שופטי בית המשפט העליון תוהים, האם יש הצדקה להאריך את החוק המאפשר להשתמש בכלי האיכון של השב"כ כדי לאתר את מגעיהם של חולי קורונה. בדיון בעתירה בנושא (יום א', 17.1.21) רמזו השופטים, כי ייתכן שיש מקום להארכה מצומצמת מזו האפשרית מבחינת החוק.
החוק המסמיך את השב"כ לסייע במאבק בקורונה יפקע השבוע (20.1.21), אך בשל התפזרות הכנסת - הממשלה יכולה להאריכו אוטומטית בשישה חודשים. הנשיאה
אסתר חיות הגדירה כך את השאלה המרכזית: "המוקד הוא מה קורה ב-21 בינואר. האם יש נכונות מצידכם לוותר על החוק כולו, כי ההארכה איננה אוטומטית. בהחלט יכול להיות שלנוכח כל ההתפתחויות שהיו - ההתקדמות החיסונית והיעילות המוטלת בספק של הכלי הזה, לנוכח בידודי הסרק וההתקדמות הניכרת של החקירות האפידמיולוגיות - צריך לעשות חשיבה האם יש צורך להאריך את החוק כולו". המשנה לנשיאה,
חנן מלצר, ציין, כי רעייתו קיבלה לפני שלושה שבועות הודעה שבאה במגע עם חולה מאומת, ובעקבות השגה - ההודעה בוטלה.
נציגת הפרקליטות, שוש שמואלי, השיבה: "הפרשנות של היועץ המשפטי לממשלה היא שהחוק יוארך באופן אוטומטי, אך דרך המלך היא לקדם חקיקה בכל זאת. היום יש דיון בנושא במשרד המודיעין, במשרד הבריאות ובשב"כ, מחר בקבינט הקורונה ובממשלה, והנושאים הללו יידונו". בהמשך אמרה שמואלי, כי הכוונה היא להאריך את החוק ותיבדק האפשרות לצמצם את השימוש בכלי.
עוד אמרה שמואלי, כי יש כיום 3,000 מתשאלים בחקירות האפידמיולוגיות, חלקם במשרה חלקית. חיות: "באוקטובר היו 2,900 ואמרתם שיגויסו עוד 900. אז במה בא לידי ביטוי הטיוב? שמואלי: "הם עברו הכשרה והוכנס לשימוש טופס ממוחשב שהחולה ממלא בעצמו". שמואלי הוסיפה, שאינה זוכרת שאלו היו המספרים, אך חיות הקריאה את דבריה מפרוטוקול הדיון באוקטובר. עוד ציינה שמואלי, כי התרומה של אפליקציית המגן זניחה יותר; "הוא כלי משלים, אבל לא כלי חילופי".
שמואלי הוסיפה: "אם נצמצם את השימוש בכלי ולא נפעיל אותו גם למי שמשתף פעולה בצורה חלקית בלבד בחקירה האפידמיולוגית, נפספס מידע. צריך להותיר בידי הממשלה את ההחלטה האם להפעיל אותו". השופט
יצחק עמית: "הנתונים של הכנסת מלמדים, כי 400,000 איש נכנסו לבידוד שווא בגלל האיכונים. אנחנו מדברים על 1.2 מיליון ימי עבודה שאבדו למשק". חיות: "יש כשל בחישובים שלכם. בעקבות עבודה מרשימה מאוד של הכנסת, הגענו לנתונים שונים מאוד מאלו שאתם הצגתם". שמואלי: "הכלי של השירות איתר 19% מהחולים בשבועיים האחרונים". השופטת
דפנה ברק-ארז: "אם הייתם מגדילים את מספר המתשאלים, האחוז של כלי השב"כ היה יורד בהתאם; זה בידי הממשלה".
השופט יצחק עמית עמד על המחסור בנתונים: "מזמן לא קיבלנו נתונים על פילוח הנפטרים. למשל: אם 60% מהנפטרים הם בני 65 ומעלה, ו-70% מהאיכונים הם של צעירים - זה מאוד משמעותי". חיות: "כל זה נכנס לשאלת המידתיות, כאשר מפעילים כלי של שירותי הביטחון נגד אזרחים. זוהי הסתייעות הסוטה באופן מובהק מהייעוד של הכלים שבידי השב"כ ומתפקידו של השירות. יש פה נזק ברור לזכויות פרט, אבל אם יש תועלת מאוד רבה - היא גוברת על הנזק. כל השאלות שאנחנו מציגים מתכנסות לשאלת התועלת: האם יש כזו תועלת בהפעלת האמצעי המאוד-מאוד חריג הזה, שהיא מצדיקה את הנזק".
שמואלי: "מדובר ב-7,000 איש שאותרו בשלושת השבועות האחרונים". ברק-ארז: "כפוף לכך שנבין מהי המתודולוגיה שהביאה לקביעת הנתונים הללו, כי היא לוטה בערפל". רופא מחוז מרכז במשרד הבריאות, ד"ר אודי קלינר, הסביר המתודולוגיה של חישוב הנתונים, ואישר שהללו אינם מביאים בחשבון את השפעת החיסונים.
מלצר ביקש לדעת האם בעוד שלושה חודשים - לנוכח החיסונים - לא יהיה צורך בכלי של השב"כ. קלינר השיב, כי אם תהיה ירידה משמעותית בתחלואה הקשה ובתמותה - התשובה חיובית. מלצר העיר, כי זוהי הערכה סבירה מאוד. חיות ביקשה לדעת, האם כאשר יהיו נתונים על האפקטיביות של החיסונים, ישתנה מבחן הנזק-תועלת של האיכונים. שמואלי השיבה, כי קשה לדעת בשל התפתחות המצב ולנוכח סימני השאלה המשמעותיים שעודם קיימים לגבי הנכונות להתחסן והיעילות שלהם.
השופט
ניל הנדל: "בהנחה שיהיה שינוי דרמטי, האם ייתכן שבעוד חודש תגיעו למסקנה שלא צריך להפעיל את החוק". שמואלי: "הנחות אופטימיות ודאי ישפיעו על הניתוח של יעילות הכלי ועל הצורך בו". הנדל: "האם אפשר במצב מסוים להגיע למסקנה שלא צריך את זה?". שמואלי: "כן, ודאי. הרי המחוקק הורה לבחון את הנתונים והאם יש אמצעים חלופיים". ברק-ארז: "ההנחה שלך היא שהחוק יישאר בתוקף חודשים רבים, אבל תסמכו עלינו שנדע להפעיל אותו. האם לא תפעילו במישור החוקתי או רק במישור המינהלי?". שמואלי: "אם תהיה החלטה לא להפעיל במישור המינהלי - זה נותן תשובה. זה יכול להשתנות אם התחלואה שוב תעלה".
השופטת
ענת ברון: "יש קושי בהארכה אוטומטית של חוק דרקוני כל כך. זה משפיע על בחינת החוקתית". עמית הפנה את תשומת לב הפרקליטות לכך, שהחוק מאפשר להפעיל את כלי השב"כ רק כאשר הסנה היא ברורה ומיידית. שמואלי שבה והזכירה, כי החוק מחייב את הממשלה לשקול את הנתונים והיא נתונה לביקורת של ועדת החוץ והביטחון. "אם הנתונים יראו שאין הצדקה או שהיעילות נמוכה מאוד, זה יבוא לידי ביטוי".