ועדת הכלכלה המשיכה (יום ד', 16.9.20) את המעקב אחר יישום חוק מוסר תשלומים לספקים שאושר בוועדה לפני למעלה משלוש שנים, בדיון שהוקדש להחלת החוק על מערכת הבריאות. היו"ר יעקב מרגי פתח את הדיון והזכיר כי עוד בדיון הקודם, שהתקיים לפני כשלושה חודשים, "נוכחנו לראות שהתנהלות משרדי ממשלה מסוימים עולה לכדי זלזול בכנסת". עוד הוא הזכיר כי דרש להגיש לוועדה תקנות ליישום החוק על מערכת הבריאות עד אוגוסט, ואמר כי הדבר לא קרה ובכוונתו לקדם תיקון לחוק שחייב זאת.
מרגי אף מתח ביקורת על היעדרות מנכ"ל משרד הבריאות מהישיבה, ואמר: "למרות בעיות התקופה אני מצר על כך שמנכ"ל המשרד לא יכול היה לתת תשומת לב של 5 דקות בזום, לא לנו אלא לחוק מוסר התשלומים, לחברות התרופות וציוד הבריאות ולרופאים שנאנקים במיוחד בעת הזו. אם לא נקדם את הפתרון בעת הזו, בתקופה בה המדינה יודעת להביא כסף, אז זה בטח לא יקרה כשנהדק את החגורה אחרי המשבר".
נציג האגף לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות, ליאור ברק, ביקש להתנצל בשם מנכ"ל המשרד על היעדרותו בשל האירועים, ואמר: "הממשלה אישרה לנו, בעידוד שרי הבריאות והאוצר, 300 מיליון שקלים להתחלת הפעלת מתווה על מערכת הבריאות. כמובן שזה לא מספיק, אבל זו התחלה". ברק התחייב להגיש לוועדה את התקנות עד 1 באוקטובר השנה.
היו"ר מרגי אמר בתגובה כי מדובר ביישום חלקי ולא מספק, וכי המשרד צריך להגיש לוועדה תקנות המשקפות את לשון החוק. נציגת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד דנה שני, אמרה כי התקנות מיישמות את מה שסוכם עם האוצר. היו"ר מרגי מתח על כך ביקורת ואמר: "לא ידעתי שיש רשות רביעית. האוצר כפוף לחוק". רפרנט בריאות באגף התקציבים באוצר, רועי קאהן, אמר כי ליישום מלא של החוק נדרשים כ-3 מיליארד שקלים, וכי 300 מיליון השקלים שהוקצו יאפשרו לסייע לספקים קטנים שהקושי משפיע עליהם ברמה היום יומית. בתגובה לכך אמר היו"ר: "אם חוק מוסר תשלומים מפריע לכם - תשנו אותו".
במהלך הדיון התברר כי התקנות, המצריכות גם את חתימת שר הכלכלה והתעשיה, עדיין לא הועברו למשרדו. סגנית מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, נעמי היימן רייש, אף אמרה כי הסוכנות לא הייתה שותפה לניסוח התקנות. מרגי הזכיר כי ציפה שנציגי המשרד יהיו אקטיביים יותר. נציג משרד הבריאות, ליאור ברק, הבטיח לשפר את שיתוף הפעולה. היו"ר מרגי דרש להעביר עוד היום את טיוטת התקנות למשרד הכלכלה ודרש לקבל את עמדת המשרד עוד לפני ה-1 באוקטובר.
סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, אמיר שני, אמר כי מדובר בלעג לרש. "אין לנו כסף לשלם לספקים בחו"ל לקראת הסיבוב השלישי של הקורונה, כי בישראל משלמים בממוצע שוטף פלוס 180. הפתרון המוצע מטפל ב-3% מסך הכסף במערכת הבריאות. לא יהיה לנו כסף להביא תרופות וציוד רפואי. מי שמרוויח מזה הם הבנקים, כי היבואנים לוקחים אשראי מכאן ועד להודעה חדשה".
היו"ר מרגי ביקש לשוב ולהזכיר כי החרגת מערכת הבריאות נועדה לתת לה זמן ליישם את החוק במלואו, לא בשביל להוריד את סכומי ההשקעה הנדרשים. הוא הוסיף כי אינו רואה בהצעה הנוכחית הצהרת כוונות ליישום מלא, וקרא להגדיל משמעותית את הסכום לקראת אישור התקנות. "300 מיליון שקל להתחלת תהליך זה לא סכום רציני אם בתקנות לא יהיה מתווה כולל ואם האוצר אומר שלא יהיה כסף יותר מזה", אמר.
בתום הדיון הודיע מרגי, כי "הוועדה רואה בחומרה את העובדה כי חוק שאושר בכנסת במרס 2017 עדיין לא מיושם במלואו. הוועדה רשמה לפניה את הודעת נציג משרד הבריאות, כי באחד באוקטובר 2020 יועברו לאישורה התקנות להחלת החוק על מערכת הבריאות, ותובעת ממשרד הבריאות להעביר עוד היום את טיוטת התקנות למשרד הכלכלה, כמתחייב בחוק, ומבקשת משר הכלכלה להודיע לה על עמדתו ביחס לתקנות בתוך כשבוע. הוועדה אף קוראת לאוצר להגדיל באופן משמעותי את הסכום שהוקצה למשרד הבריאות, שכן 300 מיליון השקלים לא יאפשרו הנעה רצינית של התהליך ולא עולים בקנה אחד עם כוונת המחוקק".