נתניהו: לאיש אין סמכות להכריז על נבצרותי

"מדובר כאן בניסיון חמור ביותר לגרור את מערכת המשפט לתוך הקלחת הפוליטית ולגרום לה להחליט בניגוד לחוק ובניגוד להכרעת המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים האם ראש הממשלה יכול להמשיך ולכהן בתפקידו. לדעת העותרת, בית המשפט הנכבד, או היועץ המשפטי לממשלה, אמורים להפוך למעשה לוועדה עליונה לאישור כהונת ראש ממשלה וזאת ללא כל סמכות מפורשת בחוק". כך אומר (יום ב', 19.4.21) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתגובתו לעתירת התנועה לאיכות השלטון, המבקשת לקבוע שנבצר ממנו למלא את תפקידו בשל משפטו. לדברי נתניהו, "שום משחקי מילים לא יוכלו להסתיר את העובדה שיש כאן ניסיון לעקור מן השורש את רעיון ריבונות העם". הוא מזהיר, כי אם בג"ץ יקבל את העתירה, תהיה זו "התנגשות חזיתית עם רצון הבוחר" או "חלום בלהות חוקתי שעלול לקלוע את בית המשפט לעין הסערה הפוליטית". עוד טוען נתניהו, כי ליועץ המשפטי לממשלה אין סמכות להחליט על נבצרותו, שכן הוא לא נבחר בידי הציבור ולא קיבל סמכות כזאת בחוק כלשהו. נתניהו מוסיף: "אין בדין הישראלי תופעה של 'הכרזה' על נבצרות ואין מדובר בחסר חקיקתי או בלקונה. נבצרות אינה כלי משפטי המגביל את הזכות לבחור ולהיבחר אלא היא מצב דברים עובדתי אובייקטיבי עם נפקויות משטריות, אשר חוק יסוד הממשלה מסדיר אותן... אם יש מחלוקת האם צריך לראות נורמטיבית בסיטואציה מסוימת כנבצרות או לא - אין נבצרות. עצם העובדה שמוגשת עתירה בנושא המציגה פלוגתא ערכית-נורמטיבית - היא היא ההוכחה שאין עסקינן במקרה של נבצרות עובדתית אובייקטיבית. "במובן זה גם בית המשפט הנכבד אינו מוסמך 'להכריז' נורמטיבית על נבצרות ובכך ליצור אותה. שכן כלל אין 'הכרזה' כזו בחוק, וכאמור - לא בכדי. גם בית משפט שמוסמך להכריע ראייתית על התקיימותם או אי-התקיימותן של עובדות, הוא אינו מוסמך להכריז על התקיימות עובדה שאינה מתקיימת משיקולים ערכיים. עולם העובדות לחוד ועולם הנורמות לחוד. קריאה שיפוטית של עמדה נורמטיבית לסיטואציה עובדתית היא מעשה שאינו מתקבל על הדעת". נתניהו מזכיר, כי הוא "הושבע לתפקידו לאחר הגשת כתב האישום. עצם העובדה כי הריבון נתן אמון בראש הממשלה אף לאחר הגשת כתב האישום, מביאה למסקנה כי הכנסת בתור הריבון בחרה לתת בו אמון מתוך ידיעה ברורה של עובדות אלו ומתוך אמונה כי חרף כתבי האישום יוכל ראש הממשלה למלא את תפקידיו. במילים אחרות, הכנסת החליטה כי לא נבצר מראש הממשלה בנימין נתניהו מלמלא את תפקידו, והיועץ המשפטי לממשלה או בית המשפט הנכבד, לא יכולים, עם כל הכבוד, לקבוע אחרת". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק.