הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שמעה (יום ג', 8.9.20) סקירה של חברות חיפושי גז ונפט בארץ על היקפי ההפקה, הצפי לפיתוח מאגרים חדשים ותחזית הכנסות המדינה הצפויה מהמאגרים.
יו"ר הוועדה ח"כ דיכטר אמר בפתיחת הדיון כי לנוכח היחסים המתהדקים בין מדינת ישראל לאיחוד האמירות, הוא פנה למשרד החוץ בבקשה להפגיש את חברי הוועדה עם קרנות העושר שפועלות בדובאי ובאבו-דאבי, מתוך מטרה לשתף פעולה וללמוד מהפעילות הכלכלית שלהן.
מנכ"ל חברת דלק קידוחים,
יוסי אבו, אמר: "המדינה מעניקה קרקעות לאנרגיות מתחדשות ולא מקבלת מיסים מיוחדים, בדומה למיסוי משאבי טבע שהמדינה גובה על גז ונפט. חברות האנרגיות המתחדשות משלמות רק מס חברות ולא היטל-מס ששינסקי. המיסוי על גז מכניס למדינה בממוצע בין 60-50 אחוז מההכנסות, לעומת הכנסות המדינה מאנרגיות מתחדשות, שמגיעים לכל היותר ל-23%. וחברות שממוקמות באזורי עדיפות, יכולות לשלם מס נמוך עד כדי 5% בלבד.
"התחזית העדכנית שלנו, בתשתית הנוכחית ועל-פי ההסכמים הקיימים ממאגרי תמר ולוויתן, ההיטל צפוי להגיע לכ-167 מיליארד
שקל לאורך השנים. סך הכל הכנסות המדינה ממיסים והיטלים עתיד להגיע לכ-274 מיליארד שקל". לדבריו, התחזית הקודמות היו גבוהות יותר, כיון שמחירי הדלק בעולם היו גבוהים יותר. צפי ההפקה מתמר הוא עד שנת 2050, ואילו ממאגר תנין עד 2064.
אבו הוסיף כי "על כל BCM של פחם שמיובא ארצה, מדינת ישראל מפסידה כ-200 מיליון שקל ממיסוי. המדינה מקבלת מיסים, היטלים ובלו מגז טבעי, כ-268 מיליון שקל לעומת 81 מיליון שקל מפחם. כל זה מעבר לזיהום האוויר".
לדבריו, "כניסת חברת שברון לארץ, שהיא שחקן עולמי ענק, תביא למדינת ישראל יכולת שלא הייתה קיימת עד היום. אני בטוח שכניסת החברה תאיץ את הפיתוח וההשקעות בישראל".
לשאלת ח"כ אליהו חסיד (
יהדות התורה) על מדינות הייצוא, השיב יוסי אבו ואמר כי מאגר תמר מייצא גז מינואר השנה באמצעות צינור מאשקלון לאל-עריש במצרים, בכמות של 11 BCM. ואילו מאגר לוויתן מייצא שליש לצריכה ישראלית, שליש למצרים ושליש לירדן. 80% מההפקה של תמר, נמכר בארץ והשאר לירדן ולמצרים.
מנכ"ל חברת תמר פטרוליום, רו"ח
ליעמי ויסמן, אמר: "עד היום, מאגר תמר חסך לציבור כ-60 מיליארד שקל בהוזלת הדלק, מעבר לתועלות סביבתיות. כושר המאגר היום עומד על הפקת כ-1 BCM בשנה. במאגר יש עוד בין 223 ל-300 DCM שניתנים להפקה, תלוי בהסתברויות השונות. גודלו הפיזי של המאגר הוא בערך בגודל שבין גדרה לחדרה. עד היום המאגר תרם להכנסות למדינה כ-1.5 מיליארד דולר. ככל שנפיק יותר, המדינה תקבל יותר מיסים".
הוא הסביר שהחלטת שר האנרגיה
יובל שטייניץ להפסקת השימוש בפחם בשנת 2025 תורמת להוספת צריכה של כ-45 BCM גז ובצידה הכנסה גדולה לקופת המדינה.
מנכ"ל אלון חיפושי גז, צחי גרוסוסר, קרא למקבלי ההחלטות להכיר בכך שהתעשיה הזו משרתת אותה בהכנסות וברמת ביטחון אנרגטי: "הגדלת השימוש באנרגיות אחרות כמו אנרגיות מתחדשות, יבואו על חשבון הגז. חברת שברון, היא שחקן בעל יכולות כלכליות גדולות וקשרים שיקדמו שת"פ והגדלת הייצוא בצורה משמעותית ביחס לשחקנים הנוכחיים בזירה הישראלית. זה הישג גדול של המדינה והשותפים המקומיים".
מנכ"ל חברת ארנג'יאן ישראל,
שאול צמח, אמר: "אנחנו מחזיקים היום תשעה רשיונות חיפוש גז ונפט. כל חיפוש עולה כ-50 מיליון דולר. אנחנו נדרשים לקבל החלטה האם להשקיע בארץ. יש צורך בוודאות".
ח"כ
מתן כהנא (ימינה) שאל: "אם ההפקה כ"כ טובה מבחינה סביבתית ומכניסה כלכלית, מה המניעה להרחיב את ההפקה הייצוא ומכירת הגז למדינות נוספות?".
יו"ר הוועדה דיכטר סיכם את הדיון: "יש נעלם גדול בדמות חברת שברון. אני שואל את עצמי, מה הם יודעים שאנחנו לא יודעים. כשחברה בסדר גודל עצום כזה נכנסת להשקיע בארץ, ברור שיש כאן סוד. אני מקווה שבהמשך נדע יותר. אנחנו צורכים כ-10 BCM בשנה, בזמן שיש לנו מאגרים של כ-1,000 BCM. זה דורש מאיתנו חשיבה מחודשת על כמות ההפקה והייצוא של הגז. כאשר תהיה יכולת לשמר חשמל מאנרגיית השמש מהיום ללילה, זה ישנה את התמונה האנרגטית".