המדינה התנהלה בצורה בעייתית בנוגע לבקשה לפתיחת קברו של ילד מעולי תוניסיה, כאשר לא עמדה במועדים שקבע בית המשפט המחוזי בחיפה והעלתה הסתייגויות מן ההליך 16 חודשים לאחר שהסכימה לביצועו. כך אומרת (5.10.21) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.
מזל ברקו העלתה ב-2018 בבית המשפט למשפחה בחיפה את החשד, שאין אמת במידע שנמסר למשפחתה לפיו אחיה בן השנה נפטר ב-1953 ונקבר בבית העלמין בסגולה בקבר הנושא את שמו. היא טענה, כי ייתכן שהאח עודנו בחיים וביקשה לפתוח את הקבר ולקיים בדיקת דנ"א לשרידים המצויים בו. נציגי היועץ המשפטי לממשלה והרב הראשי לישראל לא התנגדו לבקשה והיא אושרה בדצמבר 2018. מימוש ההחלטה נדחה מעת לעת לבקשת הצדדים, ובפברואר 2020 ניתנה החלטה משלימה לגבי פרטי פתיחת הקבר ונקבע שיש לבצעה תוך 90 יום.
רק במארס 2020 - שנה וחצי לאחר שנתן את הסכמתו ובחלוף מחצית מן המועד לביצוע ההחלטה - טענו נציגי היועץ המשנה, כי יש להביא בחשבון את השלכות פתיחת הקבר על קברים סמוכים. בחודש יוני הביעה ברקו את התנגדותה לבקשת היועץ לאפשר לו להגיש עמדה מעודכנת, ובאותו חודש הורה בית המשפט ליועץ לתאם עד סופו את המועד לפתיחת הקבר - אך הדבר לא נעשה. באוגוסט הגיש היועץ המשפטי את עמדתו, לפיה יש לפנות למשפחות הקבורים בסמוך ולקבל את הסמכתן. בית המשפט דחה מיידית את הבקשה וקבע שיש לתאם בתוך שבועיים את מועד פתיחת הקבר.
על החלטה זו ערער היועץ המשפטי לבית המשפט המחוזי בחיפה, ובנובמבר אשתקד הציע השופט חננאל שרעבי מתווה אשר יביא בחשבון גם את האפשרות לפגיעה בקברים סמוכים. ברקו הסכימה, היועץ המשפטי ביקש ארכה של עשרה ימים, אך משלא הגיב - הורה שרעבי לפעול על-פי המתווה שהציע. על פסק דין זה ביקש היועץ המשפטי לערער בינואר השנה, ואף טען שלא ניתן לפתוח את הקבר לפני חודש יוני. ברקו הגיבה באומרה, כי אינה מסוגלת מבחינה כלכלית ונפשית להמשיך לנהל את ההליך.
חשיבות מיוחדת לממד הזמן
ברק-ארז דחתה את בקשתו של היועץ המשפטי לערער, באומרו שאין הצדקה לדיון עקרוני בגלגול שלישי. גם לגופם של דברים, אין סיבה להתערב בפסק דינו של שרעבי. ייתכן שעקרונית יש מקום לפנות למשפחותיהם של הקבורים לצד הקבר העומד להיפתח, אך לא הפעם - כאשר היועץ המשפטי הסכים עוד ב-2018 לפתיחת הקבר ו"אין לגרום לעיכוב משמעותי נוסף על דרך של ניסיון לאיתור המשפחות ופנייה מוקדמת לקבל את עמדתן".
ברק-ארז מוסיפה: "חשיבות מיוחדת יש לייחס במקרה זה לממד הזמן. המשיבה, שמייחלת לברר מה עלה בגורלו של אחיה, אינה אישה צעירה. היא החלה בהליך לפתיחת הקבר לפני שלוש שנים ומחצה, ומאז היא נדרשת להוסיף ולנהלו בשלוש ערכאות שונות, על-אף שהוחלט להיעתר לבקשתה, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, עוד בראשית הדרך. משאביה הכלכליים מצומצמים. כוחות הנפש הנדרשים לה לצורך השלמת המסע שיצאה אליו הולכים ואוזלים.
"במכלול הנסיבות הייחודיות למקרה זה, ובהתחשב בכך שגם על-פי המתווה שקבע בית המשפט המחוזי תיעשה פנייה למשפחות הנפטרים הטמונים בקברים הסמוכים ככל שיתעורר הצורך בכך, על-פי חוות דעתם של אנשי המקצוע, יש אפוא ליישם את ההחלטה בדבר פתיחת קברו של האח. הגיעה העת". היא הורתה לתאם בתוך חודשיים את פתיחת הקבר.
עוד אומרת ברק-ארז: "בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, מצאתי לנכון להעיר על ההתנהלות הדיונית בתיק זה. נדמה כי לא היה מקום לכך שההסתייגויות ביחס לפתיחת הקבר יועלו זמן רב לאחר שניתנה ההסכמה לכך, ולאחר שכבר התקבלה החלטה עקרונית המקבלת את הבקשה, ובעקבותיה שתי החלטות משלימות שעוסקות בהיבטים היישומיים שלה. כמו-כן הימנעותה של המדינה מביצוע החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה שבהן נקבעו מועדים ברורים מעוררת קושי. בנוסף, ומעבר להיבט המשפטי, ההיבטים האנושיים הרגישים של הפרשה וגילה המתקדם של המשיבה הצדיקו התנהלות דיונית אחרת. ניתן לצפות שהלקחים הנדרשים מכך יופקו".
היועץ המשפטי חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. את היועץ ייצגו עוה"ד עו"ד ישראל בלום ורות גורדין, ואת ברקו - עו"ד רחל דותן.