מליאת הכנסת אישרה (יום ה', 2.9.21) בקריאה ראשונה את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021 הקובעת כי התקציב לשנת 2021 יעמוד על -609,143,215 שקל. בקריאה שמית תמכו 59 חברי כנסת מול 54 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן יתקיים המשך הדיון.
כמו-כן אישרה המליאה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021 הקובעת כי התקציב לשנת 2022 יעמוד על - 562,934,898 שקל. בקריאה שמית תמכו 59 חברי כנסת מול 53 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן יתקיים המשך הדיון.
בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%. בשנת 2022 תקציב החינוך יעמוד על כ-69.7 מיליארד שקל תקציב הבריאות יעמוד על כ-44.8 מיליארד שקל, ותקציב מערכת הביטחון יעמוד על כ-73.3 מיליארד שקל. כמו-כן, תקציב פיתוח התחבורה יעמוד על כ-36.1 מיליארד שקל, תקציב משרד הרווחה והרשות לזכויות לניצולי שואה על כ-14.9 מיליארד שקל ותקציב מערך ההשכלה הגבוהה יעמוד על כ-12.3 מיליארד שקל.
התקציב כולל, בין היתר, תוספת של 2 מיליארד שקל למשרד הבריאות לבסיס התקציב, תוספת של 700 מיליון לבסיס התקציב של משרד הרווחה מהם 100 מיליון שקל יוקצו לטובת המאבק באלימות במשפחה וכ-50 מיליון שקל לביטחון התזונתי, תוספת של 1 מיליארד שקל למשרד החינוך- 700 מיליון שקל מהם לבסיס התקציב ו-300 מיליון שקל לפרויקט מיוחד לצמצום פערים בין פריפריה למרכז, תוספת תקציב של 1 מיליארד שקל למשרד לביטחון פנים, כולל הגדלת סד"כ המשטרה ב-1,100 שוטרים.
עוד כולל התקציב תוספת של 1.5 מיליארד שקל לאזרחים ותיקים הזכאים להבטחת הכנסה במטרה להבטיח להם הכנסה בגובה 70% משכר מינימום, תוספת 300 מיליון שקל למענק השנתי לניצולי שואה, כך שהמענק יגדל בכ-2,500 שקל ויעמוד על 6,500 שקל לכל זכאי, תוספת של למעלה מ-1.8 מיליארד שקל לנכים, תוספת של 1 מיליארד שקל לנכי צה"ל, 100 מיליון שקל לתוכנית "ממדים ל
לימודים"- שנועדה לממן לימודי תואר ראשון לחיילים קרביים וחיילים בודדים שסיימו את שירותם המלא, תקציב למיגון הצפון בעלות של 5 מיליארד שקל ל-10 שנים ואישור להקמת שני בתי חולים חדשים בבאר שבע וקריית אתא.
הצעות ההחלטה שאושרו כחלק מהתוכנית הכלכלית מכוונות לטיפול בבעיות המבניות של המשק, ומתמקדות בכמה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי בין היתר על -ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד.
להלן עיקרי הרפורמות שאושרו בקריאה ראשונה:
- עידוד ייבוא ורפורמה בתקינה
- תוכנית לצמצום האסדרה (רגולציה) במשק
- ייעול מנגנון הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה
- תוספת לגמלת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים
ניהול ביקוש בתחבורה ופתרונות תחבורה לטווח הקצר
- קידום תשתיות תקשורת מתקדמות
- האצת עבודות הפיתוח בתוכניות למגורים
- בנקאות פתוחה לעידוד התחרות בשוק הפיננסי
- הסדרת והפחתת האסדרה בתחום כיבוי האש
- ייעול מערכת המשפט ויישום היוועדות חזותית
- הכנסות מצטברות - מיסוי רווחים כלואים
- הסדרת מיסוי שותפויות וקרנות השקעה
- תיקון חקיקת הלוואות לדיור
שר האוצר,
אביגדור ליברמן, סיכם: "זה הוא יום חג, אחרי שלוש שנים וחצי, מעבירים בבית הזה תקציב בקריאה ראשונה. היום הזה מסמל יותר מכל את תום עידן הטירלול ואת החזרה לנורמליות. זו ההוכחה שהממשלה הזאת מתפקדת ואנחנו חזרנו לחיים שגרתיים כפי שמצופה מאיתנו. התקציב שהעברנו הוא התקציב הכי חברתי בתולדות מדינת ישראל והוא מבטיח צמיחה ובוסטר אמיתי לכלכלה ולמשק".