נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, הציג (יום ב', 23.11.20) בפני ועדת הכספים את המלצתו: לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021 וכי בשנים הבאות יש להתכנס למסגרות פיסקליות רב-שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר.
ירון קורא לאמץ את העקרונות הבאים:
- בשנת 2021: ההוצאות הרגילות יופרדו מההוצאות הישירות הנובעות מההתמודדות עם נגיף הקורונה, ועל-פי כלל ההוצאה.
- לא ייקבע יעד גירעון לשנת 2021, אך לא יופחת שיעור המס ללא הפחתה מקבילה של ההוצאות.
- לא יבוצעו התאמות לשנים הבאות (הנדרשות לפי הנומרטור), אך "ייחסמו" החלטות המגדילות אותן.
- המסגרת התקציבית הרב-שנתית לשנים שאחרי 2021 תיקבע בעת אישור תקציב 2022 - בקיץ 2021.
- בתקציב 2022 יעוגן מתווה הפחתת החוב באמצעות תקרת "הוצאה מותאמת" כתחליף למגבלת ההוצאה הקיימת.
ירון פתח את הדיון ואמר כי "כלכלת ישראל נכנסה במצב יחסית טוב למשבר" והוסיף שהפגיעה בצמיחת התוצר בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית. הוא הציג כי תוצר מקומי גולמי ברבעון השני ירד ב-8.7 אחוזים, וברבעון שלישי 2020 ירד ב-1.4 אחוז לעומת הרבעונים המקבילים אשתקד.
הנגיד הציג תרחישים לעניין התקופה הקרובה, וציין כי בתרחיש האופטימי הגרעון יעמוד על 8% בשנת 2021 ובתרחיש הפסימי על 11%, לעומת 13% בשנת 2020. לעניין יחס החוב תוצר ציין הנגיד כי בתרחיש האופטימי זה יעמוד בשנת 2020 על 73% ובשנת 2021 על 76%, בתרחיש הפסימי יעמוד השיעור על 75% ב-2020 ו-83% ב-2021. שיעור האבטלה הצפוי לדבריו ב-2021, יעמוד על 13.9 אחוז בתרחיש הפסימי ו-7.8 אחוז בתרחיש האופטימי.
ירון הציג עוד כי הצריכה הפרטית גדלה באופן מידי עם הסרת המגבלות, ומנגד כי סקרים של הלמ"ס, מראים כי הרחבת ההגבלות מקשה על העסקים להחזיק מעמד ללא פעילות תקופות ארוכות.
לעניין האבטלה ציין הנגיד: "לאחר הסגר הראשון הצלחנו לחזור לקצת פחות מ-12 אחוזים, החדשות הרעות שלא הצלחנו לרדת עוד. ככל שנכנסו חזרה לסגר השני, רואים חזרה את העלייה באבטלה, שמתחילים שוב לצאת, שוב רואים ירידה, ככל שנמשיך לצאת, השאלה כמה מהר נוכל לחזור לשיעורים הקודמים. זה נושא מאוד מאוד חשוב, אם לא נדאג דרך הכשרות להחזיר אותם לעבודה, אנחנו מאבדים 20 שנות עבודה פוטנציאליות".
"מודל החל"ת התאים עם כניסתנו לסגר, היום צריך להגמיש את היכולת לחזרה לשוק העבודה, חזרה גמישה לשוק העבודה, מי שרוצה ויכול לחזור בחצי משרה ולקבל חצי דמי אבטלה, מצבו יוטב וגם הנטל על הממשלה והתקציב. יש לא מעט מעסיקים שלא יחזרו ב-100 אחוז לפעילות וזה יכול לסייע להם. זה גם יסייע במודל שימור התעסוקה".
לעניין תפקוד הבנק הציג הנגיד כי "התפקיד הראשון שלנו כבנק היה לייצב את השווקים, קודם כל הזרמנו נזילות בשקלים לגופים המוסדיים, בשוק המת"ח בעסקות החלף, פעלנו עם היתרות שלנו בצורה נחושה, כך ייצבנו את השווקים בצורה מאוד מהירה ומאז הם פועלים באופן תקין. לצד כך, הודענו על רכישת אג"ח ממשלתיות של עד 50 מיליארד שקל, פי 3 ממה שנעשה קודם. הפחתנו את הריבית, כל אלה נעשו עד אמצע מרץ".
"לגבי הייעוץ הכלכלי לממשלה, היינו מעורבים לאורך כל הדרך. אנחנו לא ב-2008, זה אירוע שונה, אירוע שובר שווקים, לכן הסיוע היה צריך להתבצע ולא לחכות עד לסוף האירוע, וזו הייתה תובנה חשובה. היינו גם מעורבים, הקופסה הראשונה נסגרה ב-1 בלילה באחד הימים".
לעניין תחום האשראי ציין הנגיד: "בכל הקטגוריות בתחום האשראי, למעט האשראי הצרכני, אין ירידה השנה לעומת השנה שעברה", וכי מרבית החברות במשק אינן מדווחות על קושי משמעותי בגיוס אשראי, אך הקושי עדיין גדול יותר מבערב המשבר.ככ
לעניין ההלוואות במסגרות המדינה, הציג הנגיד כי במסגרת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים במסלול הרגיל (15% ערבות) הוגשו 95,974 בקשות ואושרו 55,362, כאשר היקף הבקשות עמד על 60.884 מיליאד שקל ואושרו 19,076 מיליארד שקל.
עוד הציג הנגיד, כי ברוב מדינות אירופה שיעור הערבות הממוצע גבוה מ-80%, כאשר בישראל המסלול בעל שיעור הערבות הגבוה ביותר, עומד על 60% בלבד: "זו החלטה של האוצר בסופו של דבר, אנחנו משקפים להם מה שנראה כמגבלות מסוימות שלא בהכרח מאפשרות למערכת הזו לעבוד בצורה הכי חלקה, חלק מהחסמים ירדו ואני מצפה שבתקופה הקרובה, יותר ויותר עסקים יוכלו להיכנס".
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני: "חלק גדול מהבקשות, בעיקר עסקים בסיכון לא מקבלים את ההלוואה ואת האשראי ואת הדרך להתמודד, אנחנו מדברים על 2020, שהקורונה בעיצומה, ולאנשים אין אוכל להביא הביתה לילדים. מישהו צריך לשקף את זה לאוצר".
ירון השיב: "היו לא מעט חסמים, אנחנו עבדנו עם החשכ"ל היוצא וגם הגדלתם את ההיקף וגם חלק מהחסמים הורדו. אנחנו עדיין כל הזמן יושבים ומנסים להוריד את החסמים כדי שיותר עסקים יהיו זכאים".
לשאלת יו"ר הוועדה לעמדתו לעניין הסגר, השיב פרופ' ירון: "אני לא אפידמיולוג ולא בכדי הראיתי לכם את שרידות העסקים וחשיבות השימור של העסקים והם צריכים פעילות כלכלית רציפה לצד העניין הבריאותי. אנחנו חייבים לפתוח כמיטב יכולתנו כמה שאפשר בלי שהתחלואה תעלה, יש להמשיך לפתוח את הביג והקניונים ואת שאר הדברים כדי שהנזק הכלכלי ימוזער, זאת לצד השמירה של הצד הבריאותי, הדרך הזו תאפשר להם להיות יציבים ולחזור לפעילות".
ח"כ
מיקי לוי: "צריך לדעת איך פותחים את העסקים עם הקורונה, אתם צריכים להיות פקטור מרכזי ולא גלגל רזרבי, קולכם לא נשמע מספיק".
ח"כ
ינון אזולאי: "יש לתת את הדעת כיצד עוזרים לעסקים בערים תחת סגר, בתחום הנדל"ן אנחנו רואים שהיו חודשים של עלייה ויש חודשים של ירידה, יש לתת על זה את הדעת".
ח"כ
הילה שי וזאן: "אשמח לשמוע את דעתך לעניין בחשיבות תקציב 2021, בכירים במשק מסבירים עד כמה בלי חוק ההסדרים המערכת תקועה ופרויקטים לא מתקדמים לשום מקום, התקציב יאפשר לגופי הממשלה לתכנן את הפעילות בצורה משמעותית ולא לעבוד לפי תקציב של 2018 שלא מבטא את ההתרחשויות האחרונות".
ח"כ
שלמה קרעי: "לגבי אותם מיליארדים שאתם נותנים לבנקים כדי לתת לעסקים הלוואות בריבית נמוכה, איך אתם יודעים שהכסף אכן עובר אל הכתובת הנכונה ולא תקוע במקום מסוים ולא מטיב עם האזרחים? למה לא משתמשים באותו מנגנון של ריבית שלילית על דחיית משכנתאות? לעשרות אלפי משקי בית יתווספו אלפי שקלים לחיוב".
ח"כ
יעקב אשר: "בנושא המשכנתאות הדחייה הייתה צעד מתבקש אך צריך להפחית את הפגיעה באזרחים. בנק ישראל יכול להוזיל את העלויות לבנקים כדי שלא תיווצר לנו מגפה של משכנתאות של חדלי פירעון. לגבי קנסות פירעון מוקדם של משכנתה, הריבית בשפל ואנשים שנפגעו מבקשים לשנות פריסה והרבה תלונות נאגרות על ההתנהלות בנוגע לכך".
ח"כ
רם בן ברק: "אשמח לשמוע את דעת הנגיד בנושא החל"ת והתמודדות הממשלה בנושא, האם נכון לאמץ את המודל הגרמני".
ח"כ קטי שטרית: "אשמח לדעתך לגבי הלוואות שנלקחו ב-2019. החזר הקרן נדחה בגלל הקורונה, המדינה הכריזה על דחייה והאזרחים ביקשו דחייה נוספת אך נענו בשלילה. רק אנשים פרטיים ולא עצמאיים רשאים לדחייה, יש לדחות את תשלום הקרן".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מצפה מבנק ישראל להיות יותר אקטיבי. יש טענות על תשלומים ודחיות של בקשות למתן אשראי ודחייה של הלוואות לעסקים בסיכון, אני מצפה שאתה כיועץ הכלכלי לממשלה תהיה אקטיבי יותר, אנחנו כל הזמן נמצאים במצב שדברים נדחים בגלל שאין תקציב. גם לעניין הבנקים, בנק ישראל סבור שהבנקים יכולים לקרוס וצריך לגבות אותם, יש לנו ויכוח איתם ".
פרופ' ירון השיב לדברים: "בנק ישראל מעולם לא היה מעורב בפעילות פיסקלית כמו שהוא מעורב באירוע הזה. הרעיון והתובנה שצריך לסייע ברמת השורה, ברמת הקופסה של ה-80 מיליארד, גם בעניין של פתיחה, של רשת הביטחון שהגיעה לפתחכם, הרבה מאוד מהדברים האלה הם תובנות מדיונים משותפים עם האוצר. אנחנו נותנים את דעתנו כל דיון שנעשה בנידון ולא מהססים להשמיע את קולנו".