שנת הלימודים החדשה במערכת החינוך היוותה ככל הנראה זרז משמעותי בהתפשטות מגפת הקורונה בארץ. השילוב בין המאפיינים החברתיים לבין מאפייני החללים הסגורים במוסדות החינוך מעלים את החשש כי אלו היוו כר פורה להדבקות והתפשטות התחלואה - כך קובע מחקר של מרכז המידע והידע הלאומי למערכת הקורונה.
עוד קובע המחקר כי בחינה של שיעורי ההדבקה השונים בשילוב מאפיינים אפידמיולוגיים וחברתיים נוספים עולה שונות בין רמות התחלואה בקבוצות הגיל השונות, כאשר עיקר הזינוק המשמעותי התרחש בקרב בני הנוער. נמצא כי הגילאים בהם חלה עיקר בעלייה בתחלואה בתקופה שנבחנה הינם 17-15 במגזר הכללי, 17-12 במגזר הערבי ו-17-12 בקרב בנים במגזר החרדי.
עוד קובע המחקר, כי בניגוד למדינות מערביות רבות, הצפיפות במוסדות הלימוד הישראלים, וריבוי הילדים במשפחה ממוצעת הופכים את המשימה של פתיחת שערי בתי הספר, אף ללא עלייה משמעותית בתחלואה למורכבת יותר. הנסיבות של פתיחת מערכת החינוך בעיקר במסגרות העל-יסודיות מעצימה את התפשטות התחלואה בקרב בני נוער ובהמשך - בכלל האוכלוסייה.
על כן, מניתוח הנתונים קובעים החוקרים כי יש להחזיר את בית הספר לפעילות באופן מדורג - תחילת בקרב שכבות הגיל הצעירות, בהמשך לשקול את החזרת כיתות ד'-ו' ורק לבסוף ובהינתן מגמת תחלואה יציבה ונמוכה במדינה - לבחון את החזרת תלמידי חטיבות הביניים באופן הדרגתי ומבוקר.