יו"ר ועדת המשנה פתחה את הדיון ואמרה: "בדיוני ועדת המשנה בראשותי, ארים כל אבן ואבחן כל נקודה, ולא רק אחפש מתחת לפנס. בחרתי לקיים את הדיון הראשון של מוכנות העורף בנושא של המענה לאנשים עם מוגבלויות, בגלל חשיבותו הרבה. 17% מאוכלוסיית ישראל הם אנשים עם מוגבלויות, אך למדינה אין מספיק נתונים וידע עליהם, ועל סוגי הלקויות השונים, והפער הזה במידע יוביל לפער במענה הנדרש להם בשעת חירום". אדריכל טל זימנבודה, ממונת נגישות ארצית בנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, אמרה לוועדה כי לאוכלוסייה זו קשים ייחודיים בעתות חירום, כגון הצורך במענים מיוחדים בתחום אספקת השירותים (קיום שגרה, קבלת שירות בבית), והצורך במידע נגיש ומונגש להם. לשם כך דרוש תיאום בין גורמי המדינה השונים (רווחה, ביטוח לאומי, משטרה, מערכת הביטחון, שלטון מקומי וכד'), אך כיום לרשויות אין מאגר מידע לגבי אנשים עם מוגבלות שבאחריותם בעת חירום.

עו"ד הדס אגמון, ממונת החקיקה בנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, אמרה כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חייב את הנגשת כל השירותים הניתנים לציבור בהקשר לחירום, והיו 5 תקנות שהיו אמורות להיות מוגשות לאישור הכנסת עוד ב-2006. סט ראשון של תקנות הותקן, אבל ייכנסו לתוקף רק ב-2022, והן נוגעות בהתארגנות בשגרה לשם התפקוד בשעת חירום. 4 התקנות האחרות עדיין מחכות להיות מוגשות ע"י משרד הביטחון לאישור הכנסת והן עוסקות בנושאים מאוד חשובים: פינוי וקליטה - הסדרת פינוי מותאם וקליטה במקומות מותאמים; רציפות שירותים רפואיים בחירום; אספקת שירותים (צרכים קיומיים) בחירום; מאגר מידע - כלי בידי הרשות המקומית לבצע את התקנות האחרות". עו"ד ישי יודקביץ מהייעוץ המשפטי במשרד הביטחון: "התקנות כבר הוגשו בכנסות קודמות אך הדיון בהן לא הושלם. החוק מחייב אותנו לקבל את הסכמת משרד האוצר להגשת התקנות בכל פעם שנדרשים להניחן על שולחן ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, וחילופי הממשלות התכופים הקשו על זאת. עם הקמת הממשלה הנוכחית שוב פנינו לאוצר לקבל הסכמה להגשתן לכנסת. יש ממונה ייעודי של משרד הביטחון אשר עובד עם כל משרדי הממשלה על הנושא, ומנסה לקדם את יישום התקנות שאושרו וגם את כל נושא ההנגשה והמודעות לו. אנו תלויים כמעט לחלוטין במשרדי ממשלה אחרים ליישום התקנות, שכן הן נותני השירותים לאוכלוסיות עם המוגבלויות.

היו"ר שפק: "כולנו זוכרים מאז 2006 כמה מלחמות ומבצעים עברנו, ובינתיים זה כנראה לא היה בסדר העדיפות. כאשר משהו דחוף יודעים לדחוף אותו גם כאשר ממשלות מתחלפות. העובדה שגם יש ממונה ממשלתי מיוחד לנושא הזה שלא התקדם מספיק, מבחינתי זה כשל". יו"ר ועדת המשנה ביקשה מפיקוד העורף להתייחס לכך שהיום המענה של הפיקוד נשען כמעט לחלוטין על ערוצים דיגיטליים. אל"ם שרית גרשקוביץ, ראש מחלקת אוכלוסייה בפיקוד אמרה: "אותן זימוניות שחולקו בזמנו ושימשו כהתרעה לאנשים חירשים הפסיקו להיות מתוחזקים ע"י החברה, ולכן לא ניתן להשתמש בהן. מבחינת יישומון פיקוד העורף לומד איך הוא צריך להנגיש את הדברים, וב'שומר החומות', למשל, הבנו ביחד עם אותם ארגונים שהרטט לא מספיק ארוך ולא מספיק לבן אדם להתעורר ולכן הארכנו אותו. בנוסף אנחנו בפיתוח לקראת הוספת הבהוב בגרסה הבאה של היישומון. בימים האלו אנו עמלים על פיתוח יחידה ביתית ומקווים שתוך שנה כל אזרח יוכל לרכוש אותך בעלות סבירה ביותר. ניתן יהיה להסתובב איתה, לקבל התראה בבית למי שלא שומע מסיבות כאלה ואחרות או למי שלא רוצה להוריד את היישומון. פיתוח האבטיפוס של היחידה כולל את כל היבטי הנגישות". שפק: "אבל זה לא פתרון שקיים מחר בבוקר אם קורה משהו, וגם בשנה הקרובה אין צפי לפתרון לי שאין לו פלאפון חכם. זה הרבה אוכלוסיות, כולל ילדים".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בן ברק, אמר כי "לא מעט אנשים במדינת ישראל, אין להם את היכולת להגיע למקום מוגן, ואם כבר הגיעו, לא תמיד הוא נגיש להם לכניסה. צריך שבתוכנית המיגון הארצית שאושרה באוצר, המקומות בהם יש קשישים ואנשים עם מוגבלויות יזכו לעדיפות בטיפול בגלל חוסר הגישה למקלט הציבורי, או אפילו לצאת לקומה אמצעית בחדר המדרגות כשאין מיגון. אנו בקשר עם האוצר כדי לנסות ליזום תוכנית של הלוואות מדינה לאנשים פרטיים שיוסיפו ממ"ד, אם לא מתאפשרות להם התחדשות עירונית. זה, בצירוף תוכנית המיגון, יכול לסייע להתחיל לפתור את בעיית הפער שהיא ענקית בהיקפה". יו"ר ועדת המשנה, ח"כ נירה שפק, סיכמה: "מדינת ישראל לא מאפשרת היום לאנשים עם מוגבלויות את התנאים כמו לכל אזרח בישראל - לקבל כלים איתם הוא יכול להציל את עצמו. יש פער במענה הגופים בכל הרמות, עזרים להצלה, מבנים ותשתיות והידע ברשויות המקומיות. אנחנו נדון בעוד שבועיים בתוכניות פינוי של ישובים בחירום, אבל אין לרשויות מידע מספק על אנשים עם מוגבלויות בתחומן, אז איך ידעו איזה פינוי הם זקוקים לו? לאילו אמצעים הם נדרשים כדי לבצע את הפינוי? המענה לא שלם וכל פעם חיים מתחקיר לתחקיר. באירוע חירום בהגדרה יהיו דברים בלתי צפויים, אז בואו נטפל כמו שצריך במה שכן צפוי".