ועדת הכלכלה דנה (יום ב', 2.11.20) במהירות האינטרנט בישראל, ברקע הצורך בשימוש באינטרנט המהיר בתקופות הקורונה לצורכי עבודה ולימודים מהבית ועוד. הישיבה התקיימה לבקשת חברי הכנסת שלמה קרעי, ע'דיר כמאל מריח וחמד עמאר, שטענו כי ישראל בסגר, רוב האנשים בבית ומהירות גלישת האינטרנט עליו הם משלמים נמוכה ורחוקה ממה שהובטח ללקוחות.
קרעי אמר כי מדובר ברמייה של אזרחים, שמשלמים על 500 מגה, כשבפועל מדובר במהירות מקסימום ומהירות המינימום היא 0.01 מגה. "הטווח הזה בעצם אומרת שהחברות עושות מה שבא להן", אמר. כמאל מריח אמרה כי כמיליון ישראלים בכלל לא מחוברים לאינטרנט, וכשליש מהם הם ביישובים הערבים. עמאר הוסיף: זכותו של כל ילד ללמוד וחוסר היכולת להתחבר לאינטרנט יציב במהירות ראויה זו תעודת עניות למדינת ישראל.
המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה, אמר כי הפתרון האמיתי הוא סיב אופטי, וקרא לכל חברי הכנסת לסייע למשרד לקדם זאת. שמילה אמר כי העומס על הרשת יוצר פקקים והאטה בתעבורה, ואמר כי גם בכביש שש כשיש פקק והנסיעה איטית לא מקבלים החזר על התשלום. הוא הוסיף כי בזק מציינת את המהירות הצפויה.
היו"ר יעקב מרגי אמר בתגובה כי הציבור צריך לדעת מה הוא מקבל, ובהתייחס לדוגמה של שמילה לגבי כביש שש הוסיף: "נטפל גם בזה". הוא אף מתח ביקורת על כך שנציג של הרשות להגנת הצרכן לא השתתף בדיון והגיע רק בסופו. "איך אפשר לבוא בטענות לחברות התקשורת, אם משרד התקשורת אומר שזה המצב", שאל.
ח"כ עידן רול אמר כי משרד התקשורת צריך לקדם שקיפות, על-מנת שהלקוחות ידעו מה מצב התשתית בישראל, ולפרסם את מהירות הגלישה הממוצעת ואת מפת פריסת התשתית בישראל.
מנהלת הרגולציה של הוט, קרן יהב, אמרה כי "החברה מספקת את המהירות הגבוה ביותר בישראל - עד, בדגש על עד, 500 מגה בפריסה רחבה". עם זאת היא הודתה כי לא קיימת התחייבות משפטית למהירות מינימום ומהירות המינימום בחברה היא 0.01 מגה. בתגובה לכך אמר היו"ר מרגי: "צריך להיות פראייר, מזוכיסט ופסיכי כדי לקנות חבילות עם התחייבות של 'עד' מי שמוכר קוטג' 500 גרם צריך לספק 500 גרם ולא עד 500 גרם". ח"כ רול הוסיף: "0.01 מגה זה אומר שבאותה מידה אפשר לכתוב 'לא חיברנו את היישוב לגלישה'".
מנהל אגף הרגולציה בבזק, שמואל סיידון, אמר כי החברה משווקת ללקוח רק את המהירות שהוא יכול לקבל, בהתאם לתשתית. לדבריו, בזק מתחייבת למינימום, כך שבחבילה של 100 מגה המהירות היא לפחות 40 מגה ובחבילה של 40 מגה המהירות היא לפחות 20 מגה. מרגי אמר על כך: "לצערי הרב, היום אנחנו הלקוחות גולשים בתוך ענן ערפל סמיך, ולא יודעים את האמת על מהירות הגלישה".
מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, יורם כהן, טען כי סטטיסטיקת מהירות האינטרנט בישראל היא מתחת לכל ביקורת. לדבריו, בשנה האחרונה יש זינוק של 100 אחוז בתעבורת האינטרנט והבעיות ברשת נובעות מכך. "אנחנו בפיגור בפיתוח תשתיות ופגשנו את זה במשבר גלובלי שבו האינטרנט הוא מוצר חיוני ביותר", אמר. הוא קרא לבנות מודל מדידה שלא ניתן לעשות עליו מניפולציה, והוסיף כי צריך לפקח גם על יחס ההעמסה ולוודא שהחברות מוכרות מוצר שהן מסוגלות לספק בהתאם למספר הלקוחות שלהן.
שמילה התייחס לדברים ואמר כי משרד התקשורת מתכוון לטפל בקרוב ביחס ההעמסה - ולוודא שהחברה מסוגלת לספק את מה שהיא מתחייבת לכל לקוחותיה. לדבריו, כבר בשבוע הבא יצא שימוע בעניין. עוד הוא ציין כי המשרד מתכוון לטפל גם בנושא שקיפות נתוני המהירות באזורי הארץ, והוסיף כי הרשות להגנת הצרכן מנהלת חקירה בעניין שהוא אינו יכול לפרט לגביה.
היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי "הוועדה קוראת למשרד התקשורת לחייב את חברות התשתיות וספקיות האינטרנט לפרסם, אחת לתקופה, את מהירות הגלישה בפועל לפי אזורים. הוועדה מבקשת מהמשרד לחייב את החברות לספק ללקוחות מסמך גילוי, בעת ביצוע העסקה, אודות המהירות המינימלית והמקסימלית של הגלישה ולפרסם בפומבי את רשימת היישובים שהמשרד אישר לחברות שלא לפרוס בהן תשתית". כמו-כן, שב מרגי ומתח ביקורת על כך שנציג הרשות להגנת הצרכן התחבר לדיון רק בסופו.