משבר האקלים: איום אסטרטגי לאומי

במסגרת פעילות המשרד להגנת הסביבה בתחום האקלים, ובסמיכות ליום כדור-הארץ הבינלאומי החל ב-22 באפריל 2021, מגיש המשרד להגנת הסביבה את דוח המינהלת הראשון להיערכות לשינוי האקלים. במינהלת, שבראשה עומד אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, מופקדת, בין השאר, על גיבוש אסטרטגיה לאומית להיערכות, המלצות ליישום בשנים הקרובות, וכן ריכוז הפעולות הנדרשות להטמעת ההיערכות למשבר האקלים במשרדי הממשלה השונים. על-פי הממצאים שינוי אקלים משפיע ביתר שאת על ישראל, הנמצאת גאוגרפית באזור המוגדר spot Hot. על-כן ההיערכות לשינוי אקלים בישראל צריכה לתת מענה לשינויים הצפויים, ויש לה משמעות קריטית ביכולת של ישראל להסתגל לשינויים אלה. על-פי נתוני השירות המטאורולוגי ומודלים של המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, השינויים הצפויים באזורנו הם אלה: עלייה של הטמפרטורה הממוצעת עד סוף המאה הנוכחית בכ-4 מעלות צלזיוס (ביחס לממוצע של 1988-2017), הפחתה בכמות המשקעים בשיעור ממוצע של 10%-20% עד לסוף המאה, התגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים, כגון עומסי חום, הצפות, שיטפונות וגשמי זעף, ועלייה בגובה פני הים בשיעור של 4 מ"מ בשנה. בשנת 2020 לדוגמה, הוצפו ערים בחורף וגבו חיי אדם, ובקיץ נשברו שיאי טמפרטורה בגלי חום ממושכים.

הדוח שגיבשה המינהלת כולל את ההמלצות הבאות:

• הכרה במשבר האקלים כאיום אסטרטגי לאומי: מהדוח עולה כי יש להגדיר את שינוי האקלים והצורך בבניית חוסן אקלימי כיעד אסטרטגי-לאומי וחלק ממפת האיום הלאומית. תכנון ויישום תוכנית ההיערכות לשינוי אקלים הם מהלכים קריטיים להתמודדות נכונה עם התרחישים הצפויים ולכן, יש לתרגם אסטרטגיה זו למדיניות, לחקיקה וכן להקצות לכך תקציבים ייעודיים.

• מוכנות השלטון המקומי לשינוי אקלים והיותו גורם מוביל ומשמעותי בהיערכות הלאומית: תמיכה בשלטון המקומי להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים ויישומן. תפקידן של הרשויות המקומיות בהיערכות לשינוי אקלים חשוב במיוחד, ונדרשת היערכות מקומית ואזורית בשל ההבדלים בהיבטים של סיכונים חברתיים וגאוגרפיים המאפיינים כל רשות. יש לאמץ וליישם את המדריך להיערכות השלטון המקומי שנכתב במסגרת עבודת המינהלת.

• הערכה מאקרו-כלכלית של השפעות שינוי האקלים והערכת סיכונים למשק בישראל בהכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים: מהדוח עולה כי יש לבצע הערכת סיכונים לגבי השפעות משבר האקלים, ולבחון זאת ביחס לכל המגזרים במשק. כמו-כן, יש לוודא שכל תכנון והשקעה נוספים יביאו בחשבון את ההשפעות של משבר האקלים ויבוצעו בהתאם. תוכנית היערכות יכולה להפחית את העלויות הכוללות של תופעת שינוי האקלים, מאחר שהתועלות שייגרמו מפעילויות ההתאמה יהיו גבוהות מהעלויות של מימושן, ולכן יישאו רווחים לעומת מדיניות של אי-ביצוע. על תוכנית ההיערכות להיות מתוקצבת ומתועדפת גם בהתאם לעלות-תועלת של הפעולות הנדרשות להיערכות ברמה הלאומית והמקומית.

• תוכניות יישום במשרדי הממשלה להיערכות לשינוי אקלים, המבוססות על תרחישי ייחוס למגזרים השונים: שילוב של שיקולי שינוי אקלים בתוכניות עבודה משרדיות שנתיות, יצירת מנגנון דיווח למינהלת על פעולות שנעשו במשרדי הממשלה ומעקב אחר ביצוען.

• מתן תקציב וכלים נדרשים למינהלת שינוי אקלים להמשך תפקודה ומילוי תפקידה ביישום החלטת הממשלה: על-מנת שהמינהלת תוכל למלא את תפקידה ביעילות וליישם את החלטת הממשלה, עליה להיות מתוקצבת ולשמש ישות המתאמת בין משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים, תוך קידום הטמעה ויישום של הפעולות הנדרשות. כמו-כן, תתכלל המינהלת פעילות מחקרים ותשמש פלטפורמה מקצועית מובילה לקובעי המדיניות.

• הסברה, חינוך והטמעה בשלטון המקומי, במגזר הפרטי ובציבור הרחב: ייזום פעולות חינוך והסברה ברמה הלאומית. הטמעת תוכניות לימוד בנושא משבר האקלים מגיל גן ועד תיכון, חינוך בלתי פורמלי ובמוסדות להשכלה גבוהה, הנגשת ידע והגברת מודעות לנושא שינוי אקלים בקרב מגזרים שונים, כגון שלטון מקומי, בעלי עניין ובעיקר שיתוף החברה האזרחית מרמת התכנון ובאופן אינהרנטי בכל קבלת החלטות עתידית.

• השלמה ועידכון שוטף של בסיסי הידע: השלמת פערי ידע מדעי, אימוץ תרחיש ייחוס לאומי מדעי שייתן כיווני פעולה פרטניים נדרשים לפי מגזרים, חיזוק שיתוף ידע מדעי בין גופים ומול המינהלת, קולות קוראים פרטניים ומענקים ממשלתיים למחקר בתחומים הקשורים להיערכות לשינוי אקלים. חיזוק תשתיות השירות המטאורולוגי וחיא"ל (חקר ימים ואגמים לישראל) על-מנת שיוכלו לספק נתונים ומידע עדכניים ברזולוציות גבוהות מאלו הקיימות כיום. עידכון הידע הקיים, איתור פערים במגזר הציבורי ושילוב נתונים כלכליים שיתמכו בהחלטות ובמדיניות הנחוצה.

• תקצוב בסך 2.5 מיליארד שקל בפריסה חמש-שנתית ליישום פרויקטים נדרשים בהמלצת המינהלת ליישום בטווח הקצר: ביצוע ויישום ההמלצות המתוארות בדוח, יביאו את ישראל לידי מוכנות והיערכות טובות הרבה יותר ממצבה כיום. חשוב להדגיש כי השפעות משבר האקלים מתרחשות מזה מספר שנים וצפויות להקצין בעתיד. מדינת ישראל, בדומה לשאר מדינות העולם, צריכה לממש ולבצע את תוכנית ההיערכות, בטווח המיידי, ולהכין את התשתיות הנדרשות להיערכות לתופעות הצפויות בטווח הארוך.

דוח הפעילות שמגישה המינהלת מדגיש, כי על הממשלה לפעול מיד על-מנת למנוע ולהפחית ככל הניתן את השפעות שינוי האקלים על ישראל, באמצעות תקצוב והכנסה של ההמלצות המופיעות בדוח לתוך תוכניות העבודה של משרדי הממשלה השונים.