התקנות מאפשרות לבית המשפט להעניק כל סעד כפי שימצא לנכון - ולשיטתה די בכך כדי להקפיא הליכים גם במקום בו המחוקק לא אפשר זאת במפורש.
פרסקי דחה עמדה זו, ובכך אימץ את גישת הממונה על חדלות פירעון (לשעבר הכנ"ר). הוא מזכיר, כי "חלק י' לחוק חדלות הפירעון אינו כולל סעדים זמניים, לאור השוני המהותי שבין נקיטת פעולה מטעם החברה להסדרת תנאי הפירעון של החובות כמו גם עיצוב מחדש של מבנה ההון". לדברי פרסקי, "בהליכים לפתיחת הליכים לפי חלק ב' לחוק חדלות הפירעון, הורחבו המנגנונים המובנים למניעת הניצול לרעה של ההליכים כמו גם להבטחת יעילותם, לעומת הוראות מקלות שמצויות בחלק י', המכוונות למקרים מתאימים בהם תאגידים שבקשתם לא תצריך אלא מעורבות מצומצמת של בית המשפט".
בנוגע לנסיבות הקורונה, אומר פרסקי: "אין ספק שבתקופה זו, בה מתרחש משבר מגיפת הקורונה, אירוע קיצוני ויוצא דופן, צריך גם בית המשפט לעשות מאמצים ולסייע לפונים אליו. יחד אם זאת, אין משמעות הדבר ביטול הצורך שבפנייה לפי חלק ב' לחוק חדלות הפירעון לקבלת סעדים זמניים. למרות האמור, יכול ואותה גמישות מתבקשת תאפשר סעדים זמניים נקודתיים.
"... ימים מאתגרים אלו של מגיפת הקורונה, אינם מחליפים את המנגנון שבחלק ב', בדרך חלופית שאינה לפי חוק חדלות הפירעון וגם אם יש מקום לשימוש בסמכות הכללית, איני סבור שהדבר אפשרי באופן גורף, לצורך הוספת מסלול נוסף למסלולים שבחוק". פרסקי גם מראה, כי קיימים הבדלים מהותיים בין תזכיר החוק שהזכירה אשפלסט לבין מצבה-שלה. את אשפלסט ייצגו עוה"ד
ארז חבר ומורן מרדכי, ואת הממונה - עו"ד מלי חג'ג'-לשם.