ועדת המשנה לכוח האדם בצה"ל דנה (יום ג', 26.1.21) בנושא פעילות צה"ל למיגור מקרי ההתאבדויות. אלוף מוטי אלמוז, ראש אגף כוח אדם בצה"ל, פתח את דבריו בהצגת ממצאי דוח מבקר המדינה משנת 2020 שמצא שמאז שצה"ל החל להפעיל תוכנית ייעודית למניעת אובדנות, ירד היקף האובדנות בצבא ב-75%, והוסיף כי הוא סבור שניתן לעשות עוד ולצמצם עוד יותר את היקף האובדנות. אלמוז אמר כי צה"ל משתמש במושג חשד לאובדנות כי ישם גם מקרים שלא הצליחו לפענח, ובשנת 2020 היו תשעה מקרים בצה"ל.
אלוף אלמוז הציג נתוני על מקרי חשד לאובדנות בצה"ל לאורך השנים, ורוב המקרים הם של גברים במהלך שירות החובה, לאו-דווקא בהכשרה הראשונית, רובם לא היו מטופלים לפי תנאי שירות, ורוב המקרים בוצעו בעזרת נשק.
אלמוז אמר כי בכל מקרה של חשד לאובדנות או ניסיון אובדנות, נפתחת חקירת משטרה צבאי חוקרת, המבוצעת כיום ע"י יחידה ייעודית העוסקות בחקירות מבצעיות וחקירת אירועי אובדנות בכל הארץ, ופיתחו מומחיות ידע גם בחקירה, גם בעבודה מול הפרקליטות וגם בעבודה מול המשפחות. "אובדן חייל זה אסון שהמשפחה מתמודדת איתו", אמר אלמוז, "ואנחנו מגיעים אליהן במהלך החודש הראשון ומבקשים מהם כיוונים אפשריים, כידע, לא רק כעדות, ואנו מבקשים מהמשפחה שיראו בהם גם סוג של חוקרים מטעמם. נכון שלפעמים יש ניגוד אינטרסים, כי יש סוגיות של אשמה, אבל אנחנו רוצים לבדוק כל מידע שלהם. אבן הראשה זו שקיפות, הכל על השולחן, עם כל הכאב, וזה טבעי שיש כאב כשיש היבטים של אחריות, אשמה ועונש, אבל אי-אפשר להגיד שקיפות רק בכותרות".
לאחר החקירה מתקיים גם תחקיר פיקודי בכל מקרה, אשר מגיע לראש אכ"א לאחר שהגיע למפקד הזרוע או הפיקוד המרחבי. אלוף אלמוז: "זה קורה היום הרבה יותר מוקדם מבעבר. יש החלטות שצריך לקבל על אנשים מסוימים, ואם זה לא יקרה בזמן הרלוונטי הם יכולים להיות מקודמים או לעבור לתפקיד אחר, וכך אני יכול להגיד משהו לפני ההחלטה. זה התפקיד שלנו להגיד, זהו מושג האחריות וזו משמעות הפיקוד בצבא. אנו עוסקים בסוגיות האמון, שהן חשובות - לפעמים קונים אמון בהחלטות לא נעימות לאנשים".
אלוף אלמוז התייחס גם לפעילות המניעה שנוקט צה"ל, ואמר כי רוב המקרים ניתנים למניעה, כי מדובר שאנשים ששוקעים לאט-לאט, ובדרך פוגשים אנשים שיכולים לשבש את הכוונה האובדנית אם רק יזהו אותה נכון, ויקשיבו או יתנו כתף, וזה דבר שצריך לחנך אליו וללמד, והאתגר הוא לעשות זאת בארגון שכל כמה חודשים סגל הפיקוד הצעיר מתחלף, וצריך ללמד את הדברים מחדש. גם החיילים עצמם עוברים יחידות ותפקידים, והצבה בתפקיד שלא תואם את הרצון או המוטיבציה, והגעה ליחידה בה אינו מכיר את הנפשות ועם מי לדבר, הם גורמים שישי לשים לב אליהם במסגרת הזיהוי. עוד אמר כי צה"ל כתב והטמיע ביחידות נוהל לגבי איתור חייל חסר, במטרה להגיע אליו במהירות, וכן ישנן יכולות מטכ"ליות שאפשר להפעיל במקרה זה, כולל טכנולוגיות, כגון איכונים.
אלוף משנה אריאל בן יהודה, ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל: "אנחנו כל הזמן לומדים מכל מקרה או ניסיון, ועובדים מול ספרות מקצועיות במטרה לפתח אסטרטגיות טיפול יעילות. כך למשל ההמלצה היא צמצום הנשק אצל מי שהדבר לא דרוש לו. בניגוד לאזרחות, בצבא האמצעי האובדני הכי שכיח הוא נשק חם, ועצם הימצאות נשק אצל חייל הוא סיכון, אבל אגף המבצעים הוא המכריע בסוגיית ניפוק הנשק ואנו שם כדי לסייע בעיצוב המדיניות".
סגן אלוף מתן סולומש, סגן התובע הצבאי הראשי: "העובדה שבכל מקרה נפתחת חקירה פלילית באופן אוטומטי מבטאת את חשיבות הנושא מבחינת צה"ל. מטרות החקירה הן בירור אחריות, מתן תמונה עובדתית שלמה ככל האפשר למשפחה, והפקת לקחים. משכי הטיפול קוצרו משמעותית, בוודאי בהשוואה ללפני עשור, ולפי הנחיית הרמטכ"ל היום, אלא במקרים חריגים מאוד שזה נדרש למיצוי החקירה, בתוך 8 חודשים מן המקרה כבר יש לסיים את התהליך גם במצ"ח וגם בפרקליטות. חוות הדעת של הפרקליטות הצבאית בסיום מועברת גם למשפחה דרך מחלקת נפגעים, ויש להם דרכים להשיג על חוות הדעת אם ירצו בכך".
הפרופסור גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות: "ישראל נמצאת מתחת לממוצע העולמי בשיעור אובדנות לנפש, וכן צה"ל נמצא הרבה מתחת לממוצע של שיעור אובדנות לנפש בהשוואה לצבאות אחרים בעולם, ומתחת לממוצע של שיעורי אובדנות בקבוצות הגיל של המשרתים, כולל מול קבוצת הגיל בישראל שאינה משרתת. ברור שכל מקרה הוא עולם ומלואו, אבל כאיש מדע שיעור האובדנות בצה"ל הוא נמוך מאוד, ואני מצהיר לפרוטוקול שלא נכון לבקר את צה"ל בנושא". זלצמן גם הוסיף כי בעבר אנשים הסתירו את הדיכאון שלהם על-מנת להתגייס, וכיום אנשים מספרים על זה, וכך אפשר לטפל בהם ולהשגיח עליהם וזה דבר חיובי מאוד.
הפרופסור תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה כי לאחר ששמעה את כל הדברים היא עוד יותר מופתעת לאור הממצאים שהיא באה להציג, אשר בדקו בסקרי דעת קהל את האמינות שהציבור מייחס לדיווחי צה"ל בנושא האובדנות. הרמן אמרה שבסקר שערך המכון בפברואר 2020 עולה כי 46% מהנשאלים אמרו כי הם מסכימים או די מסכימים עם הקביעה שדיווחי צה"ל בנושא אובדנות אמינים, ובסקר שנערך באוקטובר 2020 ירד הנתון ל-38% בלבד. עוד אמרה כי הקבוצה שמביעה הכי פחות אמון בדיווחים היא קבוצת הגילים של 24-18. הרמן הוסיפה כי אם אכן נעשים כל המאמצים אשר פורט עליהם, אשר ייתכן שיש בעיה בהעברת המסר על העשייה החוצה, ויש לחשוב גם על הנושא הזה לאור החשיבות שלו לגבי אמון הציבור.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורנה ברביבאי, סיכמה: "הנתון כי לרוב החיילים במקרי אובדנות לא היו בעיות ת"ש מקדימות מחייב חשיבה נוספת. על צה"ל לבדוק אם היו בעיות שלא דווחו ולא זוהו בטרם המקרה". עוד הוסיפה: "הפער בין המאמץ שצה"ל משקיע בהורדת מקרי ההתאבדויות לבין חוסר האמון של הציבור בפעילות צה"ל בנושא מחייב גיבוש תוכנית פעולה של צה"ל. הנושא משפיע על לגיטימיות ואתוס השירות בצה"ל, ולכן חייב להתבצע מאמץ ממוקד לגישור על הפער ע"י שקיפות מלאה מבלי לפגוע בצנעת הפרט".
לדברי ברביבאי, "על צה"ל לייצר מנגנון של זיהוי מקרים חריגים ביחידות מסוימות בהן יש חזרתיות על אירועים חריגים, מסקנות העולות מתוך ביקורות יזומות או דיווחים על כשלים הנוגעים ליחס פקוד מפקד, ריבוי קבילות ופניות נוספות. היכולת לזהות בזמן אמת יחידות/מפקדים כאלה יש בה כדי למנוע מקרים חריגים ואף לתת מענה הולם בזמן אמת. נכון כי צה"ל ישתף את התובנות ותהליך הפקת הלקחים בהתמודדות עם מניעת אירועי אובדנות גם עם מערכת החינוך לצורך מיגור מקרים דומים כבר בגיל התיכון".