הוועדה לקרן לאזרחי ישראל דנה (יום ד', 17.11.21) בדוח מבקר המדינה בנושא גביית מיסים והיטלים משותפויות הגז. יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז, אמר: "מהדיון עולה ממצא מטריד, מסתבר שרישום מאוחר של תגלית גז, יכול ליצור ויכוח מס בבתי המשפט, והפסדי מס למדינת ישראל". אלי מרדר, מנהל ביקורת בחטיבת משרדים כלכליים במשרד המבקר, הציג את עיקרי הדוח ואמר: "משנת 2011 עד שנת 2018 מס הכנסה גבה מחברות הגז 4.2 מיליארד שקל, לעומת צפי הכנסות של 7.8 מיליארד שקל. עד יוני 2021, הצטברו בקרן העושר 741 מיליון שקל, לעומת הצפי של בנק ישראל (בשנת 2013) כי עד שנת 2022 יצטברו 3.9 מיליארד שקל". מרדר: "ועדת ששינסקי המליצה שחלק המדינה מההיטל יגיע לכ-60% עד 70% בממוצע. בנק ישראל העריך בשנת 2015 שחלק המדינה יעמוד על 47% עד 54% מסך ההכנסות. רשות המיסים העריכה שחלק המדינה יעמוד על 52% עד 62% מההכנסות". לדבריו, אין מתודולוגיה מוסכמת על משרדי הממשלה לחישוב חלקה הכולל של המדינה ברווחים מתגליות הגז, וחלק המדינה מהרווחים אינו מפורסם. עוד מצא המבקר, כי קיים פער זמנים בין שני הגדרות ליום הקובע לחישוב תחילת תשלומי ההיטל. יום שקדם לתגלית, ויום הגשת הבקשה לקבלת החזקה בתגלית. לדבריו, פער הזמנים גורם לירידה בהכנסות המדינה עד כדי הכפלת ההוצאות. ההגדרה הקיימת יוצרת חילוקי דעות בין רשות המיסים לחברות החיפוש מהו יום הקובע לצורך קביעת מועד חבות המס. הפערים משפיעים על קביעת מקדם ההיטל ומגדילים את הוצאות החיפוש במעל 700 מיליון שקל. כך למשל, תגלית מאגר לוויתן הייתה בדצמבר 2010 ותאריך קבלת החזקה נקבע על פברואר 2014. לדבריו, מאגר לוויתן הוציא כמה מאות מיליוני שקל בקידוחים, לפני שניתנה חזקה למיזם. לטענת מחזיקי הזכויות, מדובר בהוצאה הזכאית להטבות המשויכות לתקופת החיפוש.