ועדת העלייה והקליטה דנה בבעיית העולים הקשישים הנאלצים להמשיך ולעבוד כדי להתפרנס. יו"ר הוועדה, דוד ביטן, ציין כי ישנם רבים הנאלצים לעבוד לאחר גיל הפרישה - כדי לחיות בתנאי מחיה בסיסיים. בעיקר, כי לא שהו בארץ די שנים כדי לצבור פנסיה מספקת. ביטן המליץ לממשלה להעלות את סף הקיזוז מקצבת הזקנה ל-3,800 שקל ואם הצעד המידי לא אפשרי - לפרוס זאת לתקופה של 4 שנים. "משבר הקורונה החמיר את מצבם של כלל העובדים במשק ולא פסח על אוכלוסיית העובדים המבוגרים שממשיכים לעבוד על-מנת להרוויח את לחמם", אמר.
הדיסריגרד, הוא הסכום שנקבע בחוק, שבו לא מתחשבים בעת חישוב הזכאות לקצבה, ולמרות זאת במקרים רבים אדם הזכאי להבטחת הכנסה מאבד חלק ממנה, אם יוצא לעבוד. ביטן ציין כי הסכום שניתן להרוויח מבלי שהקצבה תפגע, צריך לעלות בקרב העובדים המבוגרים.
המוסד לביטוח לאומי השיב כי, הסכום שאינו נלקח בחשבון לצורך קבלת קצבת אזרח ותיק (דיסריגרד) לפני גיל 70, עומד כיום על 6,014 שקל לחודש ליחיד ו-8,019 שקל לזוג. מעבר לסכום זה מקוזזים מהקצבה 60% על כל שקל הכנסה. נציגי המוסד הוסיפו כי בזכאות להבטחת הכנסה, עומד דיסריגרד על 2,268 שקל ליחיד ו-2,691 שקל לזוג. מעבר לסכום זה מקוזז 60% על כל שקל הכנסה מעבודה.
יוזם הדיון, אלכס קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם), סיפר על עובדת בחברת "שפיר" בכנסת בת 76, הנאלצת לעבוד 12 שעות ביום בניקיון הבניין כדי שתוכל לשרוד, היות שלא השיגה פנסיה שתאפשר לחיות בכבוד. "דיברתי עם השרה לשוויון חברתי מירב כהן, הנרתמת לנושא, להעלות את הדיסרגרד לעובדים מעבר לגיל פרישה שעובדים לצורך מחיה בסיסית. כשם שהעלו את הדיסרגרד לנכים ל-3,800 שקל".
קוזינוב ציין כי במחקר שנעשה עולה כי מאז חקיקת חוק פנסיה בשנת 2008, פנסיה ממוצעת לעולה היא 237 שקל. "זהו סכום מגוחך שלא ניתן להתקיים ממנו כלל. לפיכך, האנשים האלה יוצאים לעבוד כדי לחיות. לפי מסמך מרכז המידע והמחקר, מדובר בעשרות אלפים שעובדים אחרי גיל הפרישה ועליה במספרם מדי שנה. אם מעלים את הדיסריגרד - הצעד ייצר הכנסות למדינה מעבר למיליארד שקל בשנה. אנחנו משמרים כוח עבודה איכותי, ואנו נותנים להם את האפשרות לחיות בכבוד מינימלי".
אל יזמת הדיון הצטרף אלכס קושניר (ישראל ביתנו), שסיפר כי הגיש הצעת חוק בה הוצע כי גמלת הבטחת הכנסה לאזרח ותיק יחיד תהיה שווה ל70% משכר המינימום ומקביל להעלות את סכום הגמלאות לזוגות, וכן ליחידים או לזוגות עם ילדים לעומת הקיים כיום.
טלי פלוסקוב (הליכוד) קראה אף היא להעלות את הדיסרגרד. "האנשים האלה חיים מתחת לקו העוני", מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן), אף היא מיוזמות הדיון, ציינה כי "תוחלת החיים עלתה, ולרבים אין פנסיות שצברו מעבודתם. מדובר באנשים עניים ביותר בחברה שחייבים לסייע להם ולאפשר להם מחיה בכבוד". ליאור דוידסון, חוקרת במוסד לביטוח לאומי ציינה כי המוסד תומך בהעלאת הדיסרגרד, "דבר שיעודד תעסוקה וגם יאפשר מחיה בכבוד".