ועדת הכספים דנה (יום ב', 30.11.20) בנושא פיקוח על תקציב המדינה. הישיבה עסקה בהתנהלות התקציבית במדינה - התקציב ההמשכי, ומועד אישור התקציב לשנה זו ולשנה הבאה. במוקד הדיון עמד אופן תפעול התקציב בשנת 2020, ברקע היותו תקציב המשכי והתוספות שהתווספו לו בשל משבר הקורונה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה, גפני פתח את הדיון: "כבר ב-2015 לא היה תקציב 8 חודשים, ונתנו תקציב של 1 חלקי 12, ובעצם השלטון עבר לידי החשב הכללי, רצינו לשנות את זה, קיימנו כמה דיונים ובממשלה אמרו שיבדקו, והנושא נסחב. גם החשבת הכללית דאז מיכל עבאדי אמרה שיש לעשות עם זה משהו. כרגע שוב אין תקציב, אני לא נכנס לשאלה למה, עד ה-23 לחודש אם לא יהיה תקציב הולכים לבחירות, והמצב הזה נכון גם לתקציב 2021. השנה החילו תוספת על התקציב ההמשכי, הגיע תקציב של 411 מיליארד שקל, שהכנסת יכלה לאשר או לא, ופחות או יותר להתנהל. המציאות הזו היא מציאות שחשוב לנו לדעת מה אתם נציגי הממשלה אומרים לגביה".
יועמ"ש הוועדה, עו"ד שגית אפיק: "השאלה היא - יצרנו מודל חדש, הבאתם במהלך השנה סכום ותוכנית לעניין התקציב לשנה זו, השאלה איך מיישמים אותו, איך זה עובד, איך זה מתקדם? יש לזכור שאם לא יעבור תקציב 2020, ה-1 חלקי 12 של 2021 יהיה בהתאם לתקציב 2019, לא יהיו קופסאות קורונה ולא דברים נוספים, זו לשון החוק, לכן אין תחליף לאישור תקציב. אני חושבת שיש צורך בתיקון קבוע לעידכון המנגנון במיוחד בשנת בחירות, כחשיבה לטווח הארוך, עשינו פתרון שהיה נכון לשעתו. אם הממשלה מתכננת להביא הצעת חוק תקציב 2020 יפה שעה אחת קודמת, כמובן שזה לא צריך להיות מלווה חוק הסדרים, אי-אפשר להעביר הסדרים בשלושה שבועות. במקביל יצטרכו להיות תיקונים".
מ"מ הממונה על אגף תקציבים, יוגב גרדוס: "שום דבר לא יכול להחליף תקציב בסופו של דבר, לא משנה איזה מנגנונים תאשרו, תמיד ייווצרו עוד בעיות, כי תקציב המדינה זו דרך המלך. לעניין התיקון - הוא עובד בצורה טובה, הוא פתר הרבה בעיות שנתקלנו בהן במהלך השנה, הוא עדיין לא מושלם ומה שצריך לעשות זה לאשר בהקדם את תקציב המדינה ל-2020, אנחנו מתכוונים להגיש אותו לממשלה בימים הקרובים לאישור ואז הוא יגיע לכנסת, הוא צריך לעבור ב-3 קריאות עד ה-23 לאוקטובר. ההצעה תתבסס רובה ככולה על מה שאישרתם פה, שהיא בסיס לתקציב 2020, עשינו כבר דיון, התקציב כבר הוצג לציבור, יהיו שינויים פה ושם, אבל לא משמעותיים".
המשנה ליועמ"ש כלכלי, מאיר לוין: "בנסיבות הפוליטיות, בהקשר הקורונה, חשבנו שעם כל הקשיים, הפתרון שיושם כאן, עם מנגנון של הממשלה והוועדה לא מצריך התערבות שיפוטית. זה היה נכון למשבר, אבל הרעיון לשכתב את זה הלאה, לא אפשרי או לפחות מצריך בחינה מאוד משמעותית. זו לא השיטה, השיטה היא תקציב, אי-אפשר יהיה להמשיך כך או שיהיה צריך לחשוב טוב מה הדרך קדימה. תיקון קבוע של התקציב ההמשכי שיהפוך אותו לנוח מדי, עלול להפוך אותו לכלל ואת התקציב הקבוע לפחות תדיר".
יועמ"ש משרד האוצר, אסי מסינג: "תיקון לחוק היסוד שעבר קבע בסופו של דבר מסגרת התקציב הממשכי לשנת 2020, שהבסיס שלה הוא 400 מיליארד שקל והתוספת של 11 מיליארד שקל נוספים אושרו ע"י הממשלה ולאחר מכן ע"י ועדת הכספים. הבאנו תוכנית שדומה בפורמט שלה לחוק תקציב, עד רמת תוכניות ותחומי פעולה. במסגרת האישור בממשלה נידונו תוספות הסכמים קואליציוניים, ולאחר מכן התוכנית אושרה בוועדה הכספים, זה היה במהלך ספטמבר. על בסיס התוכנית הזו פועלים. זה שונה ממה שנעשה בתקציב המשכי רגיל, שם המסגרת היא תקציב השנה הקודמת שאושר פלוס מדד, כאשר יש הגבלה חודשית. היו לנו שורה של הוראות שעה לצורך הקורונה ותיקון נוסף לצורך צרכים שוטפים במהלך השנה, לצד כך הצהרנו שדרך המלך היא אישור תקציב המדינה".
"מה יקרה בתחילת שנה הבאה - 2021 תתחיל בוודאות בתקציב המשכי, לזה יש מספר בעיות שלצורך ההתמודדות כבר הכנו הצעת חוק שהיא בעבודת המטה של משרדי האוצר והמשפטים, שאני מניח שתושלם בשבוע הקרוב. צריך להתמודד עם מספר בעיות קיימות - ראשית ככל שלא יאושר תקציב 2020, הבסיס לתקציב ההמשכי ל-21 הוא תקציב 1 חלקי 12 פלוס המדד של 19 ו-20, ללא קופסאות הקורונה. אם יאושר תקציב 2020, לתקציב 21 יהיה מה שאושר ל-2020 פלוס מדד. בנוסף העברת עודפים עצמה ניתן לבצע רק שמאושר תקציב, לכן העברת עודפים מ-19 ל-20 תתאפשר שיאושר תקציב 20, והעברתם לשנת 21, זו עוד סוגיה".
מסינג התייחס גם לתוספות התקציביות הייעודיות למשבר הקורונה: "קופסאות הקורונה עוגנו בשני אופנים - תיקון לחוק משק המדינה בכל הקשור להוצאה ב-2020 וכן דברים שהיו אמורים להיות מוצאים ב-20 ויוצאו ב-21 - כדי שיהיה אפשר להוציא אותם, צריך לעגן תיקון נוסף לחוק היסוד. חלק שני, במסגרת התיקונים שעשינו, הנחנו שחלק מההוצאות יהיו ב-21, על-מנת שכשיאושר התקציב, נוכל להשתמש בתקציב הזה, נצטרך לעגן גם את המסגרות בתקציב 21 כדי שיהיה אפשר להוציא את קופסאות הקורונה. נצטרך לעשות תיקון בהוראת שעה, להוסיף את אותן תוספות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה, הוצאות שהיו נגררות מ-20 והוצאות שתוכננו ל-21 על-פי כל התוכניות שאושרו".
גורדוס: "זה לא משנה אם תקציב המדינה יאושר או לא, בינואר 21 נהיה במצב בו משרדי הממשלה דה פקטו לא יוכלו לעבוד. גם אם התקציב יאושר ובוודאי שאם לא, המסגרת שתעמוד לרשות הממשלה בחודש ינואר, תהיה מצומצמת מכמה סיבות. ראשית, התיקונים להוראת השעה פגים ולכן המדד צפוי להיות שלילי והמסגרת תפחת. כמו-כן, החזרי החוב יעלו משמעותית בגלל משבר הקורונה דבר שיגזול מתוך המסגרת ואני מזכיר שבתיקון הזמני שעשיתם הוצאתם את החזרי החוב ואני מציע לעשות את זה בצורה קבועה, ההחזר בינואר הוא גבוה מאוד, והדבר הזה ינגוס עוד יותר בתקציב הממשלה. חוץ מזה קופסאות הקורונה ניתנות לפי חוק, כלומר הזכאות לאבטלה, הזכאות למענקים יצטרכו להיות משולמים.
"לפי מדרג ההוצאות לפי בחוק היסוד, הוצאות שמוגדרות לפי חוק הן גבוהות יותר בסדר העדיפות. לכן הדבר הזה גם אם יאושר תקציב וגם אם לא, לא יאפשר למשרדי הממשלה להוציא כספים בחודשי ינואר לפחות עד מרס. הדבר שאתם צריכים להכיר הוא שכשאנחנו נסיים את עבודת המטה ואני מאוד מקווה שהיא תסתיים השבוע, לאחריה יופץ תזכיר חוק שבלי קשר צריך לעבור בוועדת הכספים והוא זה שיתקן את מנגנון התקציב ההמשכי. כמו שאמר מאיר מצד אחד התקציב יאפשר לממשלה להתנהל מצד שני הוא לא יאפשר לה להתנהל באמת".
גורדוס התייחס גם לסד הזמנים הצפוף: "תיקון קבוע לחוק יסוד משק המדינה שמסדיר את התקציב המשכי צריך להיות מאושר עד סוף השנה בכל אופן, ותיקון שמוסיף את קופסאות הקורונה לתקציב 21 צריך להיות מאושר גם הוא, אם התקציב מאושר או לא. אלה תיקונים כבדים, חוץ מזה תצטרכו לדון בתקציב 20, ואנחנו כממשלה נצטרך לעבוד על תקציב 2021 שצריך להיות מוגש לממשלה באמצע דצמבר ולכנסת עד אמצע ינואר".
ח"כ בצלאל סמוטריץ': "עשינו מעשה שהוא הזניה של חוקי היסוד, המערכת הפוליטית משחקת בתוכם, לקחנו את הבסיס הכי עקרוני של המערכת הדמוקרטית ושיעבדנו אותו לצורך פוליטי רגעי של השחקנים הפוליטיים, אם היה לנו קצת כבוד, יש מסגרת של חוקי המסגרת, בתוכם תעשו מה שאתם רוצים. אחד מהם שאם לא מאשרים עד 31 במרץ תקציב, זה שאישרנו דחייה של 120 יום היא החטא הקדמון. חייבים להביא תקציב ואם לא הולכים לבחירות". ח"כ הילה שי וזאן: "אם לא נאשר תקציב 2021 לצד תקציב 2020, אנחנו מכשירים את השרץ".
לבקשת חברי הכנסת, הציג מ"מ ראש אג"ת את מסגרת ניצול התקציב לשנת 2020: "331 מיליארד שקל בוצעו עד סוף חודש אוקטובר מתוך כ-411 מיליארד, יש התחייבויות לסכום גדול יותר. כל הסכום יבוצע. המסגרת לשנת 2020 תהייה 412 מיליארד שקל, שזה המקסימום המותר על-פי חוק. הגדלת המסגרת תשמש לאותן הוצאות שהסטנו לסוף השנה ויגלשו לשנה הבאה, והן יתקלו בבעיות שעדיין יש בתקציב המשכי. גם בשנה רגילה חקיקה של תקציב המשכי לא מתאים לזמנים בהם אנחנו חיים. הוא דורש הרבה - הרבה תיקונים שאותם נביא, חלקים תיקונים טכניים וחלקים מהותיים. התיקון הזה של מנגנון התקציב ההמשכי, קריטי שיתקיים לפני סוף השנה, בין אם יש תקציב 20 מאושר ובין אם אין".
יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו צריכים לעשות את עבודתנו ותקנון הכנסת קבע שוועדת הכספים צריכה לפקח על עבודת הממשלה, במיוחד שיש בעיה. אנחנו סבורים שהתקציב ההמשכי הוא לא טוב, לא היה לנו שת"פ כדי לחוקק שינוי, התקציב הזה נותן את השלטון לחשב הכללי. לנהל את התקציב דרך החשב זה דבר בלתי מתקבל על הדעת, אנחנו רוצים שיהיה דיון ולא נרפה מהעניין הזה, ונרצה לשנות את זה. במציאות הזו אני מסכים עם נציגי הממשלה, אני לא מדבר על העניין הפוליטי מסביב, המציאות היא שבהעדר תקציב וכדי לא לשתק את הממשלה, אישרנו את מנגנון התקציב של 411 מיליארד שקל כדי שהמדינה תמשיך לתפקד, כך אנחנו מפקחים בכל זאת על עבודת החשב, הממשלה קיבלה החלטה, אישרה את התקציב הזה, ואנחנו אישרנו זאת לאחר דיונים שקיימנו פה. זה לא הטוב ביותר, אך במציאות בה אם לא היינו מאשרים המצב היה גרוע יותר, ולא ניתן היה לנהל נושאים הנוגעים לקורונה, עשינו מה שניתן. כל מי שחושב שלא היינו צריכים לעשות את המהלך הזה טועה. נעשה כל אחד בדרכו את השינוי הפוליטי כדי שיהיה תקציב".