ועדת הכספים דנה (יום ד', 4.11.20) דיון בנושא התנהלות הבנקים בעת משבר הקורונה, בהשתתפות המפקח על הבנקים יאיר אבידן. הישיבה עסקה, בין השאר, בתלונות על כך שהבנקים מקשים על עסקים במשבר לקבל הלוואות במסגרת קרן ההלוואות של המדינה שהוקמה נוכח משבר הקורונה.
בפתח הדיון הציגו חברי הכנסת את הפניות הרבות אליהם, נוכח קשיים שמערימים הבנקים על בעלי עסקים ואנשים פרטיים באפיקים שונים, למרות סיוע המדינה והעמדת ערבויות מצידה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון: "נתקלנו בהרבה מאוד טענות שהמדינה מאפשרת לאנשים לקחת הלוואות ודברים מהסוג הזה והם נתקלים בקשיים גדולים בבנקים, הרבה מאוד תלונות עלו בוועדה. לכן ביקשנו את ההשתתפות של המפקח על הבנקים בדיון".
ח"כ הילה שי וזאן: "כספים לא הועברו לא לעמותות ולא למגזר השלישי, זו פשוט שערורייה, התחייבו מהחשב הכללי להעביר 100 אחוז מהתמיכות, משרד החינוך רק 29 אחוז, הרווחה 31, וכך ביתר המשרדים. זו שערורייה שאנחנו כחברי ועדה עושים את התפקיד שלנו, מאשרים, ובסופו של דבר משרדי הממשלה תוקעים את הכספים, לא מכנסים את הוועדות ולא משחררים את הכסף. הארגונים האזרחיים קורסים. אסור לנו כוועדה לתת לשערורייה הזו להמשיך".
ח"כ אחמד טיבי: "המצוקה של יחידניים וקבוצות קשה מאוד, והרבה מאוד נתקלים בתופעה של החזרת צ'קים ע"י הבנקים, ואז הם מסומנים ולא יכולים לקבל הלוואה, והדברים מסתבכים. לא יכול להיות שהבנקים לא יאפשרו לאנשים להרים את הראש מעל המים. אני מבקש שהממונה יענה על השאלה".
"מישהו נרדם בשמירה"
ח"כ מיכל שיר: "ישנה עלייה משמעותית בלקיחת הלוואות בשוק האפור, זו מכת מדינה בתקופת הקורונה. ברגע שאדם מסורב אשראי והבנקים לא נותנים הלוואות, וזו תופעה רחבה בכל הארץ, זה הולך לגדול, אלא אם נמצא לזה פה הסדר. אנחנו רואים שהבנקים הגבילו את דחיית המשכנתאות לדצמבר, זה מחר בבוקר וזה מחזיר את נושא השוק האפור. יש לתת על זה את הדעת. בנוסף הריביות הכל כך גבוהות, צריך לבוא ולראות איך פותרים זאת".
ח"כ קטי שטרית: "מישהו נרדם בשמירה, הבנקים עושים ככל העולה על רוחם. יש אנשים שלא יכולים להיכנס לעולם הדיגיטל, אז הם נכנסים לבנק ומבקשים תדפיס, זה עולה להם 40 שקל! אנחנו מדברים על אנשים קשיי יום, האם זה נשמע הגיוני?! חוץ מזה, ההתנהגות של הבנקים בתקופה הזו חזירית, יושב אדם במצב קשה במחלקת קורונה בבלינסון ופונים אל אשתו ומתחילים לקצץ לה, לא נותנים לה להוציא שקל, שבעלה בין חיים למוות, אדם שנתן כל חייו מה שביקשו ממנו ודרשו. לגבי ההלוואות, אדם בשם הרצל מחיפה, המדינה נתנה דחייה של הלוואות ל-6 חודשים, הריבית כרגיל, החזר הקרן נדחה, הכריזו על עוד 3 חודשים של דחייה, אותו אדם פנה לבנק וביקש דחייה, הוא נענה שדחיית ההלוואה היא רק לאנשים פרטיים, לא לעסקים. נראה שהבנקים מנצלים את הכאוס".
ח"כ סונדוס סאלח: "מעבר לאחריות הכלכלית מוטלת על הבנקים אחריות מוסרית, אם ימשיכו לפעול באותה מדיניות הם יגרמו להתפתחות שוק אפור, פשיעה ואלימות בהיקף שלא הכרנו, בעיקר בחברה הערבית. אלפי בקשות נענו כי בקשות בוטלו לבקשת המבקש, למרות שבעלי העסק לא ביטלו את הבקשה. זה זיוף".
ח"כ עאידה תומא סולימאן: "מאז תחילת הקורונה הובטח לנו שהבנקים ילכו לקראת וינסו לעזור, ושכולם יכנסו תחת האלונקה, הפניות המגיעות אלינו אומרות את ההפוך לגמרי, שהבנקים ממשיכים בתנאים שלהם, שהם לא מוכנים לשמוע על מקרים אנושיים ביותר, של משפחות שלא מצליחות להרים את הראש. קיבלתי פניות של אנשים שהבנקים לא רצו להרחיב את האשראי שלהם ב-500 ש"ח".
ח"כ אופיר כץ: "לגבי דחיית ההלוואות אנחנו רואים שהציבור כן נעזר בזה, יש להאריך זאת שוב כל עוד אנחנו בתקופה הזו. אני שמח לראות את המימוש של המסלול הרגיל, אשמח לתשובות לגבי המסלול המוגבר, למה האחוזים נמוכים ואיך מסייעים לנצל זאת. לגבי עסקים חדשים אני מקבל פניות שלהם עושים חיים יותר קשים, גם אם עסק פתח ב-2020 ועד מרס הראה רווחים, לא מסייעים לו".
ח"כ אוסנת מארק: "בתחילת הדרך הבנקים דחו את ההלוואות, היום אנחנו יודעים שיש עם זה קשיים, אבל הם לא מספרים לציבור דבר אחד, וזה שכאשר אדם דוחה את תשלום המשכנתה שלו, ה-b.d.a שלו נפגע, ושתגמר פה הקורונה יהיו פה ים של עסקים בבעיה, לא יוכלו לקבל הלוואות, לא יוכלו להגדיל את האשראי, אשמח אם המפקח יגיד לנו מה המדיניות של דחיית ההלוואות והאם היא פוגעת ב-b.d.a של האנשים".
ח"כ קרן ברק: "בתחילת המשבר נתתם 6 חודשים דחייה של ההלוואות, ומאז עבדתי מולכם כדי שהם ימשכו ל-12 חודשים. מה שקרה שאישרתם 6 חודשים מהיום שהאדם ביקש, אבל אם הוא ביקש את זה במרץ, מצבו לא שופר, אלא נגרע. לכן לומר עוד 6 חודשים ואז כל אחד מתחיל לספור אותם, זה לא עוזר. צריך לומר ל-12 חודשים וזה פותר את הבעיה. הדבר השני ההלוואות בערבות מדינה, הקמנו את הקרן לעסקים בסיכון גבוה נוכח כך שהבנקים לא נתנו את ההלוואות מלכתחילה, כי נתנו למי שנוח להם, ולעיתים ללקוחות הכי טובים שלהם, והעסקים בסיכון לא קיבלו. אנחנו צריכים את העסקים האלה חיים. זו תקופה קריטית לעסקים הקטנים ובינוניים, הם צריכים את העזרה ותשומת הלב שלך".
יו"ר הוועדה: "לקח זמן עד שהזמנו אותך לדיון כאן, אבל הוועדה מורכבת מכל הסיעות במשק. הזעם על הבנקים הוא גדול מאוד, הציבור מאוד מרוגז, ההתנהלות נתונה לפיקוח שלך, יש לנו הרגשה שאת הבנקים לא מעניין כלום חוץ מלהרוויח כסף, איפה שיש סיכון, זה לא מעניין אותם. במיוחד בקרב משפחות חלשות, סוגרים להם את האשראי. תקופה קשה, אדם לא עובד, לא מרוויח. החלטנו לתת ערבויות מדינה, אבל הבנק לא רוצה לתת ולא לקחת לעצמו סיכון. אנחנו מאוד שמחים שאתה כאן, מבקשים שתיתן תשובות. פניתי אלייך על עניינים שונים, אדם שקיבל שבץ, הוא שיקם את עצמו ואת העסק שלו והבנק לא נותן לו הלוואה, זה מקרים בהם אתם רוצה לשקם אנשים ולאפשר להם להמשיך לעבוד, אתה רוצה שיפעלו, ומולם שורה בצורה של חברות כלכליות ובהם הבנקים, רוצים נותנים, לא רוצים לא נותנים, ורוצים לרוב זה לחזקים ולא לחלשים".
ח"כ מרב מיכאלי: "המפקח אחראי ליציבות הבנקים, הוא לא דואג לציבור וליכולתם הפיננסית, זו המחויבות הראשונה שלו. מעבר לזה שבעיני צריך לתקן את החוק ולאזן הרבה יותר בין הבנקים לטובת הציבור, צריך לחשוב הרבה מעבר. צריך לומר שכבר בתחילת המשבר פנית לבנקים להתחשב במצב שהציבור נמצא בו, לא דבר של מה בכך. אבל הדברים שנעשים לא מספיקים, צריך פה חשיבה הרבה יותר יצירתית, דחיית המשכנתאות אינה מחווה, היא בעיה והיא מגיעה עם ריבית ורק דוחה את הבעיה. ברור שהמשבר לא בור קטן אלא ארוך טווח, מן הראוי שהמערכת תחשוב על פרישה של הלוואות, על צעדים חדשניים".
ח"כ מיקי לוי: "אם המדינה תגדיל את הערבויות ל-80,90 אחוז כמו בגרמניה, איש לא יבדוק, יתנו לכל מי שמבקש הלוואה".
איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים: צריך לזכור שקרוב ל-95% מהיקף האשראי מתחיל מהיקף הכספים שהלקוחות מפקידים, לבנקים אסור לקחת סיכון, זה תפקיד כפוי טובה, אבל הבנקאות מתחילה מכספי מפקידים, ורוב המכריע של הכסף מגיע משוק המפקידים".
"בעולמות של כשל שוק ארוך ומשמעותי, המעורבות היא מעורבות של הממשלה"
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "יש לי אתגר די משמעותי לשנות את דעתכם כפי שהבעתם אותה בפתח הדיון, יש פוטנציאל שאזיז את הגוון לגוון קצת יותר בהיר. אני רואה תמונה אחרת לחלוטין מהתמונה שאתם רואים, אתם מקבלים את הפניות מאנשים שאינם מרוצים, לא מהאנשים שמרוצים בהגדרה. הייתי בנקאי במשך 33 שנה, אני שמח מהשקיפות הציבורית, חשוב לי לומר שאני אדם עם תפיסה חברתית כלכלית עמוקה, והשליחות שבאתי היא לתת מיכולותיי שנחייה כאן בחברה יותר טובה. כולנו מבינים כאן שהבנקים מעוניינים ומקיימים מערכת יחסים לטווח ארוך ולא לטווח קצר, הם מלווים את הלקוחות גם ברגעים היותר קשים, ומסייעים להם לעבור את התקופה. נתעלם לרגע מאירועים פרטניים, שגם הם יבחנו".
אבידן הציג סקירה בפתחה ציין כי מערכת הבנקאות בישראל נכנסה למשבר איתנה וערוכה, ובעלת יכולת לתמוך במשק הישראלי. הוא ציין כי הופקו לקחים מהמשבר העולמי ב-2008 ואלה הונחלו למערכת הבנקאית, ובמסגרת זו יחסי ההון והנזילות עלו, ריכוזיות תיק האשראי ירדה מאוד, ושופרה איכות ניהול הסיכונים.
במסגרת צעדי הפיקוח להתמודדות עם המשבר, הציג המפקח כי הפיקוח על הבנקים נקט בפעולות שונות כדי להקל על הציבור ולאפשר תמיכה במשק, לצד הידוק הבקרה כדי להבטיח את יציבות הבנקים וכספי הציבור: "למרות הגידול בסיכון, הורדנו את דרישת ההון כדי לאפשר את אותה דרישה משקית, בהשוואה בינ"ל הלכנו בגישה הרבה יותר מרחיבה, ללא מעורבות ממשלתית".
המפקח הציג מספר צעדים בהם נקט הפיקוח כדי להגדיל את היצע האשראי, וציין כי בנק ישראל השיק כלי מוניטארי ייעודי להלוואות לעסקים קטנים וזעירים, אשר עד כה ניתנו במסגרתו כ-12 מיליארד שקל.
עוד הציג המפקח, כי הפיקוח על הבנקים העמיד מתווה לדחיית תשלומי הלוואות בשיתוף הבנקים וגופי האשראי, במסגרת זו הציג אבידן, כי
בין חודש מרס השנה ל-23.10 נדחו תשלומים של 820,894 הלוואות, בסך כולל של יותר מ-10 מיליארד שקל: לעסקים מסחריים וגדולים נדחו 8,373 הלוואות בהיקף של 1.950 מיליארד שקל, לעסקים קטנים נדחו 172,743 הלוואות בהיקף של 3.448 מיליארד שקל, נדחו 180,925 משכנתאות בהיקף של 3.072 מיליארד שקל, בנוסף נדחו 458,853 הלוואות אשראי צרכני אחר בהיקף של 1.904 מיליארד שקל.
עוד צוין כי נכון לחודש ספטמבר, יותר ממחצית ההלוואות שנדחו חזרו לשלם.
"העזרה היא ברמה התזרימית המידית, יש כל מיני כלים איך פורשים את זה הלאה, יכול להיות שניתן לעשות את זה עוד יותר טוב הלאה, אבל הכלים באו לעזור לסייע מידי בתזרימים" ציין אבידן, "820 אלף מגעים זה מספר מטורף, מעסקים קטנים וצפונה, זה מחייב מגע אדם, זה מחייב ועדות אשראי".
בנוסף הציג אבידן צעדים שננקטו להגדלת זמינות האשראי, בהם הקלות רגולטוריות בקבלת אשראי בבטוחה של דירה, צמצום דרישת ההון במשכנתאות כדי למנוע עליית ריביות לציבור, וציין כי למרות המצב לא נרשמה עלייה בריביות למגזרים השונים: "נתנו הרבה מאוד הקלות, ללא ספק עלתה סביבת הסיכון, גם של התחלואה הסביבתית וגם של אותם אנשים שהכנסתם נפגעה. למרות עליית הסיכון, מחירי ההלוואות לא עלו".
עוד הציג המפקח כי אי-הוודאות הכלכלית משתקפת בעליית ההפרשה להפסדי אשראי של המערכת הבנקאית, בכלל מגזרי הפעילות.
בנוסף ציין המפקח כי התשואה להון של המערכת הבנקאית ירדה בדומה למשברים קודמים, ונתוני השנה, עד לחודש יוני, מצביעים על תשואה של 4.3 אחוז.
אבידן הציג את השינויים בהיקף תמורות האשראי במהלך המשבר, וציין את חשיבות קרנות ההלוואות הממשלתיות. על-פי הנתונים שהציג, נכון ל-25.10, ניתנו במסגרת הקרנות הלוואות בהיקף של 21.2 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים: 18.4 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת המסלול הרגיל בערבות מדינה של 15%, 4 מיליארד שקל במסגרת המסלול לעסקים בסיכון מוגבר בערבות מדינה של 60% עם שיעור ניצול של כשליש בלבד מתוך הסכום שהוקצה למסלול זה (4 מיליארד שקל), ו-1.4 מיליארד שקל לעסקים גדולים בערבות מדינה של 12% עם שיעור ניצול של 23% בלבד מתוך הסכום שהוקצה למסלול (6 מיליארד שקל).
המפקח הציג כי 93% מהבקשות במסגרת קרן ההלוואות טופלו, וכי 62% ממספר הבקשות מאושרות, בסך של כ -30% מהסכום המבוקש, לעמדת הפיקוח על הבנקים, הסירובים מגיעים בעיקר לבקשות לווים שלא נפגעו מהקורונה וללווים שאין להם יכולת החזר, לעניין כך שפחות משליש מהסכום המבוקש הועבר למי שכן אושרו להם ההלוואות, השיבו בפיקוח כי הגדלת הקרן תביא להשלמת המענה.
עוד הציג המפקח, שורה של צעדים לסיוע ללקוחות בקשיים, כאשר לצד דרישה מהבנקים למצות הליכים לגבייה כדי להימנע מהליכים משפטיים, נקט הפיקוח בצעדים של הוזלת עמלות והנגשת שירותים.
נוכח ביקורת של חברי הכנסת על אישור נמוך בלבד של הלוואות לעסקים בסיכון, השיב אבידן: "גם לחשב הכללי וגם למשרד האוצר היה קושי אובייקטיבי להעריך את היקף התופעה, ולאורך התקופה הקלו בחסמים ופתחו את המסגרות, חלק מהגופים שביקשו בהתחלה הלוואות לא קיבלו את מלוא רצונם, הייתה חלוקה שהתחשבה באי הוודאות ובכמות הבקשות. כעת שאישרתם 8 מיליארד שקל נוספים לקרן, וכבר רואים שלאט-לאט מתחילים להפעיל אותה, וזה צפוי לתת מענה לביקוש".
"יש הבדל בין ערבות של 15% לערבות של 100%, יש לזה אמירה. אני כלקוח בנקאי רוצה שתנוח דעתי שהכסף שמלווים יחזור. לא לכל לקוח הלוואה היא הפתרון, הלוואה לעיתים קוברת את הלקוח. האחריות המוסרית שלנו כבנקאים היא לא לתת הלוואה למישהו שהיא תוריד אותו, לחלק מהלקוחות הפתרון הוא אחר".
לעניין נושא חזרה של צ'קים הפוגעת ביכולת של מי שחזר לו הצ'ק לקבל הלוואות השיב המפקחעח הבנקים: "בחקיקה כיום, צ'ק ללא כיסוי חוזר. לצד כך, מקדמים הליכים שכל נושא הצ'קים ישתנה, שתהייה התרעה. לעניין הנושא של השהיית הצ'קים, השהינו במשבר הראשון, אותו קהל נהנה, אבל באנו לברך ויצאנו מקללים, פגענו באמינות השטר, עצם השהייתה הצ'קים עודדה לבטל אותם. כרגע כל העולם הזה אצל משרד ושר המשפטים".
לעניין הארכת התקופה לדחיית הלוואות, שהעלו חברי הכנסת השיב אבידן: "אנחנו עכשיו בגל השני, אנחנו לא יכולים לדחות הלוואות עד גל 12. הארכנו את התקופות. לעניין עסקים קטנים זה תמיד לשיקול הבנק, אף אחד מאתנו לא יודע מה אורך המשבר ומה עומק המשבר. התחלנו ב-3, 6, 9 חודשים דחייה כאשר בתחילה חשבנו שזו תהליך קצר, שעולה שזה הוא תהליך ארוך אנחנו בוחנים את המצב. בעולמות של כשל שוק ארוך ומשמעותי, יש מקום אחד, בו המעורבות היא מעורבות של הממשלה, לא של המערכת הבנקאית, היא עושה ככל יכולתה לסייע, המערכת רוצה להגיע להסדרים עם הלקוחות כדי שיוכלו לחצות את המשבר בהתאם ליכולותיהם".
על-רקע קריאה של חברי הכנסת כי צעדיהם של הבנקים לא מספיקים, השיב המפקח: "הייתה פניה למערכת הבנקאית לגלות חמלה, להגיע להסדרים, לשמוע אמירות שאיש לא סופר, לדעתי אין לאמירות שום שחר. הפיקוח על הבנקים הוזיל עמלות בצו של 3 שירותים בנקאים, זה עשרות מיליוני שקלים בשנה סיוע לאותן אוכלוסיות".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "שמענו את דבריך ברוב קשב, אנחנו מצפים שתבחן את הדברים שעלו כאן, ותגיד על מה אי-אפשר לשנות ומה אפשר לשנות ואתם משנים, אני מצפה לדבר כזה, אני חושב שבמקומך הייתי מחפש פתרונות, כי הזעקה מגיעה מהציבור. לממשלה ובנק ישראל חובה לקבל את אמון הציבור. נקבע ישיבה נוספת, ותציג אילו פתרונות יש לך, ומה אי-אפשר לפתור. אתה המתווך ביננו לבין הבנקים, אנחנו רוצים למצוא פתרונות במשבר הקורונה".
אבידן: "יש שורה ארוכה של דברים שנעשו וימשיכו לעשות, אנחנו עם היד על הדופק כל הזמן, אנחנו מקשיבים ברוב קשב ונעשה את המקסימום כדי לסייע ללקוחות המשק לחצות את המשבר, אגב שמירה על יציבות המשק".