"שר האנרגיה שטייניץ קבע יעדים מאוד ברורים אליהם צריכה ישראל להגיע בכמות החשמל המיוצרת ממקורות של אנרגיות מתחדשות. לפי הנתונים שידועים לנו כעת, ליעד של 10% אנרגיה מתחדשת עד סוף שנת 2020 אנחנו כבר לא נגיע ולא נעמוד בו, כי בסוף שנה זו סך יצור החשמל מאנרגיה מתחדשת יהיה באזור ה-8%", פתחה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ
מיקי חיימוביץ' דיון על החשש לאי עמידה של המדינה בהתחייבותה להפחתת גזי החממה, בשל הפגיעה בייצור חשמל מגגות סולאריים.
עוד אמרה חיימוביץ': "כעת, אולי בשל הצעדים שעומדת רשות החשמל לנקוט, גם ליעד של 30% יצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030 אנחנו גם עלולים לא להגיע. ביד אחת, שר האנרגיה קובע יעדים וביד השנייה רשות החשמל שכפופה למשרד האנרגיה מקדמת צעדים שימנעו עמידה ביעדים שהשר שלהם קבע. אז איך אומרים - הפוך גוטה הפוך.
"ללשכתי הגיעו פניות מהשלטון המקומי יחד עם פניות מראשי רשויות רבים וארגוני הסביבה - כולם פנו לרשות החשמל בבקשה לקראת השימוע הקרוב שעומדת לבצע הרשות להאריך ולא לבטל את הוראת השעה המאפשרת התקנת מערכת סולארית על גגות בהספק מותקן של עד 200 קילוואט בפטור ממכרז. הרצון של רשות החשמל להוריד את התעריף ל-41 אגורות, ויותר מכך -לבטל את הוראת השעה ולהחזיר אותנו למצב שהיה בשנת 2019, לפיו רק מתקנים בהספק של עד 100 קילוואט נהנו מפטור ממכרז - משמעותה להסיג את תחום הסולארי בישראל אחורה במקום קדימה".
שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי: "יש הבדל מהותי בין המגזר הכלכלי בעל יכולות פיננסיות לרשויות מקומיות. למגזר השלטון המקומי יש הרבה פוטנציאל, אבל הוא לא יוכל להתחרות בפרטי. צריך לגייס הון, לחשב תקופת החזר, לפנות לרגולטור שיאשר שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. ביטול הוראת השעה לא תאפשר לנו לעמוד ביעדים הלאומיים. התוכנית של האוצר ומשרד האנרגיה מאוד כלכלית, אבל לא לוקחת בחשבון שיש מאגר לא מנוצל של שטח ציבורי, שלא יכול לעמוד בתנאי התחרות עם השוק הפרטי. אם לא ינוצל הפוטנציאל בשטחי המבנים הציבוריים של הרשויות המקומיות, זה ילך לשטחים פתוחים. צריך שינוי חקיקה בחוק החשמל. תיקון קטן שיאשר לרשויות מקומיות פטור ממכרז עד 200 קילוואט לתקופה נוספת".
יואב קצבוי, יו"ר רשות החשמל: "מ-2017 הרשות עברה לתחרות. הוקמו או בהליכי הקמה 5000-6000 מגה על גגות. זו דרך המלך. המחירים אטרקטיביים. במקביל להליך התחרותי צריך מענה ייחודי. צרכנים קטנים לא יכולים לגשת למכרזים של הרשות, למרות שיש כאלה שהקימו גג סולארי על רפת או לול, אבל צריך ערבות ומימון. לכן אחרי מחשבה החלטנו על פטור ממכרז עד 100 קילוואט. זה לא בית קטן בערבה. זה גג של אלף מטר. ברוב העולם נותנים פטור ממכרז על 50-150 קילוואט. רשות החשמל החליטה שנותנים להם תעריף סופר מיטיב - 45 אגורות, פי 3 מהתעריפים. אנשים בנו, הייתה תנופה. לקראת סוף 2019 רצינו להגיע ליעד, שטרם הושג, וקיבלנו החלטות 'מכירת סוף עונה'. בין היתר הוראת שעה להעלות מ-100 קילוואט ל-200 קילוואט את הפטור מכרז. בהחלטה נכתב במפורש שזה בשביל לעודד עמידה ביעד, ושהרשות לא מתכוונת להאריך".
יו"ר הוועדה: "אתם מבינים שמבחינת הרשויות המקומיות זה דרמטי? נושא אנרגיה מתחדשת הוא לטווח ארוך. אתה מסתכל על חשבון החשמל, אבל יש חשבונות שלא מוגשים לך. רשות החשמל צריכה ליישם מדיניות ממשלתית, שקבעה יעד של 30% אנרגיה ירוקה ב-2030. הצעד שלכם להקטין את הפטור ממכרז עוצר".
ח"כ
יוראי להב הרצנו: "יעדי 2030 מדברים על גידול של פי 6 בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. באמצעות מה? אתם לא תעמדו בזה. אני רוצה שהדברים יקרו. איך אתם מתכוונים לעבוד? מה תוכנית העבודה בגגות פרטיים וציבוריים? יש מיפוי של גגות כאלה? איפה אנו נמצאים ואיך מגיעים ליעד? האם משווקים את העניין?"
יואב קצבוי, יו"ר רשות החשמל: "הדרך היא תעריף. אף פעם לא טענו שזה אמור לייקר את תעריף החשמל. הכלי הוא תעריפים במכרזים תחרותיים. בהתחלה זה ייכנס לגגות יעילים. ככל שנצטרך יותר כמויות, גם גגות קטנים ייכנסו. אנחנו לא מסתבכים עם מה התעריף הנכון. גג של 200 קילוואט זה גג גדול. ראינו גם כאלה".
חיימוביץ': "עיריות ורשויות מקומיות, יש להן קשיים שלא חווים אלמנטים מסחריים פרטיים. הן צריכות לעבור החלטות מועצה. כשאתה מתיר רק 100 קילוואט בלי מכרז, זה גומר את הסיפור. למה שלא תפטרו ממכרז עוד שנה, גם על 200 קילוואט?". קצבוי: "יכול להיות שיש בעיות. יש פוטנציאל בעיריות, בצה"ל, בחקלאות. איך משחררים צריך להבין". חיימוביץ': "מי צריך להבין, אני או אתה?" קצבוי: "אנו מחויבים לכמות שתאפשר עמידה ביעד".
ד"ר יונתן אייקנבאום, גרינפיס: "מבקש שרשות החשמל תפרסם במלואה עבודה שבחנה את פוטנציאל הגגות. מחצית הפוטנציאל הם בתים פרטיים צמודי קרקע. צריך לחייב כל בית צמוד קרקע להתקין גג סולארי. יש היום 4,000 עובדים בענף הסולארי על גגות. הסרנו חסמים ונוצר דבר גדול. נוכל להוסיף עוד אלפי משרות". חיימוביץ': "זה יכול להיות מנוע צמיחה".
אוריאל בבצ'יק, ראש אגף אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה: "שלא ישתמע שאין עבודה שלנו מול הרשויות המקומיות. האגף שלי בעבודה יומיומית מול הרשויות. אנו משקיעים תשומת לב רבה. עד שנה אחורה רשויות מקומיות הציבו גגות סולאריים בהיקף של 24 מגוואט. עם העידוד של מפעל הפיס, שנתן ערבונות הוגשו בקשות ל-140 מגה-ואט, פי שלושה מעשר שנים אחורה. גם היום יש רשויות שלא מצליחות לבצע בגלל חוסר משאבים. אנו עושים הדרכות ומשקיעים מאות אלפי שקלים".
יו"ר הוועדה חיימוביץ' סיכמה: "רק לפני שבוע עברה החלטת ממשלה שבה הגדיר שר האנרגיה יעד של 30% יצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. אנחנו בעיצומו של משבר אקלים חריף. קידום ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות זה צו השעה וממשלת ישראל חייבת לעשות הכל כדי לקדם אנרגיות מתחדשות ולא יצור אנרגיה מדלקים פוסיליים מזהמים.
"הפניות הרבות שהגיעו לרשות החשמל מצד השלטון המקומי, רשויות מקומיות רבות, ארגוני סביבה ויזמים פרטיים בקריאה להאריך את הוראת השעה מדברות בעד עצמם. הוועדה קוראת לרשות החשמל לשמוע את הקולות שעלו כאן בדיון ולכנס בדחיפות את מליאת רשות החשמל לקיום דיון בצורך בהארכת הוראת השעה שעומדת לפוג בסוף השנה אליו יוזמנו לדבר בפני המליאה נציגי השלטון המקומי וראשי הראשויות שפנו לרשות החשמל בעניין זה".
הוועדה קוראת לרשות החשמל לשקול לייצר אסדרה חדשה עם תעריף דיפרנציאלי שתשנה את המצב הקיים, לפיו בסל אחד גג קטן של צרכן פרטי או בית ספר צריך להתחרות בגג ענק של מאגר מים או חניון גדול.