דוח שמפרסמת (יום ד', 10.3.21) היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מעלה כי בניגוד לנסיונות הנדסת התודעה במשרד המשפטים, אין בישראל גזענות ממסדית. על-פי הדוח, תפקוד הממשלה למניעת גזענות טוב מאוד. רק 2% מהחלטות הממשלה בנושא אימוץ המלצות ועדת פלמור לא יושמו, שיעור זניח לעומת החלטות ממשלה בנושאים אחרים. 72% מהחלטות הממשלה בוצעו, ו-26% נמצאות בהליכי ביצוע. הטיפול בחלקן נפגע בשל משבר הקורונה. בין ההחלטות שלא בוצעו ניתן למצוא החלטות מורכבות כגון הכשרת מורים, הקמת ערוץ טלוויזיה ונושאים שכרוכים בעלות תקציבית או בפעילות מורכבת. אחת ההמלצות המרכזיות של דוח פלמור למאבק בגזענות הייתה למנות ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, במטרה לזהות פרקטיקות גזעניות, מפלות ומדירות ולהוביל תהליכי שינוי בתוך המשרדים על-מנת למגר ולמנוע גזענות והפליה בשירות הציבורי. כיום יש ברשת הממונים המשרדיים 72 ממונים. על אף כוח האדם הרב שנועד להאבק בגזענות ממסדית, לא הצליחה היחידה הממשלתית למצוא גילויי גזענות שכאלה. היחידה, שהוסמכה לטפל רק בגזענות ממוסדת, לא מצאה כזו, וכדי להצדיק את קיומה נטלה חרות לעצמה והרחיבה את סמכויותיה. בין היתר, החלה לטפל בטענות לגזענות מצד גורמים פרטיים, סכסוכים בין עובדים, התבטאויות ומעשים שאינם נכללים בגדר גזענות כגון כלפי להט"ב וחרדים. בדוח עב כרס, הכולל 121 עמודים, מציגה היחידה כי מספר התלונות שסווגו כ"גזענות" (כאמור, חלקן הגדול אינו קשור לפגיעה על-רקע לאום או מוצא) עומד על 506 תלונות. אולם עיון בפירוט התלונות מעלה כי מדובר באירועים נקודתיים הקשורים ליחסים בין עובדים, ליחסים בין עובדים למעסיקים, בין נותני שירות למקבליו וכדומה. המשותף לכל התלונות הוא כאמור, היותן תחומות למישור הפרטי ולא הציבורי. חלק גדול מן התיקים אף נסגר בלא כלום לאחר שלא הוכחה גזענות. מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי, ועו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, טוענים כאילו הדוח "משקף מציאות קשה של גזענות, הפליה והדרה ביחס לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית", ככל הנראה כדי למנוע את סגירת היחידה השנויה במחלוקת, במטרה להרחיב את סמכויותיה לתחום הפרט ואף לעגנה בחקיקה. "אנו פועלים למיגור הגזענות הממסדית באשר היא ופועלים בנחישות נגד כל מופע גזעני בכלל ובשיטור בפרט, ופועלים ליצירת מציאות אנטי גזענית. היחידה תמשיך לפעול בשינוי מנגנוני הכחשה מערכתיים ותצביע על הגישות וצורות ההתנהגות הגזעניות הקיימות בשירות המדינה בפרט ובשירות הציבורי בכלל", אמר אווקה, מבלי שכאמור הצליח להוכיח את טענותיו לגזענות ממוסדת.