בתום דיון ארוך, אישרה הערב (יום ב', 16.8.21) ועדת הכספים את חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021, לקריאה שנייה ושלישית - החוק מציע שינויים במנגנון גביית מס רווחי יתר עבור הקרן לאזרחי ישראל, בדגש על גבייה בעת מחלוקת לעניין גובה השומה בין רשות המיסים לתאגידים.
הכנסות הקרן מגיעות מתוקף חוק מיסוי רווחי נפט, משנת 2011 ("ששינסקי 1"), ועוסק במיסוי רווחי נפט וגז טבעי והפרק בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2015 העוסק במיסוי רווחים ממשאבי טבע נוספים, בעיקר כימיקלים מים המלח ("ששינסקי 2"). לפי החוק, הקרן תוקם לאחר צבירת 1 מיליארד ש"ח ממס רווחי יתר. עד להקמת הקרן, ההכנסות ממס רווחי יתר נשמרים בחשבון מיוחד המנוהל על-ידי החשב הכללי במשרד האוצר.
במצב הנוכחי (כל עוד החוק לא יאושר סופית), תהליך תשלום מס רווחי יתר מתבצע כך שבהתחלה, התאגיד לפי חישוביו קובע שומה עצמית ומציין זאת בדוח השנתי לרשות המיסים. פקיד השומה בודק את הדוח ועליו לקבוע או שהוא מקבל את חישוב התאגיד או שלדעתו השומה גבוהה יותר. ישנה אפשרות בה פקיד השומה והתאגיד מגיעים להסכם סופי מה גובה המס, ואם אין הסכמה, פקיד השומה מוציא "שומה לפי מיטב השפיטה" - ללא הסכמה. בתשלום בגין רווחים מנפט ומגז טבעי על פקיד השומה לעשות זאת תוך שנה מהגשת הדוח, בשאר משאבי הטבע תוך ארבע שנים, אם פקיד השומה לא הוציא שומה בפרק הזמן שנקבע, השומה של החברה הופכת להיות שומה סופית.
אם אין הסכמה בין פקיד השומה לתאגיד, מוצא צו דיון בבית משפט וניתן לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון (הליך שעשוי להימשך זמן רב). כל עוד אין הסכם שומה סופי או פסק דין של בית משפט, סכום השומה שבמחלוקת (הפער בין השומה העצמית של החברה לבין השומה שהוצאה על-ידי רשות המיסים) לא צריך להיות משולם. עניין נוסף הנוגע לסכומים שבמחלוקת; במצב החוקי כיום, אם יועבר לרשות הקרן סכום הנמצא במחלוקת, אין דרך להחזיר אותו לגורם המשלם לצורך ביצוע החזר אם יתברר שהיה תשלום יתר של המס.
הצעת החוק קובעת את השינויים הבאים:
1. במקרה בו פקיד שומה הוציא שומה הגבוהה מהשומה העצמית של התאגיד, והתאגיד בחר לפנות לבית משפט, השומה אותה הוציא פקיד השומה תשולם על-ידי התאגיד, כולל 75% מגובה השומה שבמחלוקת (בנוסף לחלק שאינו שנוי במחלוקת), ולא ימתינו עד להכרעת בית המשפט. אם בית משפט יפסוק כי התאגיד שילם תשלום מס גבוה מידי, הוא יקבל החזר בתוספת ריבית והצמדה.
בהקשר לכך נקבע כי סכומי מס אלו שעדיין נמצאים בדיון בבית משפט לא יועברו לקרן לאזרחי ישראל, אלא לקרן ייעודית שתנוהל על-ידי החשב הכללי והוא ישקיע את סכומי המס עד שהשומה תהיה סופית, או שיחזיר את סכומי המס שנגבו לתאגיד, אם בית המשפט יפסוק שסכומי המס שנגבו גבוהים מידי.
הסדר זה של הקמת "קרן ביניים" שתנוהל בחשב הכללי מוצע משלוש סיבות עיקריות. הראשונה היא שכאמור החוק לא מאפשר לקרן לאזרחי ישראל להחזיר כספים אם יש גביית יתר. הסיבה השנייה היא שניהול ההשקעות בקרן לאזרחי ישראל צריך להיות בראיה ארוכת טווח, דבר שלא עולה בקנה אחד עם אפשרות של ביצוע החזר כספים לאחר תקופה קצרה יחסית. הסיבה השלישית היא שיחד עם הקושי שנוצר כפי שהוסבר בשתי הסיבת הקודמות, ישנו רצון שההכנסות ממס רווחי יתר אשר במחלוקת ישיאו תשואה כלשהי ולכן כן ינוהל ויושקע על-ידי החשב הכללי.
2. הגדלת התקופה שבמהלכה יכול פקיד שומה לאשר את השומה העצמית שהגיש בעל זכות גז ונפט או להוציא לו שומה מ-12 חודשים לשנתיים מתום שנת המס בה נמסרו לפקיד השומה הדוחות הרלוונטיים, זאת בדומה לתקופה הנתונה לפקיד השומה בנוגע למשאבי טבע אחרים. התקופה נקבעה על שנתיים לדרישת חברי הוועדה, שציינו כי הארכה ארוכה מידי מנוגדת לתכלית החוק, שמבקש להכניס כספים לקרן האושר בהקדם.
3. תיקון סוג הדוחות החשבונאיים אותם על התאגידים להגיש לרשות המיסים בנוגע לחישוב מס רווחי יתר וזאת במטרה לייעל ולפשט את עבודת פקידי השומה בבואם לבחון את השומות העצמאיות של התאגידים. כמו-כן, מוצע כי יוטלו קנסות על אי-הגשת דוחות אלו.
4. הגדלת שיעורי הקנסות אם הפערים בין השומה שדיווח התאגיד לבין הסכום שנקבע שישולם בפועל, גבוהים מחצי מיליון שקל, ואם לא הוכח שלא נהג ברשלנות. הקנס שתוכל הרשות להשית יעמוד על 15% מסכום הגירעון לדרישת הוועדה, כאשר נוסח החוק המקורי קבע 30%.
5. דיווח שנתי לוועדת הכספים לעניין הכספים הנמצאים בקרן הייעודית שתנוהל ע"י החשב הכללי, וכאמור תכלול את כספי השומות שבמחלוקת, עד להחלטה חלוטה בעניינם, וכן דיווח לעניין הסכומים בקרן העושר עד להגעתה לסכום של מיליארד שקל.
במהלך הדיונים עלה כי בכוונת הרשות לקדם בחוק ההסדרים הקרוב, חוק דומה בשיעורים מצומצמים יותר לעניין חברות גדולות במשק, מה שעורר ביקורת מצד מספר חברי כנסת, שתהו האם מיסוי התאגידים נועד להכשיר את החוק העתידי.
ח"כ משה גפני: "נבצר ממני להשתתף בדיון הקודם סביב החוק הזה, בעבר לא נתתי להביא את החקיקה הזו, בגלל אי-הצדק. הרשות מבקשת, כמו דיקטטור, אז אתה צריך לשלם את זה, כחברה לך לבית משפט, נדון בזה שנים, והכסף בינתיים בקופה, מילא אם הכסף היה בקופת העושר שמסייעת למדינה, אבל מעבירים את הכסף לקרן עלומה אצל החשב הכללי. חשבתי למה הביאו את זה, בפגרה לא הבאתי חוקים כאלה, המהירות מיותרת לגמרי, עד שהתברר לי, מתקרב אלינו חוק הסדרים, צונאמי לא רגיל, ובין היתר מציעה רשות המיסים, אם יש לך מכולת, ובא פקיד השומה ואומר אתה חייב מיליון שקל, אתה בעל המכולת תשלם מיליון שקל, אולי תגיע להסדר שזה יהיה חלק מזה, אבל תצטרך לשלם 70 או 60 אחוז. למה? מה קרה? מה בדיוק הדבר הזה? פקיד השומה תפקידו לקיים דיון, למה הוא מחליט על דעת עצמו סכום, יכול להיות כל סכום, ובעל המכולת צריך לשלם. החוק שכאן היום הוא כדי לומר בחוק ההסדרים, שעשינו את החוק הזה כבר בחוק קודם. אנשי רשות המיסים מכינים את חוק ההסדרים, הוא לא רלוונטי בכלל, הוא הקדמה לחוק ההסדרים".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר: "בלבלת בין כמה טקסטים שונים ולא קשורים. אין שום קשר בין החוק הזה לחוק שיבוא בחוק ההסדרים, על מה שמוצע שם יש גם הגבלת מחזור ושומה, ואחוזים אחרים לחלוטין, ויש לי גם השגות שם. אתה צודק על תשלום מלוא המס ועוד כמה תיקונים שנציג את הסיכומים שהגענו בנוגע אליהם, אבל צריך לזכור שמדובר במס ריווחי יתר בלבד ולא ביתר המיסים, ובמיסוי חברות שמשתמשות במשאבי הטבע של כולנו. אני זה שדחפתי להביא את החוק בתקופה הזו, בקרן העושר יש 741 מיליון ש"ח, 259 פחות ממה שצריך כדי שהיא תקום, הסחבת של שנים על שנים, היא פגיעה בילדים שלך, בנכדים שלך, בילדים של כולנו, אם לא נעשה צעדים שקרן העושר הזו תקום מהר יותר, אז זה לא יזוז".
יו"ר הוועדה הציג את השינויים השונים שהושגו לדרישת חברי הוועדה, בעקבות הדיון בשבוע שעבר, וציין על הורדת גובה תשלום השומה שבמחלוקת כי: "חשבנו שזה לא מידתי, בעצם כך שזה יכול להוריד את התמריץ של רשות המיסים להגיע לפשרות, חשבנו ש-75 אחוז זה האחוז היותר מידתי. איזון שיביא את רשות המיסים לנסות להגיע לפשרות והסדרים במו"מ. לדעתי החוק מאוזן עם השינויים הללו".
גפני: "אני מסכים שהגעת להישגים טובים, אך הם לא פותרים את הבעיה המהותית, אני מבקש ממך להביא את זה להצבעה שהכנסת מתכנסת או שיש תקציב מול עיננו. גם אם תצליח להעביר את החוק, אין מליאה. לצד כך, רשות המיסים לא עשתה שומות בנוגע לשנת 2019, כך שזה רטרואקטיבית".
אורית פרקש הכהן, שרת המדע והטכנולוגיה: "אני נזכרת שהייתי ח"כ חדשה והעליתי את הנושא לטיפול פעם אחר פעם, והתשובה הייתה שצריך להמתין. אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק להמתין, ולקדם את קרן העושר. הציבור לא צריך להמתין יותר, כסף שהיה צריך ללכת לציבור ב-2018, הגיע הזמן שילך ב-2021". ח"כ גפני: "הכסף לא הולך לקרן העושר, הוא הולך לקרן של החשב הכללי". ח"כ ולדימיר בליאק: "אני חושב שהחוק עם תכלית מאוד חשובה, בהסתכלות הראשונה החוק היה נראה לי לא מידתי, אני גאה על אופן ההתנהלות בוועדה על נושאים שונים, וגם בחוק הזה. חשבתי שאולי יש מקום להוריד עוד באחוז השומה, אבל הגענו להסכמות והחוק הרבה יותר מידתי, אני בעד להעביר אותו". ח"כ ינון אזולאי: "אנחנו הבהרנו ומבהירים - אנחנו בעד החוק, אנחנו חושבים שיש להכניס אליו תיקונים, אתם רוצים לדבר על מה שקורה בחוק, תדברו על מה שקורה בחוק ההסדרים".
לאחר שעות דיון ארוכות, הצבעה על רביזיות רבות, ודחיית הטענות לנושא חדש בוועדת הכנסת, אישרה הוועדה את החוק לקריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "מודה לעובדי ועדת הכספים ולעובדי הלשכה המשפטית, לכל חבריי הכנסת שנשארו פה עד לשעה הזו, היה דיון חושב וענייני, שהצלחנו להשיג בו מספר הישגים, וכן לשרה אורית פרקש הכהן שנלחמה על החוק הזה שנתיים. בסוף המטרה של החוק הזה הייתה להביא את הכסף הזה לציבור, כסף שמגיע לו על רווחי היתר על שימוש במשאבי הטבע של כולנו, אני שמח שעשינו את זה עם האיזונים הראויים, אני בטוח שהתיקונים יביאו לפתיחת קרן העושר בהקדם, לטובת הילדים והנכדים של כולנו".
|