תזונאי קופת חולים טוענים כי המשקאות המוצעים במרכולים כתחליפי חלב, אינם תחליפי חלב. ברובם הם מים ממותקים אליהם מוסיפים שיבולת שועל, סויה, שקדים, אורז, או קוקוס אליהם מוסיפים היצרנים רשימה די דומה של תוספי מזון: סידן, ויטמין B12, ויטמין D, E ו-B2. ברוב המקרים התוספות הן די קטנות ובדרך כלל לא יעילות, להוציא את תוספות הסידן שמופיעות לעתים קרובות בכמויות משמעותיות: כ־120 מ"ג בחצי כוס משקה.
התזונאים טוענים שתוספת הסידן בתחליף החלב היא מיותרת אם יש סידן במזונות אחרים שנצרכים על-ידי אותו אדם. בנוסף הם מדגישים שברוב תחליפי החלב תכולת החלבון היא אפסית ויש להשלים את החסר ממקורות אחרים.
זהירות עם משקה אורז
ובשנת 2016 הוציא ארגון רופאי הילדים האירופי ESPGHAN הנחיה לצמצם את השימוש במוצרי אורז בילדים, מחשש לחשיפה מוגברת לארסן. הארגון המליץ לא לתת לילדים חלב אורז על בסיס קבוע מפני שבאורז, כולל אורז אורגני ובעיקר אורז מלא, יש תכולה גבוהה של ארסן - חומר מסרטן ממדרגה ראשונה. ילדים שנחשפו לארסן באופן מהותי נטו לפתח יותר סרטן ומחלות ריאה בהמשך חייהם,
ההבדל בתכולת הארסן במשקה תלוי באורז שממנו הופק המשקה. אם נעשה שימוש רק בגרגר עצמו, ולא בעטיפתו - תכולת הארסן תהיה נמוכה יחסית.
המשקה המועדף: משקה סויה
פולי סויה הם הרכיב המזין ביותר שניתן למצוא בתחליפי החלב, כי בנוסף לפחמימות הם עשירים גם בחלבון מלא. משקה סויה מכיל חלבונים בכמות זהה לחלב מהחי, וללא סוכר ותוספים הוא נחשב למשקה הכי מומלץ. משקה סויה עמיד, שאינו זקוק לקירור, יכיל בדרך כלל פחות תוספים בהשוואה לסוג הטרי שדורש קירור, ולכן עמיד עדיף.