אישום על שוחד בצמרת עיריית ירושלים

סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר, מאיר תורג'מן, מואשם בקבלת שוחד; משה הבא, יזם נדל"ן ולשעבר יו"ר בזק, מואשם במתן שוחד ובשיבוש מהלכי משפט. כתב האישום נגדם הוגש (יום ה', 10.6.21) לבית המשפט המחוזי בירושלים. על-פי כתב האישום, תורג'מן - שהיה בשנים 2018-2013 סגן ראש העירייה ויו"ר רשות הרישוי המקומית לתכנון ובנייה, ומאז 2015 יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - קיבל שוחד בסך 350,000 שקל, גנב 60,000 שקל מקופת בית כנסת וביצע גם עבירות מס ומרמה והפרת אמונים. נאשמים נוספים: דוד בוזגלו ולורנט לוי מואשמים במתן שוחד; דוד קליינר, עובדו של הבא, מואשם במרמה והפרת אמונים בצוותא עם תורג'מן; יצחק תורג'מן, בנו של מאיר תורג'מן ויד ימינו, ומי שלדברי המדינה נהנה מהשפעה בעירייה, מואשם בלקיחת שוחד בצוותא עם אביו. על-פי כתב האישום, בשנת 2013 פעל הבא לרכישת "בית הדואר המרכזי" ברחוב יפו בירושלים, שנבנה בימי המנדט שהוכרז כמונומנט לשימור מחמיר. הבא רכש את הבניין מחברת בזק (שכאמור בעבר היה היו"ר שלה) ב-10 מיליון שקל. במקביל, העניק הבא למאיר תורג'מן ערבות בנקאית לצורך לקיחת הלוואה מבנק דיסקונט בסך 200,000 שקל, הלוואה שניתנה לבקשתו של הבא ולא הוחזרה עד פתיחת החקירה. בתמורה, טוענת הפרקליטות, פעל תורג'מן לקידום האינטרסים של הבא בפרויקט מלון כורש אשר נבנה בבית הדואר. בין היתר, הפעיל תורג'מן לחץ מסיבי על גורמים בעירייה, בכלל זה גורמים במחלקת השימור, במטרה לאשר היתרי בנייה לצורך הכשרתו של המבנה למלון בניגוד לתוכנית החלה עליו. הוא גם הצליח לשכנע את גורמי המקצוע, ובהם מהנדס העיר וסגן היועץ המשפטי של העירייה, לאשר להבא את ההקלות. כמו-כן פעל תורג'מן לבלימה והכשלה של האכיפה נגד עבודות בלתי חוקיות במסגרת הקמת המלון. עוד נטען, כי תורג'מן פעל בניגוד עניינים לטובת קליינר, שניהל את הקמת מלון כורש מטעמו של הבא: השניים חברים קרובים מזה שנים ותורג'מן אמור היה לפסול את עצמו מטיפול בענייניו. הבא שכר את קליינר והפעיל אותו במיזם המלון בשל קשריו עם תורג'מן, טוענת הפרקליטות. לטענת המדינה, הבא פעל לשיבוש החקירה בכך שיצר מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן באמצעות הערבות הבנקאית, בעקבות פרסומים בנושא בתקשורת ובדיקה של מבקר העירייה. על-פי כתב האישום, בשנים 2018-2016 התקיים קשר מושחת בין מאיר תורג'מן לבוזגלו, יזם נדל"ן, שהעסיק כביכול את בנו של יצחק תורג'מן ושילם לו משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות, לאחר שתורג'מן הבן הסתבך בחובות הימורים בסך 750,000 שקל והוכרז כחייב מוגבל באמצעים. העסקתו של יצחק והתשלומים שהועברו לו דרך חשבון הבנק של אשתו של יצחק (הסכך הכל 83,000 שקל), היוו גם הם בפועל טובת הנאה למאיר תורג'מן. בתמורה, פעלו תורג'מן ובנו לקידום ענייניו של בוזגלו בעיריית ירושלים. בוזגלו - הבעלים של חנויות למוצרי חשמל - רכש באותן שנים שני מגרשים בשכונת תלפיות ב-85 מיליון שקל ותורג'מן סייע לו לקבל היתרי בנייה עליהם. תורג'מן גם סיכל הליך פלילי נגד בוזגלו בשל עבירות בנייה. על-פי האישום השלישי, תורג'מן קיבל שוחד מידי לוי אשר הקים מספר עסקים באזור כיכר המוזיקה (שכונת נחלת שבעה, ליד רחוב יפו). לוי ביצע עבירות בנייה בכיכר המוזיקה, שהיא שטח ציבורי, והתנהלו נגדו מספר הליכי אכיפה. על-פי האישום, בתמורה לקבלת שוחד מלוי בדמות תווי קניה ברשת רמי לוי בסך 91,000 שקל, שיועדו לתרומה לנזקקים, תורג'מן סייע ללוי בקידום עסקיו ופעל לעכב את ההליכים הפליליים והאכיפתיים שננקטו נגדו. באישום הרביעי נטען, כי תורג'מן גנב 63,502 שקל מקופת בית הכנסת "תפילת ישראל" בשכונת הר חומה שבו נהג להתפלל, ושאליה הייתה לו גישה בלעדית כגזבר, בכך שהשתמש בהם לצרכיו האישיים, ובהם שיפוץ ביתו, תיירות ושירותי רכב. עבירות המס המיוחסות לו הן אי-דיווח על כספי השוחד והגניבה. כתב האישום הוגש באמצעות עוה"ד נתנאל חיים ונועה בורנשטיין.