ויסל רעד מהקואליציה לחינוך מלידה אמרה: "מתוך כ-400 מעונות שתוכננו, נבנו רק כ-200. אנחנו קוראים להקמת ועדה בין משרדית שתבחן את הקשיים ואת התנאים לקבלת אישור הפעלת מעונות יום. עקב הקשיים, מעונות שוכרים דירות להפעלת המעונות, דבר המונע מהם לקבל אישור ותקציבים. תנאי השכר והעסקה במגזר ירודים, מה שמונע מההורים לשלוח את ילדיהם למעונות מפוקחים מכיוון שבמגזר הפרטי, המחיר נמוך יותר".
הודא אבו-עבייד, רכזת לובי בפורום דו-קיום בנגב, אמרה: "קיים חוסר תכנון במועצות המקומיות, עיכוב באישור הבקשות וחוסר בהגשת הבקשות ע"י המועצות מחשש למחסור בתקציב. 80% מהילדים חיים מתחת קו העוני. אנחנו ממליצים לסבסד את המעונות על-מנת לעודד את ההורים לשלוח את ילדיהם למעונות". מנהלת מעון בכפר בדואי לא מוכר, אמיני, אמרה: "הילדים בכפרים הלא מוכרים נשארים בבית עד גיל שלוש. עד שאנחנו מאתרים בעיות וקשיים, הילד הולך לבית ספר".
עו"ד מיטל בק מהמועצה לשלום הילד אמרה: "הזכות לחינוך הינה זכות בסיסית וחובה של המדינה לאזרח. מכלל הילדים, רק 8% משתייכים למגזר הערבי. ורק 20% מהם במסגרות מפוקחות. אלו נתונים מדאיגים. קיימים חסמים וצריך לשמוע מהממשלה מה היא עושה על-מנת לצמצם את הפערים, ואיך מורידים חסמים".
נציגת עמותת ינבוע, עולא פחראלדין, אמרה: "בחברה הערבית יש 150 מעונות יום מפוקחים. רק 45 מהם המדינה בנתה, היתר נבנו ע"י עמותות. הארגונים מתמודדים עם עלויות בנייה ותשלום דמי שכירות. המנהלות מצפון הארץ אקדמיות ורמת הצוות גבוה מאוד. אולם שכרם נמוך. 113,000 פעוטות עד גיל שלוש שוהים במעונות. אנחנו לא יודעים איפה נמצאים 100,000 ילדים אחרים.
נציג משרד הכלכלה והתעשיה חגי פורגס, אמר: "קיימת חשיבות רבה במערך גיל הרך במגזר הערבי. מחובתנו לשמור על הפעוטות שנמצאים במעון יום. מעונות מסובסדים, מאפשרים להורים שילוב בשוק העבודה. חוק הפיקוח על מעונות יום והתקנות החדשות שנכנסו לתוקף, העלו את הסטנדרט גם של המעונות הפרטיים. אולם קיים מחסור במעונות מסובסדים. אני קורא למוסדות לפנות אלינו ולקבל רישיון".
בעניין מבנים במגזר הערבי, אמר פורגס: "יש הרבה חסמים. יש לנו כלים ויכולת לטפל רק בחלקם. בעניין היצע הקרקעות למעונות ברשויות הערביות, לדבריו, הבעיה תכנונית ואין לנו כלים לטפל בה".
ח"כ עלי סלאלחה (מרצ) שאל: "מדינת ישראל מחויבת על-פי החוק לשוויון מלא בחינוך. בעיית הקרקעות במגזר ידועה. מה המדינה עושה בנדון?". פורגס השיב כי "הרשויות במגזר הערבי לא פונות לקבלת תקציבים לבניית מעונות. גם מי שפונה, לא מנצל את התקציבים עקב מחסור בקרקעות. למשרד שלנו אין כלים לתמרץ רשויות לבנות מעונות. קיים קושי אמיתי".
נציג משרד האוצר אביעד שוורץ אמר: "קיים תקציב ייעודי לבניית מעונות יום למגזר הערבי. 25% ממנו מיועד למגזר הערבי. אין בעיה במחסור תקציבים. יש מחסור בהגשת בקשות לבניית מעונות חדשים. נשמח להרחיב את היצע מעונות היום במגזר הערבי". בעניין שכרן של המטפלות אמר שוורץ: "לכאורה אין מחסור בתקציבים. אנחנו בוחנים את הבעיה".
ח"כ מרעי אמר כי בצוות הבין משרדי חשוב שיהיו נציגים של משרד הפנים ומנהל מקרקעי ישראל שיתנו מענה לתכנון, וכי 6,000 ילדים לא מקבלים מענה לחינוך בגיל הרך.
ח"כ סלאלחה סיכם את הדיון: "הוועדה קוראת למשרד האוצר ולארגונים המפעילים את המעונות - לפעול במהירה לסיום שביתת המעונות. בנוסף, הוועדה קובעת כי העובדה שרק ילד לאם עובדת זכאי למעון, מהווה פגיעה בזכות של פעוט לחינוך נאות ולקידום. עוד קבעה הוועדה כי המחיר המינימלי למעון, גבוה עבור חלק גדול מהאימהות העובדות בחברה הערבית, ומהווה נתח גבוה מאוד מהשכר אותו הן מרוויחות. הוועדה קובעת שיש להגדיל את הסבסוד. הוועדה מבקשת להקים צוות בין משרדי לצורך הסרת החסמים התכנוניים והתקציביים הקשורים להקמת מעונות ביישובים הערביים. צוות שיכלול נציגים ממשרד הפנים, ממנהל התכנון וממרכז השלטון המקומי".