ועדת המדע והטכנולוגיה דנה (יום ג', 3.11.20) בנושא מיזם התיעוד הלאומי החכם, כדי לקבל תמונת מצב ולדון על פוטנציאל השימוש בתעודות הזהות הביומטריות. בדיון הודיע מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ברשות האוכלוסין וההגירה, אורן אריאב, כי 1.1 מיליון "גלמים" (פלסטיק נושאי שבב) של תעודות זהות חכמות נמצאים כעת במחסני המדינה, ונ
שקלת האפשרות לספק אותם בקרוב לתושבים. בתגובה אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ
עינב קאבלה: "אבל הכרטיסים האלה לא טובים, למה שהאזרחים יקבלו אותם?! מה גם שבמקביל מוכנות לייצור תעודות טובות יותר, מדור חדש. האזרחים לא צריכים לשלם על הטעות שנעשתה בעבר על-ידי הממשלה. ההתנהלות הממשלתית הייתה לקויה מלכתחילה: לא היה צריך למהר ולרכוש 5 מיליון כרטיסי פלסטיק לפני שידעו מה יהיה הביקוש והשימוש".
מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ברשות האוכלוסין וההגירה, אורן אריאב, אמר בתגובה: "אם לא נעשה בהן שימוש, עלות השמדתן תעלה 40 מיליון שקלים. זה עניין של החלטה תקציבית של הממשלה". ראש היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, רועי פרידמן, הקשה: "אבל יש גם תועלת כלכלית מן העבר השני שצריך לשקול, שאולי תעלה על 40 מיליון שקלים". קאבלה הפצירה שלא לעשות מעשה פזיז, כלשונה, שמשמעותו מסירת כרטיסים שלא ראויים להימסר לאזרחים.
ליועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, הייתה נקודת מבט אחרת: "הפסד של 40 מיליון שקלים הוא קטן מאוד, ויש לזנוח את הקמת המאגר הביומטרי שאותו מכניסים בדלת האחורית".
ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לדיון מעקב אחר השימוש בתעודות זהות ביומטריות בוועדת המדע והטכנולוגיה, עולה כי:
- עד כה, מאז שנת 2013, הונפקו בישראל כ-3.5 מיליון תעודות זהות "חכמות"
- 41% מזכאי תעודות זהות בישראל מחזיקים בתעודה חכמה
- עלותן הישירה של תעודות אלה היא 288 מיליון שקל
עם זאת, במהלך הדיון ציין החוקר רועי גולדשמידט כי מימוש התעודות החכמות בשירותים הממשלתיים קטן מאוד: רק 0.1% מהכניסות לשירותי "ממשל זמין" בשנה וחצי האחרונות נעשו באמצעות תעודת הזהות החכמה (6,643 כניסות). בתגובה אמר רועי פרידמן: "בעת תכנון התוכנית בשנת 2008, איש לא חשב על טלפונים חכמים. יש גם מגבלות חקיקה על השימוש בתעודות זהות חכמות. הטכנולוגיה מתפתחת והחקיקה נשארת כשהייתה. החוק הוא הדוק מאוד. אני מאמין בפוטנציאל הגדול בתעודות הזהות החכמה. זה יכול להצעיד קדימה את הממשלה והכלכלה הדיגיטלית. יש להמשיך ולהשקיע את המשאבים והאנרגיה כדי לעשות את זה נכון".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה: "עולה תמונה מדאיגה ומטרידה - מיזם התיעוד החכם מתגלה כלא חכם, וסובל מקשיים וכשלים. הפוטנציאל הוחמץ עד כה, ויש לעשות תהליך הפקת לקחים רציני. התושבים זכאים לשימוש יעיל בתעודות. לא נכון לעשות שימוש בכרטיסים מיושנים, עם טכנולוגיה מיושנת, רק בגלל שהם כבר יוצרו. ובפרט ששמענו כי רשות האוכלוסין כבר מתחילה בייצור תעודות מדור 2 שיכללו ממשק בתקן NFC
(Near Field Communication)".
הוועדה ביקשה והמליצה לא לחלק לתושבים כרטיסים פחות טובים ופחות יעילים, וכן ביקשה לקבל מגורמי הממשלה הרלוונטיים, טרם החלטתם, עידכון בדבר הצפי להמשך ההתנהלות בהקשר זה, בשים לב לדברים שנאמרו בדיון. כמו-כן יש לשים דגש על הרחבת השימושים בתעודה החכמה, לרבות תיקוני חקיקה הנדרשים לצורך כך.