ועדת הכלכלה המשיכה (יום ד', 21.10.20) להכין שתי הצעות חוק, האחת פרטית של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר והשנייה ממשלתית, שנועדו להקים מאגר מספרי טלפון של צרכנים שיאסר להתקשר אליהם לבצע שיחות שיווק מרחוק - "אל תתקשרו אלי". בפתח הישיבה החליטה הוועדה למזג את שתי הצעות החוק, והיו"ר מרגי הזכיר כי מדובר בהצעת חוק חשובה, שנועדה לסייע לאוכלוסיות מוחלשות לעמוד בפני שיווק אגרסיבי. הוא אף הזכיר את התחקירים שפורסמו בשבוע האחרון, באשר לעושק צרכנים במכירת מדי ומסנני מים, ואמר כי הוועדה תקדם את חסימת הפרצות שמאפשרות זאת.
במהלך הדיון היום החלה הוועדה לאשר את סעיפי הצעת החוק. עם זאת, בשל שאלות משפטיות באשר לאכיפה הכללית באמצעות צו מינהלי, שביקשה הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן להוסיף להצעה, ולנוכח השאלות שעלו באשר לתקצוב הקמת המאגר והפעלתו - אישור סעיפי ההצעה לא הסתיימו. היו"ר מרגי ביקש מנציגי משרדי הממשלה להגיע לסיכומים בהקדם ולהציג לוועדה נתונים מפורטים על יישום הצעת החוק, על-מנת שניתן יהיה לסיים את החקיקה.
היום אישרה הוועדה את הסעיפים הקובעים כי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תקים ותנעל את מאגר "אל תתקשרו אלי", שנועד לאפשר לצרכנים לבקש להיכלל בו ובכך לחסוך מעצמם שיחות שיווקיות. עוד אושר הסעיף הקובע את האיסור לפנות למספר טלפון הרשום במאגר. הסעיפים אושרו פה אחד, בקולות היו"ר מרגי, ח"כ קרן ברק, ח"כ יצחק פינדרוס וח"כ אימאן חטיב יאסין.
היו"ר מרגי שאל האם לרשות להגנת הצרכן יש תקציב להקים את המאגר ולהפעילו, וכמה זמן נדרש לצורך ההקמה. הממונה על הרשות, עו"ד מיכאל אטלן, השיב כי קיים סיכום תקציבי מול המשרד לשוויון חברתי, וכי הוא מקווה שהסיכום יעמוד בעינו גם אחרי דיוני תקציב 2021. אטלן העריך כי עלות הקמת המאגר ותפעולו היא כ-8 עד 10 מיליון שקל וזמן ההקמה, כפוף לקבלת התקציב, יעמוד על שנה וחצי.
בעקבות הדברים אמר היו"ר מרגי כי הוא דורש להגיש לוועדה, כבר לדיון הבא, מסמך מפורט אודות ההתחייבות התקציבית להקמת המאגר ושלבי ההקמה. "אני שבע ניסיון ואני רוצה לראות את לוחות הזמנים והתקצוב כדי להיות בטוח שזה יקרה כמה שיותר מהר", אמר. לדבריו, לא יכול להיות שהוועדה תחוקק ולא תדע מה יהיה.
מו"ל הארץ, עמוס שוקן, אמר בדיון כי הצעת החוק תפגע קשות באפשרות של העיתונים לקיים את התפוצה שלהם, מאחר שההכנסות מתבססות היום בעיקר על מנויים לנוכח העובדה שהפרסום עבר לרשתות החברתיות. "לא נתקלתי בטענות כלפי הארץ על הונאה ואת השירות שלנו אפשר להפסיק מהיום למחר בלי לשלם סכומים גבוהים, לכן החרגת העיתונות נראית לי נכונה", אמר שוקן. מנכ"ל ידיעות אחרונות, ינון אנגל, הצטרף לדברים ואמר כי לפי ההצעה העיתון לא יוכל לפנות ללקוח שהמנוי שלו לקראת סיום ומספרו מופיע במאגר, על-מנת להציע לו לחדש את המנוי.
היו"ר מרגי ביקש את התייחסות הרשות להגנת הצרכן, ושאל אם בכלל ניתן לאפשר ללקוח לבחור חברות מסוימות שלא יתקשרו אליו, או ענפים מסוימים. היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד חנה טירי, אמרה כי הרשות בחנה האם נכון יותר לנהל את המאגר לפי תחומים, ועדיין לא נסתם הגולל על האפשרות הזו. עם זאת, היא הוסיפה כי יותר נכון שהאיסור יהיה מוחלט, בשל הקושי לפלח את תחומי העיסוק השונים ובשל העבודה כי עסקים מסוימים פועלים במספר ענפים. היו"ר מרגי אמר בתגובה, כי הוועדה חייבת לדעת איך יראה החוק עוד לפני שהיא מאשרת אותו.
מנכ"ל נטלי שירותי רפואה, נמרוד אלטמן, ביקש להחריד מההצעה את נתוני שירותי רפואה. הממונה על הרשות אטלן אמר בתגובה: "גם נותני השירותים הללו יכולים להטעות צרכנים, ולא מדובר בחשש תיאורטי. יש ברשות תיקי חקירה של ניסיון לנצל קישים גם בתחום הזה".
עו"ד טירי התייחסה גם לדברי שוקן ואנגל, ואמרה כי ניתן להאריך מנויים לתקופה קצרה באופן אוטומטי, כל עסקה של מנוי לעיתון לא פוקעת או בטלה ולא יקרה כלום אם הם לא יפנו ללקוחות שבמאגר בהצעה שיווקית. נציגת המשרד לשוויון חברתי, אורית בקר, הוסיפה כי הצעת החוק לא חוסמת בפני בעלי העסקים לפנות צרכנים שביקשו להיכלל במאגר באמצעים אחרים.
כאמור, הוועדה לא סיימה להכין את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בשל בעיות משפטיות שעלו באשר לסעיף האכיפה הכללית בצו מנהלי. נציגת משרד המשפטים, עו"ד הילה דוידוביץ בלומנטל, אמרה כי הסעיף מצריך בדיקה מול המחלקה הפלילית במשרד המשפטים. כאמור, היו"ר מרגי עצר את הדיון ואמר כי לא ימשיך ללא תשובות גם בעניין הזה וגם באשר להקמת המאגר. הוא ביקש תשובות בהקדם, כדי שניתן יהיה לקדם את ההצעה.