צו תקן הכליאה, שקובע רף של 14,000 אסירים, הובא לבקשת השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה לאישור ועדת הפנים. למרות בקשת השר לאשר את התקן לשנה שלמה, הוועדה הגבילה את התקן הנוכחי בחצי שנה, על-מנת לבחון במקביל את קידום מתווה הגדלת שטח המחיה של האסירים.
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ': "צריך לקדם פתרון שיאפשר עמידה בקביעה של בג"ץ למרחב המחיה של האסירים לצד שיפור המנגנון של שחרור מנהלי, כך שלא ישוחררו בהליך מנהלי אסירים בעלי מסוכנות גבוהה שלא סיימו לרצות את עונשם, קיבלתי לא מעט פניות ואני יודעת שיש לחץ על השחרור המנהלי. אני גם מודעת לקושי בבתי הכלא בתקופת הקורונה, מבינה את זה, אמרתי גם בדיונים הקודמים, אסירים הם לא רק אסירים, הם בני אדם עם זכויות וצריך לעשות הכל על-מנת לשפר את תנאי כליאתם".
ועדת הפנים דנה בבקשת השר לביטחון הפנים להאריך את תוקף צו תקן הכליאה הקובע את התקן ל-14,000 אסירים, לשנה נוספת, כאשר במקביל יקדם המשרד תיקון חקיקה להסדרת מנגנון שחרור מנהלי שיאפשר החרגה של אסירים מסוכנים, לצד קידום תוכנית הבינוי של הרחבת בתי הכלא, כפי שאושרה לאחרונה בהחלטת ממשלה.
השר אוחנה העביר לוועדה סקירה לקראת הדיון, הכוללת את כוונתו לקדם חוק, בהתאם להצעת יו"ר ועדת הפנים, שמטרתו לאזן בין הרחבת שטח המחיה של האסירים, על-פי פסיקת בג"ץ, לבין המצב היום, בו משתחררים בשחרור מנהלי גם עבריינים מסוכנים לציבור, כמו עברייני אלימות במשפחה, עברייני מין ועבריינים סדרתיים.
בתום הדיון החליטה הוועדה להותיר את תקן הכליאה על המספר הקיים - 14,000, אך הגבילה את האישור ל-6 חודשים בלבד, על-מנת לבחון את הסוגיה בשנית בעוד חצי שנה, בהתאם להתקדמות בקידום הצעת החוק ותוכנית הבינוי.
ח"כ אוסאמה סעדי ביקש לדעת: "אם רוצים לקיים את פסיקת בג"ץ בעניין הצפיפות בבתי הסוהר, אז תקן הכליאה צריך לעמוד על כמה?" גנסין: "אתה מניח שאיש לא נכנס לכלא. זה לא עובד ככה. אני צריכה לפנות 2700 מיטות על-מנת שלכל אסיר יהיה שטח מחיה של 4.5 מ"ר. יש היום כאלף אסירים שסיימו את המועד המינהלי. אנו משחררים 50-70 ביום. כל מי שמעל 14,000 אסירים, שזה תקן הכליאה היום. מה-6.8 עד ה9.9 שוחררו בשחרור מנהלי 832 אסירים, כולל מאות אסירים מסוכנים - 295 מתוכם עברייני אלימות במשפחה 53 ביטחוניים ו-33 עברייני מין"
אריאל סיזל מייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים דיווח לוועדה כי הממשלה מחויבת לאפשר מרחב של 4.5 מ"ר לאסיר עד תום 2023, כשהמרכיב המרכזי במטרה להגיע ליעד זה הוא בינוי מואץ. אמצעים נוספים שציין סיזל הם העלאת השימוש בפיקוח אלקטרוני מ-750 איש ל-1250, וגיבוש מבנה חדש למנגנון השחרור המינהלי, באמצעות הצעת חוק שתחריג אוכלוסיות מסוכנות.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': אסירים שמשתחררים שחרור מנהלי לא מחויבים בשיקום?" גנסין: "אם אדם נשפט ל-7 חודשים, מתוכם כבר ישב 4 במעצר, אז בתקופה הקצרה שנותרה קשה לתת לו טיפול. אם גם אין תוכנית המשך בקהילה, אז זו בעיה".
אן סוצ'יו, האגודה לזכויות האזרח: "אין חובה למנגנון שחרור מנהלי. זה הקל מעט על הצפיפות כבר שלושה עשורים. המדינה מבזה את פסק הדין של בג"ץ ובחרה במנגנון השחרור המנהלי כמענה לבג"ץ. פתאום מעלים טיעון שבין המשוחררים יש אוכלוסיות מסוכנות. הנתונים מוכיחים שבין המשתחררים מוקדם אחוז הרצידיביזם (חזרה לכלא) הוא 16% לעומת 18% בין משתחררים רגילים".
גיל שפירא מהסניגוריה הציבורית: "אין קשר בין תיקון חקיקה עתידי לצורך לקבוע היום תקן כליאה. 60% מהכלואים חיים בתנאים שפוגעים בכבוד האדם. תקן הכליאה קבוע כבר 27 שנים ועד היום לא עשו הבחנה בין אסירים מסוכנים לשאינם כאלה. השחרור המנהלי מקדים את שחרורו של מי שממילא אמור להשתחרר, רק מקדים אותו בחודש עד 40 יום. הם בסוף תקופת מאסרם".