הכרזת הכנסת ב-11 במאי 2021 על מצב חרום עד ל-11 בספטמבר 2021 צפויה להתארך לנוכח החלטת הממשלה מ-4 ביולי 2021, לבקש כי הכנסת תכריז על מצב חרום למשך שנה נוספת.
הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ רם בן-ברק, דנה (יום ד', 28.7.21) בבקשת הממשלה כי הכנסת תשוב ותכריז על מצב חרום והחליטה ברוב קולות להמליץ למליאת הכנסת להכריז על מצב חרום לשנה נוספת.
עו"ד עידו בן יצחק, מהייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, סקר בפני חברי הוועדה את המצב החוקי הקיים בנושא מצב החרום, ואמר כי עם הקמת המדינה, הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חרום. ההכרזה לא כללה הגדרה של מהו אותו "מצב חרום", היא לא הוגבלה בזמן, והיא מעולם לא בוטלה.
להכרזה על מצב החרום שתי השלכות עיקריות: 1. הסמכת הממשלה להתקין תקנות שעת חרום, בהתאם להוראות חוק היסוד, שבכוחן לגבור על חקיקת הכנסת; 2. ישנה חקיקה התלויה בהכרזה על מצב חרום, היינו, תוקפם של חוקים וחקיקת משנה שהותקנו מכוח היותם תלויים בקיומו של מצב חרום.
ככלל, בשני העשורים האחרונים מיעטה הממשלה להשתמש בסמכותה להתקין תקנות שעת חרום. בין 2005 ל-2019 הותקנו שתי תקנות שעת חרום, שתיהן לשם הבטחת שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית. אולם עם פרוץ משבר
הקורונה, השתמשה הממשלה בסמכותה זו על בסיס כמעט יומיומי, באופן שלא היה כמותו מזה עשרות שנים. בסך-הכל, בין מרס ליוני 2020 התקינה הממשלה 38 תקנות שעת חרום (רבות מהן תוקנו מספר פעמים).
חלק מתקנות שעת חרום אלה הוחלפו בהדרגה בחקיקה ראשית של הכנסת, כגון חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 ("חוק הקורונה הגדול"), במסגרתו נקבע סוג נוסף של הכרזה על מצב חרום, "מצב חרום בשל נגיף הקורונה". בשל כך, ההכרזה על מצב חרום בשל נגיף הקורונה היא הכרזה נפרדת מההכרזה הכללית על מצב חרום, עליה דנה הוועדה, והן אינן תלויות זו בזו.
עוד ציין עו"ד בן-יצחק כי מאז החלה הוועדה להדק את הפיקוח על החקיקה שקיומה מותנה בקיומו של מצב החרום, בשנת 2009, הוסדרו כבר 4 חוקים ו-149 צווים. מתוכם, במהלך השנה האחרונה הוסדרו 5 צווים. כיום, נותרו 5 חוקים ו-16 צווים שטעונים הסדרה.
חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הביעו את מורת רוחם מהצורך להמשיך ולהכריז על מצב החרום, בשל קיומה של חקיקה שטרם תוקנה, לאורך שנים כה רבות, ואמרו כי על הממשלה ומשרדי הממשלה החובה לפעול בזריזות רבה יותר על-מנת לנתק בין הדברים.
עו"ד איל זנדברג ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמר: "היועץ המשפטי של הוועדה הציג את הדברים בתמציתיות ובבהירות, וכפי שאמר שהוועדה פעלה במרץ בשנים האחרונות, כך גם הממשלה. נעשו הרבה מאוד מהלכים לצמצום החקיקה התלויה במצב חרום עד שהגענו למצב כיום. יש נושאים שבכותרת נראים פשוטם מאוד, אבל מהווים הסדרה של משק שלם כמו הדבש או היהלומים וכו', וזה לוקח זמן. עבדכם הנאמן ועו"ד גאל אזריאל מרכזים את המעקב אחר הנושא במשרד המשפטים ואני עוסק בכך עוד מתקופת השר
יוסי ביילין. גם בהחלטת הממשלה יש חובה על המשרדים לדווח למזכיר הממשלה מה כל שר עשה בנושא עד תאריך מסוים. כלומר יש ליווי ובקרה מאוד הדוקים".
בגין: יש גבול לעבודת הפקידים
נציגי משרדי הממשלה סקרו בפני חברי הוועדה את צפי ההתקדמות שלהם בכל אחד מהחוקים והצווים שעדיין תלויים בהכרזה על מצב החרום.
ח"כ
גלעד קריב (העבודה): "זה נכון שאין כאן עיכוב מיוחד בחקיקה, אבל היה אמור להיות מאמץ מיוחד, ואינני בטוח שזה המצב. כשממשלה רוצה לעשות מאמץ, מזכיר הממשלה לא מבקש מהשרים דיווח עד לחודש מארס 2022, כפי שרואים בבקשת הממשלה כאן. יש לחייב את הממשלה לדון בנושא בדחיפות רבה יותר".
ח"כ
איתן גינזבורג: "התחושה בסוף היא שברור לכם שהכנסת תאריך את מצב החרום ולכן יש למשרדי הממשלה זמן להתמהמה. אנחנו צריכים לשאול אילו אמצעי לחץ שלנו יכולים לסייע לעו"ד זנדברג, שהוא זה שכן רוצה לקדם את הנושא, מול משרדי הממשלה". ח"כ
בני בגין הגיב: "ליבנו איננו גס בעומס המוטל על המשרדים, בייחוד עכשיו, אחרי השנתיים האחרונות, ויש גבול לעבודת הפקידים. אנחנו בהחלט צריכים לכוון את הממשלה כדי שתבצע את שארית העבודה במידת האפשר".
ח"כ אוסמה סעדי: "הייתי חבר בוועדה משותפת זו גם בכנסת ה-20, וכנראה שגם הפעם אני אהיה היחיד שאצביע נגד. אני חושב שהמדינה שמדגישה שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, הייתה צריכה לבוא אחרי 73 שנה לבוא ולהגיד שהגיע הרגע לבטל את מצב החרום. יש המון מה לעשות בעניין אבל השאלה אם רוצים לעשות, או שכל שנה נבוא ונקיים את ה'טקס' הזה. הגיעה העת לחקיקה שתיקח בחשבון גם את הזכויות הבסיסיות והחוקתיות ותעגן אותן ותשמור עליהן ולא לתת לממשלה את הסמכויות שנותנים לה כעת. השנה האחרונה, מבחינת שימוש בתקנת שעת חרום, הייתה שנה שחורה וצריך לשים קץ לזה".
עו"ד לילה מרגלית, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אם עד לפני הקורונה יכולנו לחשוב שמדובר בעניין טכני, לא הכי חשוב בעולם, ראינו עד כמה חשוב לבטל את האנומליה החוקתית הזו, שיוצרת תקלה משטרית, דווקא במצב חרום. אנו וקוראים לוועדה להשתחרר מהתפיסה שלכנסת אין אפשרות אלא להאריך כל פעם מחדש את מצב החרום, ולהציב מועדים מחייבים שלאחריהם לא יוארך מצב החרום".
קריב: ללכת למהלך גדול יותר
ח"כ קריב: "במקביל לתהליכים של ניתוק החקיקה, אולי נכון, במיוחד נוכח הקורונה, ללכת למהלך גדול יותר של שינוי ההוראה בחוק היסוד של עצם ההכרזה על מצב החרום. ועדת החוקה יכולה ליזום שינויים בחוקי יסוד, והכרזה על מצב חרום למשך שנה שלמה היא לא הגיונית, וגם העובדה שתקנות שעת חרום עומדות בתוקף לשלושה חודשים כל פעם זה המון זמן. בסוף אנחנו חיים עם הוראה חוקתית מוגזמת, כדי שלא יפגעו אותם דברי החקיקה, אבל צריך דרך לעשות שמירת דינים וגביהם ולשנות את כל הקונסטרוקציה".
יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק סיכם: "יש כאן שני דיונים. הנקודה שהעלית כעת, הדיון העקרוני, אשמח שגם בו נעסוק במשותף, ואולי נבוא עם רעיון אלטרנטיבי לכל ההכרזה על מצב החרום.
"הדיון השני הוא צמצום החקיקה שתלויה בחוק, ולהיות מדינה נורמלית בה הדברים מוסדרים בחקיקה רגילה, ואני מקווה שבמשמרת שלי נצמצם את הדברים עד האפס. לשם כך אני מציע כן להמליץ על הארכת מצב החרום בשנה, אבל לחייב את המשרדים להגיע כל שלושה חודשים לדווח על ההתקדמות, כאן או בוועדת משנה שתוקם לנושא. והיות שאנו נדון בנושא כל שלושה חודשים, אני מאמץ את הצעת ח"כ קריב ומבקש ממזכיר הממשלה לקיים גם הוא מעקב ממשלתי בנושא של שלושה חודשים".
לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה להצבעה את ההמלצה להכריז לשנה נוספת, וזו אושרה, כאמור, ברוב של שבעה תומכים (ח"כ בן ברק, קריב, גינזבורג, בגין, ניר אורבך, יוסי שיין ו
מיכל רוזין), אל מול התנגדותו של ח"כ סעדי.
הדיון בנושא צפוי להתקיים במליאת הכנסת ביום ב', 2.8.21, ואם תאושר ההכרזה, היא תעמוד בתוקפה לשנה מיום זה.