ועדת החוקה לא אישרה (יום ב', 26.7.21) את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 7), התשפ"א-2021 ואישרה רק את תיקון מס' 6 שכלל את הוספת המדינות ספרד וקירגיזסטן לרשימת המדינות ברמת סיכון מרבי שהיציאה אליהן נאסרה.
הוועדה דחתה כאמור את הצבעתה על התיקון שנועד להוסיף ארבע מדינות - גאורגיה, טורקיה, קפריסין ובריטניה, מה-30.7.21 לרשימה זו.
התקנות שאושרו, מאריכות בנוסף את תוקף התקנות הקיימות, לפיהן אסורה יציאת אזרחים ותושבים ישראלים (למעט חריגים אשר אושרו על-ידי וועדת חריגים) למדינות ברמת סיכון מרבי, ובנוסף, כלל הנכנסים לישראל (מכל גיל, כולל מחלימים ומחוסנים) ממדינות אלו, מחויבים בבידוד על-פי נהלי משרד הבריאות בעת כניסתם ארצה. התקנות יהיו בתוקף עד ל-5.8.21 והרשימה הנוכחית כוללת את המדינות: אוזבקיסטן, ארגנטינה, בלרוס, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו, רוסיה, ספרד וקירגיזסטן.
בהתאם ל'חוק הקורונה הגדול', תקנות שהותקנו לפי החוק יוגשו לוועדה של הכנסת והכנסת תהיה רשאית לאשר את התקנות כולן או חלקן, או לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן בתוך 24 שעות.
ככל שלא התקבלה החלטה בפרק הזמן הזה - יתפרסמו התקנות וייכנסו לתוקף עם פרסומן (בתום 24 שעות ממועד קבלת ההחלטה), והוועדה בכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן כאמור, בתוך 7 ימים - בנוגע להגבלות החלות על המרחב הפרטי והציבורי, או בתוך 14 ימים - בנוגע להגבלות על פעילותם של עסקים ומקומות הפתוחים לציבור.
במקרה שהוועדה לא הכריעה בתום תקופות הזמן הללו, ההכרעה עוברת למליאת הכנסת כעבור עוד מספר ימים, ואם גם המליאה לא מכריעה בהן, התקנות מתבטלות.
יו"ר הוועדה ח"כ
גלעד קריב פתח את הדיון: "חייבים להידרש גם היום לשאלת ההלימה עם האמצעי המתרחב של מספר המדינות אל מול ההתקדמות בצעדים הראויים ל
עיקרון המידתיות. ראינו תו ירוק המוגבל לטעמים ספציפיים, ראינו החרגות של אוכלוסיות, אנחנו שומעים בתקשורת על המתווים למערכת החינוך שלשמחתנו תיפתח במועדה. במציאות כזו שהממשלה באה ומדברת בזכות המידתיות, גם לכלי הזה של הרחבה זוחלת חייב להיות גבול".
לא נעשה שימוש באמצעים שפגיעתם פחותה
עו"ד גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "אין הפעלה של מלוניות, של אמצעי פיקוח טכנולוגיים, האכיפה לוקה בחסר, ברקע כל זאת, עולה השאלה אם אפשר להצדיק חוקתית את האיסור הגורף ליציאה מהארץ לשורה ארוכה של מדינות, כשלא נעשה שימוש באמצעים שפגיעתם פחותה, שאתם מחויבים לבחון לפי החוק".
אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "כל המדינות ללא יוצא מן הכלל, כולל אלה שאין אליהן תעבורה מוערכות לפי אותה סקאלה, הערכת תחלואה וכולם מייצרים שקלול של חלוקת המדינות, אזהרת מסע חמורה רגילה כזאת או אחרת. במדינות שהתעבורה אליהן גבוהה כמו יוון וארה"ב, המספרים הגדולים יחסית של חולים החוזרים משם משקפים את היקף התחלואה, אך לא במדינת המקור ולכן אלו שיקולים למה חלק מהמדינות לא נמצאות. כל שבוע מבצעים הערכה כדי להתרשם מהמגמות, כולל תחלואה נכנסת וזה מאפשר לקבל תמונת מצב על כלל המדינות מבחינת התחלואה. ועדת החריגים פועלת ואנחנו מקבלים ממנה דיווחים אמיתיים ומה היקף האישורים הניתנים. הוועדה נתנה 1,942 אישורים, על רוסיה יש הכי הרבה פניות של תקשורת".
לחלק מדינה ענקית לאזורים
ח"כ
יבגני סובה (
ישראל ביתנו): "הצגת נתון מדהים שמתוך 6,000 בקשות לוועדת החריגים אישרתם רק 20%. אנחנו מופגזים בפניות של אנשים שקיבלו תשובה שלילית תוך חצי שעה מפנייתם. אבקש שתכללו רופא דובר רוסית לוועדת החריגים, שיהיה מוסמך לבחון את המקרה. למה לא לקבוע ברירת מחדל שניתן יהיה לבקר אב או אם מעל גיל 80? רוסיה היא מדינה ענקית יש הבדלים של 8,000 ק"מ בתוכה. צריך לבדוק האם אפשר לחלק מדינות גדולות לאזורים כדי להתייחס לכל אזור בנפרד, ולא להתייחס לרוסיה כמקשה אחת כי היא גדולה מאוד".
ענת סרגוסטי מארגון העיתונאים: "התקנות מחריגות קטגוריות שונות, ספורטאים, בעלי דין שנוסעים, שליחי מדינה או רשויות אחרות כדי לקדם נושאים שקשורים לביטחון המדינה ונוספים. אבקש להחריג מראש גם את קבוצת העיתונאים, כדי שלא יצטרכו לעבור את ועדת החריגים. חשוב לאפשר להם להיות מוחרגים מראש, בקרוב חגי תשרי ואני מזכירה לכם שבשנה שעברה היה סיפור שלם שהיה סיקור עיתונאי סביב אנשים שנתקעו באומן".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "ההחלטות שמתקבלות לא מקצועיות אלא פוליטיות. הציבור הערבי פוקד את טורקיה בחג ואין שום הסבר מקצועי ורפואי להוצאתה, והשארתה של יוון, מיוון חזרו 22 מאומתים ומטורקיה 24. מה ההבדל ביניהן? בנוסף לכך יש 250 סטודנטים אזרחי המדינה שכבר שנה לא מורשים לצאת לרוסיה להמשך לימודיהם והאוניברסיטה כבר מאיימת עליהם".
ח"כ
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "שר החוץ של יוון הגיע לכאן ונפגש עם שר החוץ שלנו וביקש להחריג את יוון. ואיזה פלא ממשלת ישראל נענתה לבקשתו, כשהממשלה משאירה את גאורגיה, טורקיה ונפגעים רק התיירים לטורקיה ש-95% מהם ערבים. מה שטוב ליוון טוב גם לתיירים לטורקיה. האזרחים נפגעים בגלל שיקולים מדיניים פוליטיים".
אורי בוצ'ומנסקי יועמ"ש מנהלת האכיפה במשטרה: "יש התקדמות בנושא הפיקוח הטכנולוגי, וזה מנוהל ע"י המשרד לבט"פ".
היו"ר קריב הגיב לדבריו וסיכם את הדיון "התשובה של המשרד לביטחון הפנים ומנהלת האכיפה לא מקובלת. בשבוע האחרון על-פי משרד הבריאות נכנסו בשערי נתב"ג ממדינות אסורות לנסיעה 400 חולים מאומתים. אבקש תשובה אם הם נסעו בתחבורה הציבורית, אם ביקרו אותם בבידוד, האם היו הפרות? למה למנוע מאנשים לנסוע למדינות אסורות כשהם לא מטופלים כשהם חוזרים.
"לי אין ספק שהאחוז הנמוך של האישורים בוועדת החריגים קשור גם בכך שאנחנו לא סומכים על מה יקרה כשיחזרו. יכונס דיון נוסף עוד לפני יום שישי. אנחנו רוצים תשובות ברורות מה קרה מאז שהעלינו את השאלות לגבי אכיפה בנתב"ג והבידודים, איפה עומד הצימוד האלקטרוני. אני לא מוכן להצביע על תקנות מס' 7 (הרחבה לעוד 4 מדינות) עד שתביאו תשובות. אבקש התייחסות לנושא העיתונאים ואני רוצה פירוט מלא והתייחסות לכל הצעדים החלופיים. אצפה לשמוע ממנהלת האכיפה על אכיפת הבידודים והתחב"צ. אני רוצה תשובה לפרוטוקול של מנהלת האכיפה האם הם מוותרים על אכיפת החזרה בתחב"צ הביתה. משהועלו טענות לגבי טורקיה ורוסיה אבקש שיובאו הנתונים בעניינן.
"אם לא תהיה ראשית תשובות, הוועדה לא תצביע וההכרעה תעבור למליאה, או שנקצר את תוקף התקנת ל-48 שעות וניתן גם להפיל את התקנות. נצביע כעת רק על ספרד וקירגיזסטן כדי לא להעמיס על סדר יום המליאה אך לא נצביע על התיקון מס 7 המרחיב לארבע מדינות נוספות".
תמכו בתיקון מספר 6 להוספת ספרד וקירגיזסטן: קריב וח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד). לא היו מתנגדים.