ועדת הכלכלה דנה (יום ג', 15.9.20) בביטול בדיקות המעבדה למוצרי צריכה מיובאים. ח"כ עאידה תומא סלימאן, שיזמה את הדיון, אמרה כי משרד הכלכלה מתכוון לבטל בדיקות מעבדה על מוצרי יבוא רבים, בהם מטעני טלפונים סלולריים, תנורי חימום ועוד. היא הזהירה, כי ביטול הבדיקות יביא בהכרח לייבוא פרוע ולא מפוקח של מוצרים מסוכנים, ובוודאי גם כאלה שבמקים של אסון יהיה בלתי אפשרי להתחקות אחר המקור שלהם ולאסוף אותם. לדבריה, חייבים למצוא את האיזון בין הורדת יוקר המחיה לשמירה על בטיחות הצרכנים.
ח"כ יצחק פינדרוס, שניהל את הישיבה, ביקש תשובות ממשרד הכלכלה באשר לרפורמה המתוכננת, וכן דרש לדעת האם ביטול הבדיקות לא יפגע ברפורמה הכוללת להכנסת תחרות למכון התקנים. ח"כ אימאן חטיב יאסין הצטרפה לדברי תומא סלימאן, והוסיפה כי הורדת יוקר המחיה היא דבר חשוב, אבל הבטיחות חשובה יותר. ח"כ אנטאנס שחאדה אמר גם הוא כי אינו סבור שהמדינה צריכה לוותר על בדיקת המוצרים שנכנסים אליה, וכי לשם הורדת יוקר המחיה יש להשתמש בכלים אחרים, כמו הגברת תחרות וטיפול במונופולים. ח"כ הילה שי וזאן ביקשה לדעת כמה פקחים של משרד הכלכלה יפעלו בשווקים, והוסיפה כי במוצרים מסוימים שנבדקו נמצאו תקלות ב-60% מהם.
מנכ"ל מכון התקנים, גלעד גולוב, ציין כי מכון התקנים עשה מהלימון של הרפורמה הכוללת לימונדה, התייעל, הוריד מחירים ושיפר את השירות. הוא הוסיף כי ההצעה הנוכחית צריכה לבוא לצד חיזוק האכיפה בשווקים.
מנכ"ל חרמון מעבדות, אילן בר, אמר כי אם הרפורמה לביטול בדיקות המעבדה תעבור אז כנראה שהמעבדה שהוא מנהל לא תבצע יותר בדיקות יבוא, שכן גם כעת זה לא עיקר עיסוקה. "הרפורמה פותחת את היבוא בצורה רצינית, וחושפת את הילדים שלנו לאסונות ושריפות בבתים בגלל מוצרי חשמל ומטענים שמתלקחים, בעוד שעלות הבדיקה היא רק 70 אגורות למוצר ואינה משפיעה על יוקר המחיה", אמר. בר הציע לאפשר ליבואן למכור את המוצרים עוד לפני הבדיקה, לבצע את הבדיקה תוך זמן קצר ובמקרה של תקלה לאסוף את המוצרים שכבר נמכרו.
מנכ"ל מעבדות איי.טי.אל, אופיר גמליאל, אמר כי מכון התקנים עדיין מונופול ואין מקום לבטל בדיקות לפני שפותחים את כל הבדיקות לתחרות במסגרת הרפורמה הכוללת. גמליאל הציע לשתף את המעבדות הפרטיות באכיפה. גרישה דויטש, המייעץ להתאחדות התעשיינים בנושא תקינה ואכיפת תקנים, אמר גם הוא כי כדי לפתוח את היבוא צריך לחזק את מערך האכיפה.
הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, יעקב וכטל, השיב לכל הטענות ואמר כי הרפורמה לא תפגע בבטיחות. הוא הוסיף כי תהליך בחינת ההצעה להקלות בבדיקות עדיין לא הסתיים והמשרד מקבל את עמדות הציבור ובוחן אותן. וכטל ציין כי ההקלה צפויה לחסוך למשק כ-420 מיליון שקל בשנה, שיגולגלו גם בהוזלת המחיר לצרכן. עוד הוא הסביר כי בישראל קיים מודל משולב, של אישור מקדים של המוצרים ובדיקה מדגמית בשווקים. לדבריו, המשרד מבצע כ-1,200 בדיקות פיקוח בשנה, בהן נבדקים כ-500 מוצרים. "כמובן שנצטרך להגביר את הפיקוח ויש נכונות של משרד האוצר לשתף איתנו פעולה. אכיפה יעילה תייצר ביקוש לשירותי המעבדות", אמר.
רחל גור, נציגת לובי 99, קראה לקדם את הרפורמה. היא טענה כי מכון התקנים שילם לאחרונה חצי מיליון שקל לחברת לובי ידועה כדי לסכל את הרפורמה הנוכחית, מאחר שהוא חושש לאבד 150 מיליון שקל בשנה המהווים 40% מהכנסתו. מנכ"ל מכון התקנים גולוב הגיב לטענה ואמר כי מדובר בשקר.
ח"כ פינדרוס סיכם את הדיון ואמר כי "הוועדה תומכת בהגברת התחרות והורדת יוקר המחיה, עם זאת הוועדה רואה חשיבות רבה בשמירה על שלום הציבור והסביבה ומודאגת מהאפשרות שיכנסו לשוק מוצרים שאינם בטיחותיים. הוועדה סבורה שהמהלך שמקדם משרד הכלכלה מחייב מנגנוני אכיפה ופיקוח יעילים בשווקים, ומבקשת מהמשרד לדווח לה, תוך חודש וחצי, על המנגנונים הקיימים כיום ועל שיפורם. הוועדה קוראת למשרד לפעול, לרבות באמצעות תיקון חקיקה, להקדמת יישום הפעימה האחרונה ברפורמה שפתחה את ענף התקינה לתחרות, ומציעה למשרד לשקול להסתייע במעבדות הפרטיות לאכיפה ובדיקות של המוצרים תוך שבועיים מהתחלת שיווקם". לסיום ביקש ח"כ פינדרוס ממשרד הכלכלה את נתוני הפסילות של מוצרים שיובאו לישראל, בשל סכנה לבטיחות הציבור או הסביבה.