2.5 מיליון טון מזון, ששווה 20.3 מיליארד שקל, הולכים לאיבוד בשנה בישראל. כך דיווח (יום ד', 10.12.20) מנכ"ל לקט ישראל, גדעון כרוך לוועדת הפנים והגנת הסביבה, שדנה באובדן והצלת מזון בישראל. לדברי כרוך, בנוסף להפסד הישיר של אובדן המזון, העלות הסביבתית הנובעת מבזבוז המשאבים שהושקעו בייצור המזון וכן העלות שבטיפול במזון שהופך לפסולת היא 3.2 מיליארד שקל בשנה. שליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל מקורה באובדן מזון.
גדעון כרוך, לקט ישראל: "אנו מצילים 18-17 אלף טון מזון בשנה, כ-1,500 טון בחודש. המזון הזה מגיע ל175,000 איש כל שבוע. בנוסף אנו אוספים עודפים מהסעדה מוסדית. כאן השפעת הקורונה רחבה. עודפי המזון המבושל בתקופת הקורונה הגיעו כמעט לאפס בגלל סגירה של חדרי אוכל. הצבא נותר המקור היחיד. לעומת זאת יש לנו יותר פירות וירקות, כי המכירות ירדו. החקלאים הם תורמי המזון הגדולים. אנו מקבלים 18.5 אלף טון מהם.
"מה שחשוב להבין זה המינוף - על כל שקל שמשקיעים בהצלת מזון מקבלים 4 שקלים. חוסר ההבנה של היתרון הכלכלי הזה נובע מחוסר תשומת לב של הממשלה. זה לא חיסכון, אלא 4 שקל של מזון, כלומר הרחבת היכולת לספק מזון לשכבות חלשות. יש פתרונות שלא עולים כסף כמו לחייב כל ספק מזון למוסד ממשלתי להציל מזון, או שלפחות יקבל על כך נקודות זכות כשהוא ניגש למכרז. זה נעשה בעולם ושווה פיילוט. לעזור לחקלאים שתורמים".
חן הרצוג, BDO, השותף לדוח של לקט ישראל: "זהו הדוח החמישי שאנו מציגים יחד עם לקט ישראל, ולראשונה גם המשרד להגנת הסביבה שותף לו. לא מדובר רק על עלות כלכלית אלא גם סביבתית. ישראל היא המדינה הראשונה שמפרסמת את העלות הסביבתית של אובדן מזון. זו לא עלות רעיונית, אלא מחיר שכולנו משלמים ביוקר המחיה שמתגלגל לכיס הצרכן. גם בתכנון אופטימלי יהיה אובדן, כי הליך ייצור המזון נתון לחסדי הטבע וכחברה איננו מוכנים לסבוול מחסור. לכן תמיד יהיו עודפים, אבל צריך לצמצם את הנזק באמצעות הצלת העודפים.
18% מהאוכלוסייה סובלת מאי ביטחון תזונתי. בשנת הקורונה הבעיה החמירה ואנו מעריכים שנוספו 145,000 איש חדשים שסובלי מאי ביטחון תזונתי. אם אפשר לקחת משהו שהיה הופך לפסולת ולהפוך אותו למשאב, למה זה לא קורה מעצמו? יש פה כשל שוק. הכדאיות למשק גבוהה יותר מהעלות הישירה, אבל ללא מדיניות ממשלתית יש אובדן יתר. תפקיד הממשלה לקבוע מדיניות ותמריצים".
יו"ר הישיבה, ח"כ רם בן ברק: "יוצא לדרך בימים אלה מיזם של שר הפנים אריה דרעי, שהשיג 700 מיליון שקל לטובת ביטחון תזונתי, שיועברו לנצרכים באמצעות כרטיסים חכמים שיונפקו להם. זו אותה אוכלוסייה שאתם מדברים עליה שאין לה ביטחון תזונתי, לא?"
כרוך: "יש לו התוכנית שלו. אין שום קשר. יש גם מיזם לביטחון תזונתי שממומן על-ידי משרד הרווחה ו'אשל ירושלים', כל אחד 20 מיליון. משפחה מקבלת כרטיס של 250 שקל ובנוסף מזון מהצלת מזון". פרופ' דב צ'רניחובסקי, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי: "היוזמה של דרעי מבורכת, אבל חבל שיש תוכניות נפרדות. צריך תוכנית לאומית משולבת".
ח"כ מיכל קוטלר וונש: "יש הכרח בתוכנית מתכללת. זו אחריות שלנו לאפשר זאת באמצעות חקיקה. אני מקווה שעוד היום יעבור חוק זיכוי במס הכנסה על תרומות מזון כדי לתמרץ יצרנים יבואנים ומגדלי תוצרת חקלאית לפרום עודפי מזון לארגונים".