ועדת הכלכלה התכנסה (יום ב', 30.11.20) לדיון שעסק בחשש לפגיעה בדירוג האשראי של לקוחות שביקשו להקפיא תשלומי הלוואות או משכנתאות בתקופת הקורונה. ח"כ אסנת מארק, שיזמה את הדיון ומילאה את מקומו של היו"ר, פתחה ואמרה שהישיבה התאספה בעקבות פניות שהגיעו אליה מהציבור על כך שלקוחות לא מודעים להשפעה של דחיית תשלומי הלוואות על דירוג האשראי שלהם, כי נתוני האשראי לא מונגשים לציבור. מארק דרשה תשובות מנציגי הבנקים על ההשפעה של דחיית התשלומים על נתוני האשראי, כמו-כן היא ביקשה לדעת כיצד נאספים נתוני האשראי.
ח"כ יבגני סובה פנה לבנקים וביקש מהם לפרסם מה הם מתכננים לעשות בסוף השנה - תאריך פקיעת דחיית התשלומים, מכיוון שלקוחות חיים כרגע באי וודאות כלכלית ולא תהיה להם את היכולת לשלם עד אז, דבר שיפגע בסופו של דבר גם בבנקים. "אנחנו לא רוצים שתיווצר בועה שהכל סבבה ואז יום אחד הבועה הזאת תתפוצץ", אמר. ח"כ עידן רול הוסיף והזכיר את החשש הקיים לעלייה בריביות, שזו סכנה בפני עצמה.
אייל חדד, הממונה על נתוני האשראי, הבהיר שדחיית תשלומי הלוואות לא מהוה פגיעה בדירוג האשראי של הלקוחות ושכיום נתוני האשראי של כל לקוח נשמרים לו לשלוש שנים בלבד, ולא ל-7 שנים כמו בעבר. כמו-כן הוסיף, שאמנם כן מסמנים בבנק לקוח שמפגר בתשלומים בזמן משבר הקורונה, אבל אם מדובר בלקוח טוב - שבתקופה רגילה עומד בתשלומים, הסימון הזה לא יפגע בו. הסימון נועד לזהות לקוחות שפיגרו בתשלומים גם לפני הקורונה, ללקוחות אלו הבנקים לא מעוניינים לתת אשראי חופשי. "מערכת נתוני האשראי רואה את טובת הצרכן", סיכם.
רועי כהן, עו"ד ונשיא להב, התנגד לדבריו של חדד וכינה אותם: "חרטא ברטא". לטענתו, נתוני האשראי של לקוחות נשמרים גם 10 שנים אחורה ולקוחות ממשיכים לסבול מהם, וכל רישום שלילי מופיע ומשפיע בסופו של דבר בנתוני האשראי.
עודדה פרץ מהפיקוח על הבנקים אישרה את דבריו של חדד: "קיבלנו תשובה חד-משמעית מכל הבנקים שדירוג האשראי לא מושפע מדחיות תשלומי ההלוואות בתקופת הקורונה", כמו-כן פרץ ענתה לשאלת ח"כ מארק לגבי הדירוג הפנימי של כל בנק, תשובתה היא שלא הם קובעים את הפרמטרים המשפיעים על הדירוג, אלא כל בנק קובע בפני עצמו, והם רק מפקחים, לכן הדירוג בכל בנק הוא שונה.
שובל גבע, בעל עסק לבידור ילדים שלא פעיל מחודש מרס בעקבות משבר הקורונה, מסר בשמו ובשם שאר העסקים מהתחום שלו שהם לא יוכלו לשלם את ההלוואות עד דצמבר. הוא הביע את חששו מכך שדירוג האשראי שלהם יפגע, למרות שבתקופה רגילה העסקים שלהם בריאים ופעילים. "אנחנו עסקים טובים אבל אנחנו לא יכולים להתנהל מול הבנק כל עוד אנחנו סגורים, הפחד שלי הוא לא רק שדירוג האשראי ייפגע אלא גם שהעסקים שלי ילכו לאבדון", אמר.
גם דרור פלדמן, מנהל סקטור המשכנתאות של בנק מזרחי טפחות, אישר שדחיית התשלומים לא מהווה פגיעה בדירוג האשראי, והוסיף שהם נערכים למתווה שבו לקוחות יוכלו לשלם את ההלוואות שלקחו בהתאם ליכולת שלהם, בתשלומים ובהתאם להכנסות, שלא יקרה מצב שביום אחד הלקוח יצטרך לשלם פתאום הכל. פלדמן התייחס לאופן הדירוג, וטען שהוא נקבע על-פי פרמטרים שנאספו במשך הרבה שנים של עבודה עם לקוחות.
רן מלמד, מנהל פורום ארלוזרוב, טען שאי אפשר לקדם את הדיון כל עוד חסרים נתונים מדויקים על הירידה במסגרות האשראי. לטענתו, צריך לבקש מהבנקים את הנתונים כדי לדעת אם הירידה היא בעקבות ההקפאות ולקיחת ההלוואות של הלקוחות, או בגלל שהם יצאו לחל"ת. נציג BDI, דני סיגרמן, אמר שכל עוד הדחייה היא בהסכמה של הבנק ובתקופה הקורונה אין פגיעה בנתוני האשראי.
מארק סיכמה את הדיון ופנתה לבנק ישראל ולבנקים בבקשה להשקיע ולהנגיש את חוק נתוני האשראי לציבור, כדי שכל הלקוחות ידעו את ההשפעות של הדירוג על משק הבית שלהם. לטענתה, מדובר ב"חוק דרמטי" שיש לו הרבה השפעה על משקי בית ועסקים. מארק העירה שנתוני האשראי לא אמורים להשתנות מבנק, וזה התפקיד של הפיקוח על הבנקים לדאוג לזה. בעקבות דבריה של ח"כ מארק הבהיר חדד, כי בנק ישראל מתכוון לצאת בקמפיין הסברה נרחב לציבור על החוק.