תקנות שאישרה (יום ד', 30.6.21) ועדת החוקה קובעות עבירה פלילית ומינהלית על מי שיוצא מהארץ למדינות שבסיכון גבוה, ללא היתר מוועדת החריגים. הקנס המינהלי על הפרת ההוראה יהיה בסך 5,000 שקל. בנוסף, התיקון מאריך את תוקפן של התקנות מיום 28.6.21 בשבועיים נוספים עד ליום 11.7.21. עד לתיקון הנוכחי האיסור על היציאה מישראל היה נורמטיבי בלבד, ולא נקבעה עבירה על מי שמפר אותו.
הממשלה עשתה שימוש ב"חריג הדחיפות״ שבחוק הקורונה הגדול, כך שהתיקון נכנס לתוקף כבר ביום 28.6.21, ללא אישור הוועדה. הוועדה מוסמכת לאשר או לא לאשר את התקנות או רק חלק מהן וכן לשנות את תקופת תוקפן של התקנות.
בחודש מאי 2021 הותקנו תקנות הקובעות איסור על היציאה מישראל למדינות שמוגדרות כמדינות בסיכון גבוה, למעט יציאה בשל חריגים שמפורטים בהן. הן נכנסו לתוקף ב-3.5.21 והוארכו מאז מספר פעמים, תוך שינוי של המדינות שלגביהן חל האיסור, ותוקפן הנוכחי הוא עד ליום 11.7.21.
התקנות אוסרות על היציאה למדינות הבאות: ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו, ארגנטינה ורוסיה.
צו בידוד בית של משרד הבריאות קובע כיום כי כל מי שייכנס לישראל מהמדינות שהוגדרו בסיכון גבוה לפי תקנות איסור היציאה יהיה חייב בבידוד, גם אם הוא מחוסן או מחלים.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב מחה: "לא נוח לנו עם השימוש בסעיף החריג באופן כללי, אך כאן נחצה קו אדום. החלטתם להוסיף עיצום פלילי, צעד דרמטי שלטובתו נועד הפיקוח הפרלמנטרי של הוועדה. הטלתם 5,000 שקל קנס על זכות המוקנית בחוק יסוד מבלי לעבור בוועדה תוך שימוש בחריג הדחיפות שבחוק. יכולתם לשים את סט התקנות ללא הסנקציה הפלילית ויכולתם לבקש כעבור 24 שעות לתקן את התקנות. לא מתקבל על הדעת שהממשלה תטיל עיצום פלילי ללא פיקוח פרלמנטרי". קריב הוסיף איום לממשלה: "קו אדום זה לא יחצה פעם נוספת. בפעם הבאה שזה יקרה נבטל את העיצום הפלילי. אנחנו לא במרס או במאי ויש למעט בשימוש חריג הדחיפות".
1,800 היתרים ניתנו
עו"ד טל וינר שילה מהייעוץ המשפטי במשרד הבריאות: "הסעיף הפלילי הוסף לאחר שראינו שהמספר של החוזרים מהמדינות האסורות, גבוה בהרבה ממספרי אישורי ועדת החריגים. יש כ-5,800 חוזרים ממדינות אלו וניתנו רק 1,800 היתרים בוועדת החריגים. כל אדם החוזר ממדינה כלשהי חייב לעשות בדיקת PCR באותה מדינה. כמו-כן, צו בידוד בית מחייב בידוד של כל חוזר לארץ שאינו מחוסן או מחלים ומי שחוזר ממדינות אסורות חייב בידוד בכל מקרה".
היו"ר ח"כ קריב: "החשד שמתגנב לליבנו הוא שהמדינה מתקשה להפעיל את האמצעים היותר מידתיים והפחות פוגעים חוקתית".
ח"כ לימור מגן תלם (ישראל ביתנו) ביקשה לדעת מה קורה בדרך מנתב"ג הביתה למי שחוזר מאומת ואיזו אכיפה יש בעניין. כמו-כן, ביקשה נתונים על כל מדינה, מה אחוז החוזרים ממנה שחלו.
ח"כ צביקה האוזר (תקווה חדשה): "בניגוד להסדרים המיוחדים שנקבעו כשהעולם היה כמרקחה, אנחנו בסיטואציה שהמגיפה היא עובדה ידועה לכולם, והשאלה אם יש מחקר משווה לגבי העיצומים המוטלים על אזרחים ביציאה ממדינות. השוואה בינ"ל בנוגע לכלים הנהוגים בכניסה וביציאה. אנחנו צריכים לעצור את זה בכניסה ולא ביציאה ולכן אולי לחייב אנשים לממן בידוד במלון בעת הכניסה ועוד".
מירב שץ, מנהלת אכיפה ארצית קורונה: "התוצאה לא מתקבלת בשדה התעופה ומחוסנים או מחלימים לא מחויבים בבידוד ולכן, לאור התחלואה העולה, השאלה אם האכיפה בנסיעה נכנסת שוב למשוואה. יש כ-42,000 ומתוכם המשטרה אוכפת 12,830 מבודדים שחזרו מחו"ל. הסמכות לאכיפת העבירה בתקנות היא לשוטר או לפקח רשות ההגירה".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "כל הח"כים הנוכחים כאן הם נציגי ונציגות הקואליציה ועצם זה שהם אלו המאתגרים את משרדי הממשלה, מעיד על גישתה של הקואליציה החדשה לצורך לבדוק את האיזונים הקיימים בחוק הקורונה הגדול, שאת הארכתו צמצמנו וגם כאן אתם שומעים את הציפייה למחשבה על הדברים מצדנו".
עוד אמר כי הדיון הבא בתקנות יהיה "דיון מהותי על כל הסוגיות העקרוניות - כיצד אוכפים את הסנקציה על מי שהתכוון לצאת ומנעתם את יציאתו, איך לחזק את אכיפת חובת הבידוד, שכן אי-אפשר לקבוע נורמה מחמירה ללא אכיפה מחמירה. נבקש נתונים מספרים על כל עבודת ועדת החריגים, כמה בקשות מוגשות ובתוך כמה זמן הן נענות. נבקש סקירה משווה על מדינות אחרות וכן אכיפה על הגעה לבידוד והיבטים נוספים".
התקנות אושרו פה אחד בתמיכתם של 5 ח"כים.