מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, פנתה (יום ד', 29.9.21) ליו"ר דירקטוריון קצא"א, ארז כלפון, וכתבה לו כי המשרד ימשיך לבחון את ההסכם לשינוע נפט במפרץ אילת.
"המשרד להגנת הסביבה, מתוקף חובתו כרגולטור, ימשיך בבחינה של מכלול הנתונים על-אודות ההסכם עליו חתמה קצא"א, הכולל גם את הרחבת פעילותה לשינוע נפט באילת, ותוך התייעצות עם משרדי ממשלה נוספים. הבחינה נדרשת לאור העובדה כי מימוש ההסכם יגדיל משמעותית את הסיכונים הסביבתיים לתושבי מדינת ישראל, בים וביבשה", כתבה.
לדברי כהן, מוטב היה לקיים התייעצויות אלה בטרם הלכה קצא"א וקידמה את ההסכם בחשאי, על כל הסיכונים הכרוכים בו, מאשר להציב את מדינת ישראל בעמדה לא נוחה מבחינה מדינית. "המשרד להגנת הסביבה מחויב לייצג את האינטרס הציבורי ולפעול על-פי סמכויותיו כדי למצות את הבחינה של השלכות ההסכם", כתבה.
עוד טענה כי הערתו של כלפון על החשיבות האסטרטגית של נמל קצא"א באילת אינה רלוונטית לעניין. "משרד האנרגיה הבהיר בפורום המנכ"לים, המוזכר גם במכתבך, כי הסכם מד-רד כשלעצמו אינו חשוב לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולא צפוי להשפיע עליו", ציינה.
בתגובה לפרסום המכתב נמסר מקצא"א כי הטענה לפיה קצא"א קידמה חתימת הסכם בחשאי היא טענה מופרכת וחסרת אחיזה במציאות שכן המשרד היה מיודע להסכם זמן רב לפני חתימתו ולא הביע כל התנגדות למימוש ההסכם. "גורמי ממשל שונים, ובהם משרד האוצר, משרד החוץ והחשכ״ל היו מיודעים על ההסכם ובדירקטוריון החברה יושבים נציגי מדינה, כולל רשות החברות, שאישרו את החתימה על מזכר ההבנות, זמן רב לפני חתימת ההסכם. עצם קיום המגעים פורסם בכל אמצעי התקשורת ותמוה שנעלם מעיני המשרד להגנת הסביבה", נמסר מן החברה.
עוד נמסר כי על-רקע משבר האנרגיה העולמי, טוב יעשה המשרד להגנת הסביבה אם יבין את חשיבותה של קצא"א לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולתפקודו הרציף. "הגם שהנפט הוא "דלק מעבר" הוא ישרת לפחות בעשור הקרוב את אזרחי המדינה. המשרד בהתנהלותו עוד עלול להוביל למצב של משבר אנרגיה בישראל בדומה למתרחש באירופה. קצא"א תמשיך לפעול בדיאלוג מול המשרד להגנת הסביבה ולעמוד בכל ההנחיות והדרישות כפי שעשתה עד היום", לשון ההודעה.