הצעות חוק פסקת ההתגברות וביטול ההינתקות אושרו בקריאה טרומית. מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד ההתגברות (תיקוני חקיקה) של חבר הכנסת מכלוף
מיקי זוהר, אליה הוצמדו הצעות דומות של חברי הכנסת
שלמה קרעי ו
מיכאל מלכיאלי. 41 תמכו מול 30 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדה המסדרת מאחר שטרם הוקמה ועדת חוקה.
מליאת הכנסת אישרה גם בקריאה טרומית את הצעת חוק יישום תוכנית ההינתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. 42 תמכו מול 29 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדה המסדרת מאחר שטרם הוקמה ועדת חוקה.
על-פי ההצעה, שם החוק ישתנה לחוק הפיצויים לנפגעי ההינתקות וכי סעיפים 23 עד 30(ב) – הסעיפים הנוגעים לביטול הזכויות בשטח המפונה והסעיפים הנוגעים לאיסור כניסה ושהייה בשטח זה – יבוטלו.
בהצעת חוק פסקת ההתגברות מוצע לקבוע בחוק-יסוד השפיטה כי רק לבית המשפט העליון תהיה סמכות ייחודית לדון בתוקפם של חוקים ובהתאמתם לחוקי היסוד השונים. החלטה בעניינים אלו צריכה להתקבל בהרכב מלא של בית המשפט העליון ורק אם כל שופטי ההרכב הסכימו בבירור כי החוק הנדון סותר הוראה ששוריינה בחוק-יסוד.
עוד מוצע לקבוע בחוק-יסוד הכנסת תוכל לחוקק חוק שבית המשפט לא יוכל לבטל או לשנות אם החוק נחקק ברוב של חברי הכנסת ונקבע בו כי יהי תקף על-אף האמור בחוקי היסוד. הוראה כזו תהיה תקפה עד לחלוף שנתיים מתחילת כהונת הכנסת שלאחר חקיקתה, והכנסת הבאה תוכל להחליט להאריכה לתקופה בלתי מוגבלת.
"אם תתקבל הצעת החוק, תימנע כניסתו של בית המשפט העליון אל תוך הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל וכך יתחזק העיקרון הדמוקרטי לפיו כל רשויות השלטון במדינה כפופות לרצונו של הריבון, העם, ועקרון שלטון החוק בכל רשויות השלטון", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
עוד נטען כי קבלת הצעת חוק היסוד אף תוביל לחיזוק מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מירידה חדה באמון הציבורי בו בשל התערבותו בנושאי הליבה המצויים במחלוקת ציבורית בישראל והכרעותיו המנוגדות לחוקי הכנסת ולרצון העם.