שר הביטחון בני גנץ מבקש להגדיל את מספר הימים המותר בחוק לזימון אנשי מילואים, לנוכח הצורך בהם בטיפול במשבר הקורונה. על-פי המצב החוקי הקיים, המוגדר בתקנות שירות ביטחון (התנדבות לשירות ביטחון), התשל"ד-1974, מוגבלת הקריאה למילואים בהתנדבות ל-180 יום בשנת תקציב.
בשל מצב החרום המיוחד, הנמשך כבר למעלה מחצי שנה, נדרש שימוש, בחלק מהמקרים, במשרתי מילואים המבצעים תפקידים מסוימים, בהתנדבות, לתקופות ארוכות מאלו הקבועות בתקנות. מדובר במשרתי מילואים המועסקים בתפקידים ייחודיים, המצריכים רציפות תפקודית לתקופה ארוכה, דוגמת מפקדי נפות, קציני קישור לרשויות מקומיות, ובעלי תפקידי מפתח נוספים הנדרשים למשימות שונות.
כחלק מהתמודדות המדינה עם נגיף הקורונה, משולב צה"ל ומסייע לרשויות האזרחיות בשורה של תחומים בהם באפשרותו לתרום ולחזק את המערכות הציבוריות. במסגרת מאמץ סיוע זה, עלה הצורך להיעזר במשרתי מילואים בעלי מומחיות מתאימה. כך למשל, בעלי תפקידים במילואים בפיקוד העורף המלווים את התמודדות הרשויות בחרום, נדרשים לצורך מתן מענה לצורכי אותו רשויות ולמספר משימות ותפקידים שהוטלו על צה"ל. דוגמה לכך היא תפעול המלוניות למבודדים ולחולים בקורונה וכן הפעולות לקטיעת שרשראות ההדבקה, המבוצעות על-ידי מפקדה ייחודית.
בשל מצב החירום המיוחד הנמשך כבר למעלה מחצי שנה, נדרש שימוש, בחלק מהמקרים, במשרתי מילואים המבצעים תפקידים אלה, בהתנדבות, לתקופות ארוכות מאלו הקבועות בתקנות כאמור. מדובר במשרתי מילואים המועסקים בתפקידים ייחודיים, המצריכים רציפות תפקודית לתקופה ארוכה, דוגמת מפקדי נפות, קציני קישור לרשויות מקומיות, ובעלי תפקידי מפתח נוספים הנדרשים למשימות שצוינו לעיל.
שר הביטחון מציע לשנות את התקנות כך שראש אגף כוח אדם בצה"ל יוכל לאשר באופן פרטני התנדבות לשירות מילואים לתקופה העולה על 180 ימים בשנת כספים, לאותם מקרים חריגים המצדיקים זאת; הסמכה זו תוגדר בהוראת שעה, ותעמוד בתוקף כל עוד מוכרז מצב חרום בשל נגיף הקורונה.