לאפשר ללקוח מידע פיננסי על עצמו

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אמר לחברי הוועדה, כי "נושא הבנקאות הפתוחה זה פרויקט הדגל של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, שעובדים על זה שנים רבות והביאו את מוכנות המערכת. הראייה באה ממקום אחד, לאפשר את רווחת הצרכן. דחיות נקודתיות שקורות פה ושם חסרות משמעות במונחי הטווח ארוך. המוצרים הבנקאיים הם לא כל המוצרים הפיננסיים וצריך להרחיב ככל שניתן, גם בתהליך החקיקה הזה, גם אם לוחות הזמנים רחוקים. צריך לחייב את כל מי שהוא יצרן של מוצר פיננסי להיות כחלק מהרפורמה". אבידן התייחס לסעיף ניגוד העניינים, ואמר: "אנחנו רואים בעייתיות גבוהה מאוד בעולמות של ניגוד עניינים ותיווך, דווקא מעמדת הראייה של רווחת הצרכן. הוחלט שיש כשל שוק עוד לפני שיש שוק, אנחנו בגישה שהרבה יותר נכון לתת לשוק לפעול, ואם יהיה כשל נדע לשים את המעצורים הנכונים. בעיני הכשל המשמעותי, כדי שהצרכן ייהנה, הוא דווקא המניעה. אני מתקשה לראות מודל עסקי ללא מעורבות של בנקים וסולקים. אני מקווה שיהיו פינטקים וגופים שלהם יש לקוחות ואמון. אני מבין שהוועדה רואה שכן יישאר הסעיף של ניגוד עניינים ותיווך. אני מתקשה לראות מה המדדים להצלחה של הרפורמה. זאת נקודת מפתח לכל רפורמה, אני מרגיש שזה מאוד חסר. ככל שהולכים לכיוון שימנעו מגופים שיש להם לקוחות ואמון לקחת חלק, צריך לקבוע אבן דרך לקבוע הצלחה או כישלון. אני מקווה שאני טועה, אבל אם לא תהיה הצלחה שיהיה מי שיש לו סמכות להתיר לבנקים, לא בגלל שאני המפקח עליהם, יש בנינו הרבה מתח, אבל להגיד שזו נקודת זמן שמי שמנהל נכסים שיש לו לקוחות ואמון לא תהיה לו מניעה". יו"ר הוועדה ביטון שאל את אבידן האם יש לו ספקות שהרפורמה תביא את התוצאה הרצויה והאם הוא מאמין שלמרות עוצמתם של הבנקים הם צריכים להיות שחקנים. אבידן השיב: "כן יש לי ספק. אין לי מונופול על החוכמה, אפשר לחשוב אחרת. אני אומר רק בוא נקבע נקודת זמן שנבחן אם הצלחנו או לא הצלחנו". ביטון הזכיר כי העלות של עמלות וריביות נאמדת בכ-10,000 שקלים בשנה והצלחה תהיה חיסכון בעלויות הללו.

בדיון היום עסקה הוועדה במועד כניסת החוק לתוקף, כאשר היו"ר ביטון, ח"כ שלמה קרעי וח"כ ענבר בזק ביקשו ליישם את הרפורמה בהקדם. קרעי אמר כי מסרסים את החוק בלוח זמנים דחוי, והוסיף כי שלל תאריכי הכניסה לתוקף של הרפורמה זו דחיינות. ח"כ ענבר בזק הצטרפה לדברים, ואמרה כי הדחייה משרתת רק את הבנקים וכי לוח הזמנים לא פרופורציונאלי להתארגנות. היו"ר ביטון ביקש מנציגי הממשלה לעשות מאמץ לנצל את 24 השעות הקרובות לביצוע בדיקה מעמיקה האם אפשר לקצר את לוחות הזמנים. "הבעיה שהאמונה הולכת וקטנה אחרי 70 שנה, אנחנו מאמינים ומאמינים ובסוף לא היו רפורמות אמתיות שזעזעו את המבנה הישן בבנקאות", אמר ביטון. מנכ"ל לובי 99, לינור דויטש, אמרה כי התייעצה עם טובי המומחים, וכי אין הבדל בין הנגשת מידע בעובר ושב לבין הנגשת מידע על הלוואות, פיקדונות ואשראי. לדבריה, "ביוני נותנים גישה על מה שאין בו כסף ובדצמבר משחררים את מה שיש בו כסף. עוד שישה חודשים זה עשרות אלפי זוגות צעירים שלא יוכלו להשוות ומי שגוזר קפון זה פועלומי. הם מתגאים בהקמת בנק דיגיטלי, אבל כשזה נוגע באפליקציות פשוטות פתאום זה לוקח זמן. אין שום סיבה שזה יקרה וצריך להתעקש על הקדמת הלוז".

רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, אמר כי צריך שההנגשה תהיה נכונה ולא תביא להטיה ולבעיות צרכניות שלא יבטיחו תחרות. "מבחינה זו קבענו מועדים מוקדמים יותר שחלים על בנקים, תאגידי עזר וסולקים, כי הם התחילו בפעילות להנגשת המידע. בשביל שנדע להבטיח שהחוק מייצר הנגשה איכותית ללקוח נדרשנו לקבוע מועדי תחילה מאוחרים יותר. ב-14 ביוני נייצר מגרש משחקים שווה שכולם מתחילים בנקודה שווה", אמר. מנהלת פרויקט הבנקאות הפתוחה בבנק ישראל, אילנית מדמוני, אמרה כי בבנק עובדים על הרפורמה מ-2018, בתהליכים רגולטוריים לא פשוטים. לדבריה, לעלות לאוויר בעוד 7 חודשים זו תקופה ממש קצרה. בעקבות דרישת היו"ר ביטון אמר טלר כי הדבר ייבחן ביממה הקרובה. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אמר כי 70 שנה זה זמן קצר לעומת האין סוף. הוא הוסיף: "נוהל בנקאי תקין קבע תאריכים, ובחקיקה זה לא הבנקים הם שיזמו. עשינו כל מאמץ לחבר למערכת, למרות שאין חקיקה, את כל הרגולטורים האחרים. אומרים אל תשאירו את זה רק למערכת הבנקאית, אבל אם נקצר רק המערכת הבנקאית תהיה פעילה ואם מאריכים באים בטענות למערכת הבנקאית שהיא מוכנה. בואו נפסיק עם הצביעות, המערכת הבנקאית מוכנה. 9 חודשים זה לא חזות הכל. הדחייה היא באה משני מקומות, מקום שהחקיקה מחייבת ולאפשר למאסדרים אחרים לתת רישיונות ולעמוד בתנאי אבטחת מידע, פרטיות וסייבר". מנכ"ל רייזאפ, יובל סאמט, אמר: "תנו למי שמקבל רישוי פשוט להתחיל להשתמש בממשקים כמו שהם, לא לחכות ליוני. ברגע שבנק ישראל יכתיב את הסטנדרט תאפשרו לשחקן עולה לאוויר להשתמש במידע וכך יהיה לו יתרון. תגדירו סטנדרט ומי שירוץ מהר יוכל להתחבר, וכך תהיה אפשרות לשתף פעולה מהר".

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, הגיבה לדברי המפקח על הבנקים, ובהתייחס לסעיף ניגוד העניינים ברפורמת הבנקאות הפתוחה אומרת: "מבחינתנו הנושא הזה סוכם, אני רואה שזה נפתח שוב אז אני רוצה להתייחס. הצלחת הרפורמה הזו תלויה בנו, אם נטיל ספק ברפורמה היא לא תצליח. לכן התנאי הוא שכל הנוגעים בדבר ישלבו ידיים כדי שהיא תצליח. הרפורמה היא חלק מתהליך כולל שנועד לפתור כשל שוק וצריך לייצר פתרון ארוך טווח. מטרתנו הייתה לייצר מערכת של נתוני שירותים אובייקטיביים, לכן הכלל של מניעת ניגודי עניינים הוא שוויוני שחל על כל השחקנים, בנקים גדולים, בינוניים קטנים וכאלה שעוד לא קמו. נכון שישראל היא אולי תופעה חריגה בנוף המדינות שיישמו בנקאות פתוחה בהיבט ניגוד עניינים, אבל אנחנו לא אירופה ואנגליה. אנחנו שוק קטן, צעיר, ריכוזי, עם מעט מאוד לקוחות. המודל העסקי פה לא מספיק חזק לחברות פינטק, לכן צריך לעשות יותר כדי שהרפורמה תצליח. מבחינת ריכוזיות הנתון הכי בולט הוא שארבעה מתוך חמישה בנקים מחזיקים ב-90 אחוז מהשוק, וזה לא דומה לאירופה, אנגליה או מקומות אחרים שאנחנו מנסים להשוות עצמנו אליהם, לכן סעיף ניגוד העניינים הוא מהותי ומייצר תקווה בלבבות של חברות פינטק ישראליות שרוצות להחזיר ערך לשוק הישראלי. אם נפגע בתקווה הזו יהיה מאוד קשה לשקם אותה".