יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, מסרב להצביע על צו מתוקף חוק תכנון משק החלב, הדוחה בחצי שנה את הסדרת ענף החלב והחובה להתקין תקנות בעניין קביעת מחיר מזערי שעל המחלבות לשלם לרפתנים יצרני החלב (מחיר המטרה). הסירוב לקיים את ההצבעה הגיע לאחר דיון (יום ד', 23.12.20) שבו טענו נציגי החקלאים כי ניתן בתוך שעה להגיע לסיכום בין כל הצדדים ובהם גם האוצר ומשרד החקלאות. בעקבות זאת קרא מרגי לשר האוצר להיכנס לעובי הקורה. "יש לכם שבוע, לכו לסיים את המשא-ומתן ותבואו אחרי הסכמה וקחו בחשבון גם את המצב הפוליטי", סיכם.
את התקנות היה צריך להתקין שר החקלאות אלון שוסטר, יחד עם שר האוצר ישראל כ"ץ ובאישור ועדת הכלכלה, עוד באוקטובר האחרון, אולם ברקע הבחירות והקמת הממשלה אישרה הוועדה לתקן את החוק ולדחות את המועד עד לסוף 2020. הדחייה נועדה לאפשר להמשיך את התכנון במשק החלב, בהתאם לנהוג היום, ולנצל את התקופה על-מנת להגיע להסכמות בין כל הגורמים באשר לעתידו של הענף. עד כה לא הושגו הסכמות ומשרד החקלאות ביקש דחייה של חצי שנה נוספת, עד 30 ביוני 2021.
בפתח הדיון התייחס סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, אסף לוי, למו"מ ואמר: "הרבה התרחש בשלושה חודשים האחרונים מאז שהיו"ר מרגי ביקש להגיע לסיכום ארוך טווח, שייתן ודאות לענף. הופתענו שאחרי מו"מ ממושך, בהובלת מנכ"ל המשרד ונציגי החקלאים, קיבלנו אתמול נייר של האוצר שלא נותן ודאות למחיר המטרה ולענף החלב ופותח אותו לייבוא. הנייר מנכס לשר האוצר סמכויות שאנחנו סבורים שאין לו מתוקף חוק החלב ומתנגדים לזה".
לוי התייחס להצעת האוצר, לפיה כל הגידול בצריכת החלב בעתיד תגיע מייבוא. לנוכח זאת הוא ביקש כי הסדר מחיר המטרה יוארך ללא הגבלת זמן, כדי שלא יהיו כוחות שינסו לאיים על החקלאים בביטולו ויאלצו אותם להגיע לסיכום לא טוב.
רפרנט מים וחקלאות במשרד האוצר, אלי מורגנשטרן, טען כי משרד האוצר דחף למו"מ בכל הכוח, בעוד שמשרד החקלאות לא הביע עניין רב בהסכם. הוא הוסיף, כי "ההצעה הייתה להסדר לשלוש שנים עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות, אך לפני 24 שעות הסתבר שהם (משרד החקלאות) לא מסכימים לחתום". לוי דחה את הדברים ואמר בתגובה: "המנכ"ל פינה שעות ארוכות והוביל דיונים, הוא לא רצה הסכם רע".
עוד ציין מורגנשטרן כי לפי ההסכם מי שמייצר היום חלב לא ייפגע והגידול העתידי יגיע מיבוא. הוא אף טען כי מחירי החלב בישראל גבוהים ב-80% מהמחיר באיחוד האירופי, וכי בישראל צורכים 30% מוצרי חלב מהעולם המערבי ומשנות ה-90 יש ירידה עקבית בייצור.
בתגובה לכך אמר מרגי, כי הדיון הוא עמוק יותר ולצד יוקר המחיה יש ערכים נוספים שחשובים למדינה, כמו שמירה על הגבולות ועל שוק העבודה. לדבריו, היבוא הוא הפתרון הקל ולא פלא שהמחלבות לא לוקחות חלק בדיון. "אם היינו מייבשים לכם את הסחורה במחסנים היינו רואים מי לוקח מחיר מופקע. התייעלות הייצור הוכיחה עצמה כטובה רק לרווחי היצרנים, והם לא צמצמו רווחים לטובת הצרכן בשום ענף", אמר. ח"כ אימאן ח'טיב יאסין הוסיפה: "השאלה היא לא אם לאשר או לא לאשר את הצו, אלא הביטחון התזונתי של אזרחי המדינה.
מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, אמר כי האוצר חושב שאם הוא יגיד הרבה פעמים שיש פער במחיר אז זה יהיה אמת, אבל אין פער של 80% במחיר בין ישראל לאירופה. שניידר ציין כי הצדדים היו קרובים לסיכום ונדרשים להם רק כמה שעות. מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, ליאור שמחה, הוסיף: הרווחיות של הרפתן הישראלי היא הנמוכה ב-OECD. שמחה הזהיר מפקיעה אוטומטית של מנגנון התכנון, ואמר כי הענף חייב ודאות. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, טען כי "אם לא יהיה תכנון הגדולים ישרדו, אבל הקטנים יפלו. בשעה אחת היום אפשר לגמור הסכם".
הרפתן עמוס סער סיפר כי ללא מנגנון מחיר המטרה אין לו זכות קיום. הוא הסביר כי בישראל המיסוי, מחיר המים, העבודה והמזון יותר גבוה מאשר באירופה, והחקלאי האירופי גם מקבל סובסידיה ממשלתית. "תנו לי את התנאים של איטליה ואני אתחרה באיטליה", דבריו.
כאמור, בעקבות העידכונים על המשא-ומתן החליט היו"ר מרגי שלא לקיים הצבעה בצו. הוא קרא לשר האוצר להיכנס לעובי הקורה ולהביא לידי ביטוי את ההתחייבות שלו למחיר המטרה ואת ההסכמות עם משרד החקלאות. "יש לכם שבוע, לכו לסיים את המו"מ ותבואו אחרי הסכמה. קחו בחשבון שאנחנו במצב פוליטי מסוים".