ועדת הכספים קיימה (יום ג', 10.8.21) דיון ארוך במסגרת הכנת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס 3), התשפ"א-2021, לקריאה שנייה ושלישית - החוק מציע שינויים במנגנון גביית מס רווחי יתר עבור הקרן לאזרחי ישראל, בדגש על גבייה בעת מחלוקת לעניין גובה השומה בין רשות המיסים לתאגידים.
הכנסות הקרן מגיעות מתוקף חוק מיסוי רווחי נפט, משנת 2011 ("ששינסקי 1"), ועוסק במיסוי רווחי נפט וגז טבעי והפרק בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2015 העוסק במיסוי רווחים ממשאבי טבע נוספים, בעיקר כימיקלים מים המלח ("ששינסקי 2"). לפי החוק, הקרן תוקם לאחר צבירת 1 מיליארד ש"ח ממס רווחי יתר. עד להקמת הקרן, ההכנסות ממס רווחי יתר נשמרים בחשבון מיוחד המנוהל על-ידי החשב הכללי במשרד האוצר.
במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לקראת הדיון, מוסבר המצב החוקי הקיים וכן השינויים המוצעים: במצב הנוכחי, תהליך תשלום מס רווחי יתר מתבצע כך שבהתחלה, התאגיד לפי חישוביו קובע שומה עצמית ומציין זאת בדוח השנתי לרשות המיסים. פקיד השומה בודק את הדוח ועליו לקבוע או שהוא מקבל את חישוב התאגיד או שלדעתו השומה גבוהה יותר. ישנה אפשרות בה פקיד השומה והתאגיד מגיעים להסכם סופי מה גובה המס, ואם אין הסכמה, פקיד השומה מוציא "שומה לפי מיטב השפיטה" - ללא הסכמה. בתשלום בגין רווחים מנפט ומגז טבעי על פקיד השומה לעשות זאת תוך שנה מהגשת הדוח, בשאר משאבי הטבע תוך ארבע שנים, אם פקיד השומה לא הוציא שומה בפרק הזמן שנקבע, השומה של החברה הופכת להיות שומה סופית).
אם אין הסכמה בין פקיד השומה לתאגיד, מוצא צו דיון בבית משפט וניתן לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון (הליך שעשוי להימשך זמן רב). כל עוד אין הסכם שומה סופי או פסק דין של בית משפט, סכום השומה שבמחלוקת (הפער בין השומה העצמית של החברה לבין השומה שהוצאה על-ידי רשות המיסים) לא צריך להיות משולם. עניין נוסף הנוגע לסכומים שבמחלוקת; במצב החוקי כיום, אם יועבר לרשות הקרן סכום הנמצא במחלוקת, אין דרך להחזיר אותו לגורם המשלם לצורך ביצוע החזר אם יתברר שהיה תשלום יתר של המס.
כך מוצעים בין השאר השינויים הבאים:
במקרה בו פקיד שומה הוציא שומה הגבוהה מהשומה העצמית של התאגיד, והתאגיד בחר לפנות לבית משפט, השומה אותה הוציא פקיד השומה תשולם על-ידי התאגיד ולא ימתינו עד להכרעת בית המשפט. אם בית משפט יפסוק כי התאגיד שילם תשלום מס גבוה מדי, הוא יקבל החזר בתוספת ריבית והצמדה.
בהקשר לכך נקבע כי סכומי מס אלו שעדיין נמצאים בדיון בבית משפט לא יועברו לקרן לאזרחי ישראל, אלא לקרן ייעודית שתנוהל על-ידי החשב הכללי והוא ישקיע את סכומי המס עד שהשומה תהיה סופית, או שיחזיר את סכומי המס שנגבו לתאגיד, אם בית המשפט יפסוק שסכומי המס שנגבו גבוהים מדי.
הסדר זה של הקמת "קרן ביניים" שתנוהל בחשב הכללי מוצע משלוש סיבות עיקריות. הראשונה היא שכאמור החוק לא מאפשר לקרן לאזרחי ישראל להחזיר כספים אם יש גביית יתר. הסיבה השנייה היא שניהול ההשקעות בקרן לאזרחי ישראל צריך להיות בראיה ארוכת טווח, דבר שלא עולה בקנה אחד עם אפשרות של ביצוע החזר כספים לאחר תקופה קצרה יחסית. הסיבה השלישית היא שיחד עם הקושי שנוצר כפי שהוסבר בשתי הסיבת הקודמות, ישנו רצון שההכנסות ממס רווחי יתר אשר במחלוקת ישיאו תשואה כלשהי ולכן כן ינוהל ויושקע על-ידי החשב הכללי.
הגדלת התקופה שבמהלכה יכול פקיד שומה לאשר את השומה העצמית שהגיש בעל זכות גז ונפט או להוציא לו שומה מ-12 חודשים לארבע שנים מתום שנת המס בה נמסרו לפקיד השומה הדוחות הרלוונטיים, זאת בדומה לתקופה הנתונה לפקיד השומה בנוגע למשאבי טבע אחרים.
תיקון סוג הדוחות החשבונאיים אותם על התאגידים להגיש לרשות המיסים בנוגע לחישוב מס רווחי יתר וזאת במטרה לייעל ולפשט את עבודת פקידי השומה בבואם לבחון את השומות העצמאיות של התאגידים. כמו-כן, מוצע כי יוטלו קנסות על אי-הגשת דוחות אלו.
הגדלת שיעורי הקנסות אם הפערים בין השומה שדיווח התאגיד לבין הסכום שנקבע שישולם בפועל, גבוהים מחצי מיליון שקל, ואם לא הוכח שלא נהג ברשלנות.