שר הבריאות ניצן הורוביץ אומר כי מספר חסרי המעמד שלהם הוא מעוניין להעניק ביטוח בריאות נע בין 28 ל-30 אלף איש. מדובר בנתינים זרים שהגיעו ארצה מאריתריאה וממקומות אחרים באפריקה ומדינות נחשלות, והם מוגדרים על-פי הממשלה כאנשים שהם לא בני-הרחקה בגלל המעמד שלהם.
הוא אמר את הדברים במענה לשאלה במליאת הכנסת (יום ד', 21.7.21) של חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד), ששאל את השר האם הוא "באמת חושב שאת מקור המימון אזרחי מדינת ישראל צריכים לספוג במקום להגדיל את סל הבריאות ולטפל בבתי החולים, שגם כך אתה אומר שזו ספינה רעועה, שאמורה לתת שירות יותר טוב לאזרחי מדינת ישראל?"
שר הבריאות ענה כי תהיה לזה גם השתתפות עצמית, "כמו שאתה משלם לקופת חולים". עוד הוסיף: "בעניין הכלכלי, אם אנחנו מסתכלים רק דרך החור של הגרוש, אפילו ייצא לנו יותר זול אם נעשה את זה בצורה מסודרת של ביטוח רפואי מסודר".
לשאלת ח"כ אמסלם, כיצד יתמודד מול התנגדותה בעניין של שרת הפנים איילת שקד, השיב הורוביץ: "העניין הזה נמצא בסמכות משרד הבריאות, כמו שאתה יודע, לפי חוק בריאות ממלכתי, ואני מתכוון ליישם אותו ולהוביל את העניין הזה. אני שומע אנשים שאומרים: כן, אם נעשה את זה, אז זה ייתן להם תמריץ להשתקע בישראל. תראה, אף בן אדם לא בוחר לקבל התקף לב או להיפצע בתאונת דרכים בשביל הכיף שלו, כדי שיטפלו בו ואז יהיה לו תמריץ להישאר בישראל. מצד שני, אם אתה מונע ממנו טיפול רפואי אתה גורם לזה שעל כל דבר, גם כשלא צריך לבוא למיון - הוא יבוא למיון. ודברים שאפשר לטפל בהם, שהם מחלה קטנה - בגלל שאין לו רופא, יהפכו למחלה גדולה, ואז הוא יהיה בבית חולים; זה פשוט איוולת מצד המדינה וחוסר מוסריות, וצריך להפסיק את העניין הזה, ואני אפסיק אותו".
"מדובר במבקשי מקלט", המשיך הורוביץ. "הם לא בני-הרחקה. בעיניי, הם מבקשי מקלט. הם גם הגישו בקשות מקלט. הם נמצאים כאן כבר הרבה מאוד שנים. תיכנס לכל מטבח במסעדה; תלך תראה מי מנקה מלונות, מי מנקה מדרכות. הם עובדים כאן וחיים כאן. לחלקם כבר יש משפחות, והם בני אדם. כן, הם גם חולים, הם נדבקים, הם נפצעים בתאונות דרכים או מקבלים התקף לב, ואז הם באים לחדר המיון - ומקבלים אותם, כמובן - רק בגלל שאין להם ביטוח רפואי או כיסוי, אתה בסוף משלם את זה. בית החולים מטפל ואז מגיש את החשבון למדינה. וזה מה שנקרא - זה מוגדר חובות אבודים; אבל הם לא אבודים - הם מתווספים לגירעון של בתי החולים, ובסוף השנה המדינה מכסה את זה ומשלמת על חסרי המעמד הללו שאנחנו מטפלים בהם.
"ולכן ההסדר הזה הוא לא רק נכון מבחינה מוסרית, כי אלה בני אדם וטיפול רפואי זה זכות בסיסית, והם נמצאים כאן - ואפילו, אפילו לשיטת אנשים בדעה הפוכה ממני אתה לא יכול גם לגרש אותם, ואני גם לא רוצה שיגרשו אותם, אבל אפילו אלה שתומכים בזה לא יכולים לעשות את זה. אז הם נמצאים כאן, הם עובדים כאן. הכל במין ישראבלוף, כי חושבים שאם לא ייתנו להם אישור אז הם איכשהו יעזבו לבד. ישראבלוף. הם עובדים, ועובדים כבר הרבה שנים. וכן, הם גם חולים לפעמים, כי הם בני אדם".