"מתוך 85 רשויות רק ב-9 מהן יש שיטור עירוני וב-17 רשויות יש פקחים" - כך דיווח סגן ראש אגף המבצעים במשטרה, ת"צ מוריס חן, בדיון בוועדה לענייני ערבים, בעקבות נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על כך שמספר הדוחות שניתנו ברשויות הערביות גבוה במידה ניכרת ממספר הדוחות שניתנו ברשויות היהודיות. לדבריו, הדבר נובע ממדיניות של ראשי רשויות ערביות שלא לבצע אכיפה של קנסות. "מבחינתנו דין יפו כדין רעננה כדין מודיעין עילית כדין אום אל פאחם. לא הייתה מבחינתנו אכיפה בררנית", הוסיף ת"צ חן.
בפתח הישיבה אמר יו"ר הוועדה מנסור עבאס כי לא ברור אם אנחנו לקראת גל נוסף, או שאפשר יהיה לצלוח את האירוע הנוכחי ללא השלכות מרחיקות לכת. נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עידו אבגר, אמר כי לקורונה היו השלכות מרחיקות לכת בשלל תחומים, ויש הבדלים באופן שבו השפיעה על קבוצות שונות בחברה.
היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד עידו בן יצחק, אמר בדיון כי לפי החוק ב-12 רשויות צריך להיות שיטור עירוני. נציגת הממ"מ, אורלי אלמגור לוטן, הוסיפה כי לפי נתונים שנמסרו במהלך תקופת הקורונה לכנסת עלה כי המשטרה רשמה כ-90 אלף דוחות בעוד פקחים רשמו כ-3,000 דוחות, לכן לא בטוח שהיעדר פקחים ושיטור עירוני יכול להסביר את הפער.
מהמסמך שהכין מרכז המחקר והמידע לקראת הדיון עלה כי לאחר הסגר הראשון יהודים שבו לעבודתם בשיעור גבוה יותר מערבים. מהסקירה עלו נתונים נוספים על-אודות זינוק של 200%, בין 2019 ל-2020, בפניות של נשים ערביות לקו הסיוע בנצרת בשל אלימות מצד בן הזוג. באשר לאכיפה עלה כי מספר הדוחות שניתנו ברשויות הערביות, ביחס לגודל האוכלוסייה, גבוה במידה ניכרת ממספר הדוחות שניתנו ברשויות היהודיות.
איימן סיף, ממונה הקורונה בחברה הערבית שסיים לפני כשבועיים את תפקידו, אמר כי החברה הערבית נכנסה לקורונה במצב בריאותי ירוד בהשוואה כלל ארצית. הוא ציין כי שיעור התחלואה בה תאם לחלקה באוכלוסייה, ואמר כי הנפטרים הערבים היו צעירים יותר מהמתים מקורונה בחברה הכללית. לדבריו, כמות הבדיקות שנעשו בחברה הערבית היו נמוכות משמעותית, בין היתר מסיבות כלכליות חברתיות ומחשש לפגיעה כלכלית בשל 14 ימי הבידוד.
עוד ציין סיף כי משרד הבריאות, מד"א ופיקוד העורף לא יודעים לעבוד מול הרשויות הערביות, והיה צריך ללמוד את זה. הוא הוסיף כי לא היה ייצוג ערבי בקבלת החלטות, מקבינט הקורונה וכלה בכל הרמות. מצד שני אמר סיף כי עמד לרשותו מידע מדהים וכן את כל הכלים להתמודדות עם הנעשה בחברה הערבית. התובנות שהציג בפני הוועדה היו כי חשוב שתהייה כתובת אחת לניהול האירוע ולמסירת מידע ונתונים, כמו-כן חשוב לרתום מובילי דעה בחברה הערבית. לדבריו, בהקשר זה אנשי הדת שיחקו תפקיד משמעותי. עוד הוא ציין כי צריך תקציב המשכי לתוכנית 922, לסגירת פערים ברווחה, תעסוקה, חינוך וחיזוק הרשויות המקומיות הערביות.
ח"כ אבתיסאם מראענה ביקשה לדעת כיצד בא לידי ביטוי האמון ושיתוף הפעולה בין הקהילה לרשויות, וביקשה נתונים נוספים על פגיעות נפשיות ועוד. ח"כ
מאזן גנאים הוסיף כי שני שלישים מהילדים בחברה הערבית נמצאים מתחת לקו העוני, וצדיך לדאוג להם קודם כל לצרכים בסיסיים.
בסיכום הישיבה אמר היו"ר עבאס כי המטרה היא להדביק את הפער בין החברה הערבית לחברה הכללית בישראל, בכל התחומים, בין היתר באמצעות התחייבויות להגדלת תקציבים בחום הבריאות והחינוך. הוא הוסיף כי צריך לשפר את האמון מול המשטרה, כדי למצוא את הנתיב לעבודה משותפת כך שגם החברה הערבית תהנה משירותיה. מנגד מתח היו"ר עבאס ביקורת על ראשי הרשויות הערביות, שהוזמנו לישיבה ובחרו שלא להשתתף בדיון. לבסוף אמר עבאס כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנתונים שקיבלה ותנסה לשלב את הכל בתוכניות המתגבשות בחודשים הקרובים.