הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה (יום ב', 29.11.21) דיון בדבר תבחינים לזכאות לדיור ציבורי בעין מגדרית. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן: "באנו לבדוק מי נהנה מדיור ציבורי ומי מונעים ממנו להגיע לדיור ציבורי. בתוך מה המלאי הקיים כנראה שהתבחינים כבר הפסיקו לעבוד. יכול להיות שבזמנו התבחינים ענו על צרכים מסוימים אבל עברו שנים ואנו מציפים את הבעיה כל פעם מחדש ומבטיחים שיבדקו את התבחינים והעוול נמשך. אני מורידה את הכובע ומכבדת את הנשים שיוצאות להילחם למען קורות גג להן ולילדים שלהן".
דני גיגי, מקדם מדיניות בפורום הדיור הציבורי: "יש בעיה קשה. זאת לא בעיה של בנאדם אחד. התבחינים לדיור ציבורי הם פוגעים בנשים. התבחינים מוציאים אותם מזכאות לפני שהיא נבחנת. לעיתים אישה לא עומדת בתבחינים - אם חסר לה ילד, אם אישה רוצה לעבוד - והתבחינים אומרים לה לא... נשים שסובלות מאלימות ויציאות ממקלטים לא זכאיות. זה בלתי נתפס שהן נאלצות לחזור לתופת כל פעם מחדש. אין במדינת ישראל מלאי דירות וממנו נגזרים התבחינים ההזויים האלו. כולם יודעים שחסרות לפחות 50 אלף דירות בדיור הציבורי. לקחת מאישה את הדבר היחיד שיכול להגן עליה זאת אלימות".
פארידה נג'אר, מבקשת דיור: "מאז שהתחלתי את המאבק בעלי נפל לסמים, התגרשתי, נולדו לי שני ילדים נכים. אני מספר 7 ברשימת ההמתנה ונתתי להם מספר כתובות של דירות ריקות ביפו והם לא מאכלסים אותם. הבן שלי בן 16 ובגיל 18 הוא לא כבר לא נספר ואז לא אהיה זכאית לדיור ציבורי, הם מחכים לזה?"
התבחינים הוקשחו
ח"כ יסמין פרידמן: "בעבר התבחינים התאמו למלאי הדירות וכעת המלאי קטן והתבחינים הוקשחו. נשארנו עם רבע ממספר הדירות. אין שום סיבה בעולם שמזונות יחושבו כהכנסה ואני דוחפת שימצאו לו פתרון. מזונות זה של הילדים. לגבי נשים יוצאות מקלט ושיקום נשים בזנות. קיימנו דיון בנושא במשרד הרווחה ואנו נקים פורום קטן ואלו מקרים יוצאי דופן שצריכים תבחינים אחרים". ח"כ קרן ברק: "צריך לשים לנשים הללו קורת גג מעל הראש. צריך לשנות את התבחינים של התעדוף". ח"כ גבי לסקי: "אי אפשר לפגוע בנשים שורדות אלימות בגלל חקיקה אחרת. לגבי שורדות אלימות צריך להגיש הצעת חוק שתתן מענה לבעיה".
עו"ד אוהד אמר: "סכומי הסיוע לא השתנו ב-20 השנים האחרונות לנשים נפגעות אלימות אבל שוק הדיור רותח והמחירים עלו. איך אישה יכולה למצוא דירה ב-1,160 שקלים בחודש ברגע שהיא יוצאת ממקלט. יש פה סיפור של תת-מיצוי זכויות - גם הזכויות שקיימות לא יספיקו, אבל גם אותם אין".
רות מנע, מנהלת אגף פרט וחריגים במשרד הבינוי והשיכון: "בית המשפט העליון קבע שדרך המלך לקבלת דיור ציבורי היא הבטחת הכנסה ולא מזונות. צריך לתקן את זה או לשנות זה בסדר אבל זה פסק הדין. אני לא רוצה להשתמש בביטוח הלאומי כמנגנון לגביית מזונות. המקום היחיד שאישה אולי עלולה להיפגע במעבר להבטחת הכנסה זה במקרי פירוד בהליכי גירושין. במקרים כאלה אישה יכולה לקבל באמת הרבה פחות. יש לנו תוכנית סיוע לנפגעות אלימות והיא לא מספיקה אבל היא נותנת מענה מידי".
משחק חתול ועכבר
פולינה מודלנציקי אם לארבעה: "בעקבות גובה הבטחת הכנסה שללו ממני את הזכאות לדירה בה גרתי 17 שנים. אני מנהלת מלחמת ייאוש. דרשו ממני השלמת הכנסה ואז התברר שביטוח לאומי עשו טעות וחישבו את דמי השארים שלי כאלמנה. כשהגשתי את הערעור למשרד הבינוי בגלל גובה ההכנסות שנהרס בגלל הבטחת ההכנסה". היו"ר: מה זה משחק חתול ועכבר שמנהלים מולך".
עו"ד אמר: "היא עברה את גבוה ההכנסה בכמה מאות שקלים בגלל קצבת שארים של הבת שלה". גיגי הוסיף: "תפרו לה חוב של 150 אלף שקל. שמים לה חרב מעל הראש. אומרים תפני את הדירה נמחק את החוב". תומא סלימאן: "אם היא נמצאת בערעור לא יכול להיות שמוציאים נגדה צו פינוי. כאשר טעויות הופכות להיות גוזרות גורל זה בלתי אפשרי. אתם עושים את הטעות והיא משלמת את המחיר".
עשהאל צור משרד האוצר: "התבחינים נמצאים אצל משרד הבינוי והשיכון. אנחנו לא מתערבים בוועדת החריגים. בסיכום התקציבי האחרון מול משרד השיכון ניתן תקציב ל-1,700 דירות בדיור הציבורי וזאת תוספת משמעותית שלא ניתנה בשנים האחרונות. ישנו צוות בין-משרדי שבוחן דיור ציבורי למספר שנים עם פיילוט של שכירות בטוחה. כשהפיילוט יצא לדרך נעדכן את הוועדה".
נזיפה למשרדי הממשלה
היו"ר נזפה בדיון בנציגי המשרדים: "מה שברור שמשרד הבינוי והאוצר חיים בעולם אחר. למה אתם משנים את הנהלים רק לרעה? האטימות שבה מתייחסים לנושא, לראות את הפקחים זורקים את הדברים של הילדים מהמקלט זה לא מתקבל על הדעת. את מי זה משרת לקנות 1,700 דירות במקום להוסיף 7 אחוז לדיור הציבורי? ובינתיים אזרחים ואזרחיות נזרקים לרחובות. בעיני מקבלי ההחלטות אתן שקופות. זה לא יכול להיות שאחרי 4 שנים אחנו דנים באותן תבחינים".
עו"ד איילת הלברשטט עטיאס, מרכזת תחום דיור ציבורי בסיוע המשפטי: "לצערי בשטח מבקשים מנשים לעבור להבטחת הכנסה במקום מזונות וכשאלו עוברות אז מבקשים מהן להמתין מחדש את כל תקופת ההכשרה. יש נוהל חדש ואתם לא ממלאים אחר אותו נוהל וחבל". תומא סלימאן: "מבחינתי קבלת פסק דין אומרת לפעול". מנע: "אנו עובדים בימים אלה לגיבוש כל התבחינים והנושא הוצג למנכ"ל ועוד השבוע נציג את התבחינים לשר. יש לנו ממשקים מול הביטוח הלאומי ומול משרד הרווחה".
ענבל חרמוני יו"ר איגוד העו"סים: "כשאישה מקבלת דיור ציבורי כל חייה משתפרים בצורה משמעותית האישה עומדת על הרגליים עד למצב שלעיתים היא לא צריכה את שירותי הרווחה. אם נדע להשקיע בזה היום אז נראה רווח כלילי וחברתי תוך כמה שנים. לעיתים אנו שומעות שאומרים לנשים לעשות עוד ילד. זה לא יאומן".
תקווה טספה מבקשת דיור צעקה מדם לבה: "אני בת 25 ואם ל-3 ילדים מאבות שגרמו לי לנזק. אני מפחדת לתבוע את המזונות, אבא של ילד שלי שבר לי בקבוק בירה על הראש. חוויתי אלימות במשפחה מצד הורה, מצד אחיי והורי ילדי. רצו לקחת לי ילד כשהוא נולד כי אחי היה אלכוהוליסט ואני הייתי קטינה. לא נותנים לי דירה כי הבאתי את אחד הילדים לאבא שלו. הייתי ישנה בחוץ. שמתי את הבת שלי אצל סבתא שלה. הייתי בורחת ממקום למקום. רק דיור יכול להוציא אותי מהמצב הזה. אני רוצה להחזיר את הבן שלי". היו"ר תומא סלימאן: "קשה לי לראות אישה צעירה כל כך שעברה את כל זה בגיל 25. אימהות יחידניות אלה הקבוצות הכי מוחלשות בחברה שלנו ובגלל זה מתייחסים אליכם ככה. כל הדיבורים התקציב הכי חברתי שהיה למדינה הוא פספס אתכם ועוד עשרות דברים אחרים. בלתי מתקבל על הדעת ההזנחה הפושעת במקרים הללו. אנחנו נפעל לשינוי חקיקה ואפנה לשר הבינוי והשיכון ואבקש שיגיע לדיון בוועדה. רוצה להאמין שאחרי שישמע את הסיפורים שלכן הוא יצא איתנו למאבק ואם לא אז כבר איבדתי תקווה מהכל. אם לא יעזרו לתקווה היום אז יצטרכו לעזור לעוד שלושה ילדים בעתיד".