בקרב בני נוער שדיווחו על שתיית אלכוהול מופרזת, 26.6% היו מעורבים באירועי אלימות ו-35.5% נשאו נשק. כך עלה מסקר שהוצג השבוע (3.11.20) בדיון משותף לשתי ועדות של הכנסת: הוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול בראשות ח"כ מיכל קוטלר-וונש והוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית בראשות ח"כ מנסור עבאס. הדיון בחן את נושא הקשר בין השימוש באלכוהול וסמים בקרב בני נוער לאלימות בחברה הישראלית.
הסקר הרב-לאומי של ארגון הבריאות העולמי, אותו הציג הפרופסור יוסי הראל פיש, מומחה בינלאומי לחקר מדיניות ואסטרטגיות התערבות בהתמכרויות, מלמד כי בהשוואה בינלאומית בשנים 2019-2018 הסקר מלמד כי שיעור התלמידים בכיתות ו׳, ח׳ ו-י׳ שהשתכרו אי-פעם במדינת ישראל הוא מהנמוכים בעולם, כך שהמדינה ממוקמת במקום הרביעי מתחתית הטבלה, ולפי פרופסור פיש: "המחקר נערך בכ-50 מדינות בעולם, ובסקר הארצי האחרון המדגם המייצג הארצי מנה כ-14 אלף בני נוער".
פיש הוסיף כי הממצאים לגבי אוכלוסיית הבנים בבתי הספר הערביים מדאיגה במיוחד, כך שמדווחים על שיעורים מאוד גבוהים יחסית לכל שאר קבוצות האוכלוסייה בשימוש בסמים ואלכוהול. יצוין, כי על-פי האיסלאם אסורה שתיית אלכוהול. עוד נמסר, כי במעורבות באירועי אלימות, לרבות נשיאת נשק חם, הממצאים הללו מעמידים את האוכלוסייה הערבית בסיכון גבוה - דבר שמחייב הפניית משאבי התערבות משמעותיים ומידיים, לדבריו.
הפרופסור חאלד אבו עסבה, מרצה בכיר בתחום, הציג בפני הוועדה מחקר שערך ובחן את ההתנהגויות האלימות בקרב בני נוער. המחקר התבסס על 800 תלמידים מהחברה הערבית בארץ, ובו נמצא כי הגורמים המרכזיים למיגור ההתנהגויות האלימות וההתמכרויות הם הלכידות המשפחתית, מצוקה כלכלית, חוסר עיסוק בזמן הפנאי, ואוריינטציה עתידית. ובעניין הטיפול ביחידות שנמצאות ברשויות המקומיות אמר: "אני תוהה אם היחידות הללו הוקמו על בסיס מחקר שניתן להפיק רווחים חברתיים ממנו".
בדיון הוצג סקר המלמד כי שיעור נשיאת הנשק הגבוה בקרב בני נוער הוא מהמדאיגים ביותר. "יש לבדוק איפה נכשלנו כמנהיגים בטיפול בתופעה המדאיגה, ומה הם הדברים הבסיסיים הנחוצים לטיפול בנפגעים", אמר ח"כ עבאס.
כמו-כן שמעה הוועדה את נציגי מועצת הנוער הארצית, שהסבירו בוועדה את הסיבות ללגיטימציה ולהתגברות האלימות בקרב בני גילם, כגון אי-אכיפת החוק מצד הרשויות.
בפתח הישיבה אמרה קוטלר-וונש כי היא מקיימת את הדיון בזכות ובחובה לשמוע את בני הנוער שיש לדבר אליהם ולא רק עליהם. וציינה כי הדיון עוסק בנושא שהוא חוצה מגזרים ומתעלה על ההבדלים בין בני הנוער, קרי: הבדלי דת גזע או מין, ואמרה: "בתקופה זו שורר משבר חברתי נפשי בחברה הערבית, ובכלל בחברה הישראלית, במיוחד בקרב בני נוער. יש הכרה בכך שהמרחב הווירטואלי - הרשתות החברתיות, מחייב אותנו, נבחרי הציבור, לאחריות חברתית כללית כלפי אותם בני נוער".
בעניין התוכניות שהציגו נציגי המשרדים השונים אמרה יו"ר הוועדה כי הן חשובות, אך לא מגיעות לכולם - ובמיוחד בתקופה הזאת יש למצוא את הדרך להגיע אל בני הנוער שאכן נחוצים לתוכניות הללו, ויפה שעה אחת קודם, ואמרה: "בני הנוער נמצאים בחופש גדול מתמשך ולא נגמר".
יו"ר הוועדה מנסור עבאס הציג בפתח דבריו את החשיבות באיתור גורמי העומק שמביאים את הנערים להתנהג באלימות ואמר: "כשמדברים על פשיעה ואלימות מתייחסים לכלל המגזרים בחברה הישראלית". עבאס ציין את חשיבות השיח עם הקבוצה המסוימת של בני נוער כדי לשמוע מהם ולהעלות את הצרכים שלהם, מפני שקיים קשר בין השימוש בסמים בגילים הללו לבין האלימות הגואה בחברה. לדבריו: "יש קשר אורגני והדוק בין השימוש בסמים לבין ההתנהגויות האלימות, זה נכון לטפל בסימפטום עצמו, אך בנוסף יש לטפל בגורמים ובסיבות שהביאו את הנערים להתנהג באלימות הזו".
ח"כ קוטלר-וונש סיכמה את הדיון בכך שהיא תקיים דיון המשך לדיון זה, כדי לנסות ולהבין כיצד יירתמו משרדי הממשלה השונים ויתכנסו סביב תוכנית לאומית שתביא למיגור התופעות האלימות והשימוש בסמים בקרב בני הנוער.