ועדת החוקה קיימה (יום ה', 15.10.21) דיון מרתוני בפרק י"ט בחוק ההסדרים הכולל חוק מוצע חדש - חוק יסודות האסדרה (האסדרה). בהתאם להסכמות הקואליציוניות פוצלו מן הפרק סעיפי "סמכויות הקצה" (סעיפים 21, 28 ו-30).
הצעת החוק נועדה להסדיר את התהליך הפנים-ממשלתי הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת אסדרה. בהצעת החוק מוצע להקים רשות בקרה מרכזית לאסדרה שתהווה גורם מקצועי ממשלתי בתחום, תייעץ למאסדרים ביחס לתהליכי הבחינה של אסדרה חדשה, תמליץ ביחס לטיוב אסדרה קיימת, תקדם תהליכי תכנון ותיאום בין מאסדרים, תסייע בהכשרה ובפיתוח מיומנויות בתחום האסדרה, ותייעץ לממשלה בענייני מדיניות אסדרה. על-פי הצעת החוק הממשלתית מאסדר פיננסי הוא אחד מארבעה גורמים: בנק ישראל, בהפעלת סמכויותיו על-פי דין בכל הנוגע לאסדרת תחומי הבנקאות, הסליקה ושיתוף בנתוני אשראי, בלבד; רשות ניירות ערך; רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק. כמו-כן, מאסדר, לעניין אסדרה שעיקרה בתחום פעילותם של הגופים הללו.
בהצעת החוק הממשלתית הוחרגו המאסדרים הפיננסיים מההסדר העיקרי המוצע בחוק וקביעת הסדר חלופי לגביהם. על-פי ההסדר הייחודי המוצע, תאגידים ציבוריים ומאסדרים פיננסיים לא יהיו כפופים לבקרה ולמתודולוגיה של רשות האסדרה, וזאת כדי להימנע ממעורבות ממשלתית בעצמאות המוקנית להם. במקום זאת, הם יהיו מחויבים לפרסם עד למועד קביעתה של אסדרה, דוח שישקף את התהליך שביצעו לעניין בחינת השפעותיה הצפויות של האסדרה, אשר יבוצע בהתאם להנחיות שקבע המאסדר עצמו, וייבחן על-ידי מנגנון בקרה פנימי אצל אותו תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי שישמש כתחליף להתייעצות עם הרשות. כמו-כן, מוצע כי התאגיד הציבורי או המאסדר הפיננסי יכינו תוכנית אסדרה שנתית ויפרסמו אותה ישירות לציבור.