2.75 מיליארד שקל הצטברו ביתרת הכספים של הקרן לשמירת הניקיון בסוף 2019. כך עולה מניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': "לא ייתכן שיותר משני מיליארד שקל שוכבים באיזו קרן והמדינה הזו מטונפת. אנחנו טובעים בזבל. כמי שמטיילת במדינה ורואה את גודל הקטסטרופה -קצב הביצוע הנמוך, אי-עמידה ביעדים, יתרות כספים לא מנוצלת וצמצום מספר מטמנות. זה משהו שאתם צריכים לא לישון בלילה בגללו, ולקום בבוקר עם תוכנית. אני מרגישה חוסר אכפתיות בתוך הקרן הזו וחוסר הבנה לאיך המדינה שלנו נראית. אנשים נושמים פלסטיק שרוף וזה הולך ומחריף. זו שערורייה שיש כל כך הרבה כסף וכל מה שעושים זה תוכניות אסטרטגיות. זה חשוב, אבל בינתיים, מה שאנחנו נושמים זה פסולת וטינופת. אתם חייבים לחשוב איך עושים שימוש בכספי הקרן כדי לנקות את מדינת ישראל".
בדיון (ים ג', 22.12.20) בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אמר חוקר מרכז המחקר והמידע לירן קוסמן, כי "שיעור ההטמנה של פסולת עירונית בישראל ב-2018 היה 76%, בעוד שיעור ההטמנה באותה שנה במדינות ה-OECD היה 39%. כמות הפסולת העירונית לנפש בישראל ב-2018 הייתה 675 ק"ג בשנה, וב-OECD הגיעה ל-525 ק"ג. התוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה היא להגיע ב-2030 ל-51% מיחזור, 26% הטמנה ו-23% אחוזי השבה. יעדים אלה הוצגו ב-2018. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ' אמרה: "זה לא מעודכן. היעדים בוודאי השתנו". קוסמן: "לא ראיתי תוכנית חדשה מאז. זו כרגע התוכנית הקיימת".
הוא המשיך והסביר כי ב"חשבון השקיות היתרה ב-2019 הייתה 90 מיליון שקל, מתוכם 74.3 יתרה פנויה. בחשבון הכללי, שהכנסותיו נובעות מקנסות ועיצומים בתחום הגנת הסביבה, יש יתרה נוספת, של 36 מיליון, מתוכם 23.8 מיליון יתרה פנויה. כספים אלה נועדו לאכיפה ופיקוח. "בהרבה חשבונות יש יתרות לא מנוצלות. כסף ששוכב", אמר.
ח"כ יוראי להב הרצנו שאל את נציג הקרן: "אתה קבעת יעד. תפקידך לממש אותו. האם אנשי המקצוע לא מסוגלים לעמוד ביעד? ב-2020 היעד הוא 35% מיחזור. לא התקרבתם לזה. מה הסיבה? זו העבודה שלכם".
אלעד עמיחי מהנהלת הקרן לשמירת הניקיון השיב: "קפיצת המדרגה תלויה בטכנולוגיה ופיתוח תשתיות. העלייה שאנו רואים נובעת מחקיקה שמטילה אחריות על היצרנים: חוק האריזות, חוק הפיקדון, חוק הצמיגים, חוק פסולת אלקטרונית. אבל כל זה מעלה את המיחזור ברמה מתונה, כי הגידול בכמות הפסולת מדביק את ההישגים האלה. קפיצה משמעותית במיחזור תהיה רק עם פיתוח תשתיות וטיפול במיחזור מלא. חתמנו על התחייבויות ל-4 מתקני מיון מתקדמים, שיאפשרו מיחזור. הצעד הבא לפתח תשתיות של המיחזור עצמו. לזה נועד הכסף, להקמת מתקני השבה ופיתוח מפעלי מיחזור".
הוועדה המליצה לשרה להגנת הסביבה על שני מינויים כנציגי ציבור בקרן הניקיון: זיו דשא, ראש מועצת זכרון יעקב, שאת ההמלצה עליו ביקשה השרה גילה גמליאל, ועמיעד לפידות מ'אדם טבע ודין', שאת ההמלצה עליו בקשו ארגוני הסביבה. לאחר המלצת הוועדה, השרה היא זו שתמנה את נציגי הציבור בקרן הניקיון.