עם המשך הטיפול במגפת הקורונה, מתכוננת מערכת הבריאות לחורף המאתגר בפני עצמו. וועדת הקורונה שבה ודנה היום במוכנות המערכת, בתי וקופות החולים, לטיפול השוטף בצל המגפה. יו"ר הוועדה,
יפעת שאשא-ביטון, הדגישה כי "נכון יותר להשקיע במוכנות וקידום מערכת הבריאות מאשר ללכת לפתרון הקל של סגר, הנושא בחובו נזק עצום, כלכלי, חברתי ובריאותי. רוב הטיפול בקורונה נעשה בתשתיות מערכת הבריאות הקיימות, ע"י הסטת משאבים וכוח אדם, בעיקר ממחלקות פנימיות, אך לא רק - ולא באמת נעשתה תוספת יסודית".
לדבריה, חיזוק מערכת הבריאות הוא משימה לאומית, והתמודדות נכונה עם הנגיף. "ממילא אחרי הסגר, נחזור לנקודת הפתיחה וניאלץ לפתח ולקדם את מערכת הבריאות".
לדברי ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, עם הגל הראשון הוספו למערכת 600 תקני רפאים ויותר מ-2000 אחיות. הוספו כ-10,000 מיטות לחולי קורונה, מהם פעילים כיום כ-1,600 מיטות. 1,200 מכונות הנשמת נוספות יתווספו בקרוב לבתי החולים בנוסף ל-4000 מכונות ההנשמה הקיימות. לדבריה, בהתאם להכרות עם המחלה עודכן ושונה אופן ההנשמה.
אורן פרלסמן, ראש תחום תוכניות העבודה במשרד, סיפר על 1.1 מיליארד שקל כבר הוקצו לרפואה בקהילה, וסכום נוסף שאמור להתקבל מהאוצר בהקדם. 8 מיליארד שקל נוספים כבר הגיעו, לדבריו, ברובו לתרופות ומכונות הנשמה. ליאור ברק, אגף הפיקוח על קופות החולים במשרד, הוסיף כי הוקצו כחצי מיליארד שקל לקופות בגל הראשון בנוסף לציוד מיגון בשווי מאות-מיליוני שקל. לפי ידידיה שרלוב, מהפיקוח על בתי חולים במשרד, הוקצו 890 מיליון שקל לציוד לבתי חולים, כש-80% מסכום זה כבר בוצע. 500 מיליון שקל נוספים הוקצו לבתי החולים לתקני רופאים, הערכות לתו סגול, תיירות מרפא, כוח אדם במעבדות, ציוד מיגון, מכונות הנשמה ועוד.
לדברי רועי רייכר, אחראי בריאות באגף התקציבים באוצר, בבינוי ובציוד החדשים הושקעו עד כה מתחילת המשבר 1.3 מיליארד שקל, רובם המוחלט כבר בוצעו. בנוסף, כוח אדם הכולל אלפי תקנים לאחיות, רופאים וכוח עזר נוסף בשווי של כ-900 מיליון שקל. 360 מיליוני שקל נוספים הוקצו ל-5 מיליוני מנות חיסוני שפעת, לכל אוכלוסיות הסיכון בארץ.
לפי ד"ר
זאב פלדמן, יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה, "המדינה מכינה 4,000 מכונות הנשמה אך אין מי שיפעיל אותן. קל לרכוש ציוד, אך קשה וממושך להכשיר צוות שיפעיל את אותו הציוד". הוא קרא להסיר חסמים ביורוקרטיים כדי לקלוט רופאים במערכת, כמה שיותר.
פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הנירולוגי, הצביע על מחסור ברופאים נירולוגים. לדבריו, בבתי החולים בישראל כיום כ-400 מיטות אשפוז נירולוגיות בלבד, כולל מיטות יחידות שבץ מוח, בעוד שכמחצית מהחולים עם תחלואה נירולוגית חדה מאושפזים במחלקות פנימית ופעמים קרובות במסדרונות, בשל המחסור במיטות אשפוז ייעודיות בנירולוגיה וביחידות שבץ מוח.
הוא הדגיש כי מתוך כ-19,000 חולים המתאשפזים מדי שנה בשל אירוע מוחי, רק כמחצית זוכים להתאשפז במחלקה נירולוגית, ופחות מ 20% ביחידת שבץ מוח ייעודית. מחציתם תופסים מקום, שלא לצורך, במחלקות פנימיות. בעקבות כך, החולים אינם זוכים לטיפול הראוי מכיוון שאינם מטופלים ע"י צוותים נירולוגיים ייעודיים, וגם תופסים, שלא לצורך, מיטות אשפוז יקרות ערך במחלקות פנימיות ומסתכנים בזיהומים מסכני-חיים, בהיותם חולים עם תחלואת רקע בסיכון גבוה.
טנה הזהיר כי "בחורף הקרוב, המצב צפוי ליתדרדר, על-רקע התחזיות לזינוק בתפוסות במחלקות הפנימיות. בהערכה מפוקחת, מאחר שאחוז ניכר ממאושפזי הפנימיות, יזדקק לתנאי בידוד, יימצאו מרבית המאושפזים בתחלואות מוח חדה, במסדרונות ובמתחמים אחרים לא מתאימים בבתי החולים. בעקבות העומס של חולי הקורונה, נשארים החולים הנירולוגים כ'מאושפזים השקופים'. משרד הבריאות מדווח על ירידה חדה במדדי האיכות, בצל הנגיף, ובולטת במיוחד ירידה של 35% באבחון של אירוע מוחי חולף". הוא ציין כי בימים האחרונים, אף נסגרה באחד מבתי החולים במרכז הארץ, מחלקה נירולוגית לקבלת מטופלים חדשים, כך שבמקום לפתור את הבעיה, מצמצמים את מספר הפתרונות ופוגעים שוב בחולים הנירולוגים. לנוכח התוכנית להוספת מיטות אשפוז, כחלק מההיערכות לחורף הקרוב, קרא טנה להקצות בדחיפות 300 מיטות לעיבוי מערך המחלקות הנירולוגיה ויחידות שבץ המוח בישראל.