אחד השינויים שמציע פרק ז' לשם קידום השכירות המוסדית בישראל, ובו התמקדה הוועדה היום, הינו הסרת חסמים בפני 'קרנות ריט' -קרנות המשקיעות בנכסי נדל"ן, שזוכות להטבות מס ונהנות ממיסוי חד שלבי בלבד. הקרנות הינן מכשיר פיננסי שכל אדם יכול להשקיע בו, ולהיצמד לשינויים בשוק הנדל"ן והתשואות הגלומות בכך, מבלי לרכוש דירה ומבלי להעמיד הון משמעותי. במסגרת זו, ועל-מנת ליהנות מההטבות השונות, הקרן מחויבת להשכרת הפרויקטים שבידיה ל-20 שנה לפחות.
כיום קיימות בישראל שתי קרנות ריט בלבד, והמדינה מעוניינת לדחוף להקמת קרנות נוספות, ולהגדלת יחידות הדיור המוחזקות בידי קרנות אלה, במטרה להגדיל את שוק הדיור ארוך הטווח וכתוצאה מכך לאפשר לציבור השוכרים שכירות ארוכת טווח ולהוריד את הלחץ לרכוש דירות.
הסרת חסמים להרחבת הפעילות של קרנות הריט, היא במסגרת התאמות בפרק שני לפקודת מס הכנסה וכוללת את הצעדים הבאים:
- הגדרת המוצר של השכרה ארוכת טווח - היום קרן ריט לא מתחייבת למשך תקופת השכירות, וכעת מבקש השינוי לקבוע כי השכירות תהייה במסגרת חוזה ל-5 שנים עם אופציה להארכה ל-5 נוספות, מה שיעמיד וודאות לשוכר.
- לאפשר לקרנות ריט להתקשר עם יזם עבור התחדשות עירונית - כיום נכסי קרנות ריט שבמסגרת שכירות ארוכות טווח, אינן יכולות לקחת חלק בפרויקטים מסוג זה, השינוי קובע כי הקרנות יוכלו לקחת חלק בפרויקטי התחדשות עירונית, בתנאי שהדירות יושכרו בסך-הכל ל-20 שנה, ולא תחשב במניין השנים התקופה בהן חל ההליך ההתחדשות העירונית, ולא ניתן היה להתגורר בהן. מטרת הצעד הינה למנוע מצד קרנות אלה, חסם לרכישת בניינים במתחמים אשר מיועדים להתחדשות עירונית.
- הארכת התקופה בה הקרן מחויבת לאכלס בניין שבתהליך בנייה - כיום מחויבת קרן הריט לאכלס שטח שבנתה תוך 5 שנים, במסגרת התיקון, נקבע כי הקרן תוכל לבקש ארכה ל-7 שנים, אם זו כוללת בקשה להגדלת זכויות תכנון, קרי להגדלת מספר יחידות הדיור בקרקע, מה שיביא בגידול היחידות לשכירות לטווח ארוך.
- הארכת חוק הריטים ב-10 שנים נוספות - הארכת חוק ההטבות לקרנות הריטים בעשור נוסף, במטרה ליצור יציבות רגולטורית הנדרשת בעולם הנדל"ן.
במהלך הדיון עלה כי ישנן רק שתי קרנות ריט בישראל כרגע, וכי הן מחזיקות יחד כ-4,000 יחידות דיור, כמחצית מהן מאוכלסות ומחצית בבנייה, בפריסה ארצית רחבה.
עוד הוצג כי במסגרת קרקעות המדינה ופרויקט החברה הממשלתית 'דירה להשכיר', ישנן כיום סה"כ כ-14 אלף יחידות דיור בסטטוסים שונים: כ-2,500 יחידות מאוכלסות, כ-7,200 בתהליכי בנייה, וכ-4,000 בתהליכי שיווק של המדינה. במשרד הבינוי והשיכון ובמשרד האוצר הציגו כי ישנה הצלחה משמעותית במסגרת זו משמעותית בשיווקיים אלה וכי צפוי גידול במספר היחידות. כך הוצג כי במסגרת פרויקט דירה להשכיר שווקו בתחילה 2,000 יחידות בשנה, ולאחר מכן 3,000 יחידות, השנה עומד המספר על 5,000 יחידות ובשנה הבאה הוא צפוי לעמוד על 6,500-7,000 יחידות.
יו"ר הוועדה, ח"כ
אלכס קושניר, ציין ברקע הדברים: "יש היום כ-28 אחוז בארץ שגרים בשכירות, האנשים הללו נאלצים להתמודד עם אנשים פרטיים והם בכוננות ספיגה ובחוסר וודאות תמידית. אנחנו מנסים לבנות כלי אחר לשכירות, שיאפשר את הוודאות הזו לאותם זוגות ומשפחות שלא יכולות לרכוש דירה, גם על-מנת לייצר את הוודאות, להגדיל את הכלי הזה, ולהוריד את הלחץ ממחירי הדיור והשכירות".
בסיום הדיון, ציין יו"ר הוועדה כי לקראת הדיון הבא בנושא "אני מבקש לדעת מה התשואה הממוצעת של קרנות הריט, להבין מה עלות גיוס ההון שלהן, מה הוצאות התפעול שלהן, התחושה שהסיבה שיש מעט קרנות עם מעט דירות, היא שהפרויקט לא ממש כלכלי. אפשר לעשות תיקונים יפים, אבל אם אחרי כל אלה, נשאר עם מעט מאוד יחידות, אז לא עשינו בזה כלום. אנחנו רוצים למטב את הצעדים הללו".