הד"ר אלרעי פרייס המשיכה ואמרה כי "בישראל יש עדיין 2.5 מיליון איש שאינם מוגנים, וחשוב לקנות זמן גם להבין את הנגיף וגם לאפשר לאנשים עוד זמן ללכת להתחסן, ולכן גם ביקשנו להשתמש ביכולת של שב"כ. כבר חשבנו שזנחנו את האיכונים, והווריאנט בא והראה סיטואציה שעדיין יש בהם צורך. זה לא יופעל תקופה ארוכה ולא יופעל מול מספרים גדולים של מאומתים. זה הרגע לעשות את הפעולות הקשות. כשנהיה עם 500 מאומתים מהווריאנט, איבדנו את זה. הצעדים במגיפה הם יעילים כשזה קטן - כמו גיצים שניתן לכבות. כשזה נהיה דליקה לא מצליחים להשתלט. גם אנחנו וגם נציג השב"כ אמרנו בממשלה שזה לא יהיה בשימוש כשזה יהיה הווריאנט השולט. "כיום יש שני מקרים ידועים בישראל ועוד 11 מקרים מאומתים לקורונה ובחשד גבוה לווריאנט, ואלה המקרים שהעברנו לבדיקת מגעים גם ע"י השב"כ. החקירה האפידמיולוגית של מקרים אלה העלתה 186 מגעים, ובמקביל מהשב"כ הגיעו 44 מגעים, מתוכם רק שניים חפפו לאלה שעלו בחקירה האפידמיולוגית. לכן זה כלי חשוב אבל משלים לחקירות". היא ביקשה להשתמש בדוגמה של אותה מאומתת אשר נסעה באוטובוס באילת כדי להדגיש את חשיבות ההסתייעות בשב"כ מול אותם מקרים בהם אדם אינו מכיר או אינו זוכר את כל מי שהיה בסביבתו וסיפרה כי אותה נוסעת התבלבלה ומסרה בחקירה האפידמיולוגית מועד לא נכון של נסיעתה לאילת, ורק בזכות האיכון ע"י השב"כ התגלה התאריך הנכון ואז החלו ליצור קשר ולאתר את הנוסעים באותו אוטובוס. תת-אלוף רלי מרגלית, מפקד מפקדת 'אלון': "התועלת בסופו של דבר היא בעיקר אל מול טעות של הנחקר או חוסר הידיעה שלו. החקירות יכולות להיות מאוד איכותיות, אבל אם אדם היה במקום הומה אדם אין לו יכולת לתת את כל השמות. זה נותן יכולת משלימה ולא מחליפה. כמי שהקים את מרכז החקירות האפידמיולוגיות, אני יכול לומר שככל שעולים המספרים, האפקטיביות של החקירות וקטיעת השרשראות יורדת, והכלי יעיל דווקא במספרים קטנים שמאפשר להשיג מאמץ במהירות. הרעיון המסדר גם שונה כעת ולא שולחים מסרונים לאנשים אלא מתקשרים אליהם ומשלבים זאת עם החקירה". חברי הוועדה ביקשו להבין כיצד קובעים מי מוגדר בחשד גבוה לווריאנט אשר גם יחויב בבידוד וגם כלפיו יופעלו יכולות השב"כ על-פי התקנות. אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור, פירטה: "חולה מאומת עם בדיקת PCR חיובית. בדיקות אלו נשלחות לריצוף, אבל כבר בהתחלה ניתן לראות אם חסר גן מסוים, שמראה סבירות גבוהה לזן האומיקרון. ריצוף מלא לזיהוי ודאי של האומיקרון לוקח לכל הפחות חמישה ימים, ולכן פועלים גם מול אדם בחשד גבוה כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה". ח"כ צבי האוזר: "יש פה שינוי אסטרטגיה של 180 מעלות. בפעם הקודמת האיכונים פעלו מול המספרים הגדולים, ופסקו כאשר ירדנו מתחת ל-200 מאומתים ביום. פה מציגים צורך הפוך, של כיבוי הזיקים במקום כיבוי בשלב השריפה, אבל אנחנו צרכים להבין מהי המספר שאם נגיע עד אליו לא תבקשו להמשיך להסתייע בשב"כ". הד"ר אלרעי פרייס אמרה שהם עדיין בשלב לימוד הנתונים של האומיקרון כמו גם לימוד יעילות כלי השב"כ באופן ההפעלה החדש והממוקד שלו, ולכן מוקדם לענות על שאלה זו כעת.

עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "סברנו שאין מניעה משפטית לשימוש בתקנות הללו, בלית ברירה, למרות המורכבות. שימוש בתקנות שעת חירום ושימוש בשב"כ - כל אחד מהם בעייתי בפני עצמו. הרצון להפעיל את הכלי בצורה מידית עלה כבר בשיחות ביום שישי, ודרשנו לבחון קודם חלופות ולקבל חוות דעת כתובה ממשרד הבריאות על הנחיצות. גם במהלך השבת הייתה דרישה להפעלה מיידית, ובמוצ"ש קיבלנו את חוות הדעת הכתובה, וזה גם אושר בקבינט, ועדיין דרשנו דיון ואישור גם ברמת הממשלה. הסברנו כל העת שהכנסת אמורה לקבוע הסדרים שכאלה, ולכן תקנות שעת חירום לא יבואו להחליף אותה, אלא יהוו 'הלוואת גישור' עד החקיקה הכנסת. גם הבוקר שוחחנו עם היועמ"ש ומזכיר הממשלה והבהרנו שבלי שהצעת החוק תאושר לפחות בממשלה ותועבר לכנסת, לא נאפשר אפילו את הארכת תקנות שעת החירום עד להשלמת החקיקה. ח"כ מירב בן ארי: "למה הפאניקה והתבהלה להביא חוק דרקוני במהותו, של שימוש בשב"כ כלפי אזרחים, למרתון חקיקה, כאשר המספרים כה נמוכים ויש דווקא פרסומים על עמידות טובה של החיסון? לממשלה הקודמת לא היו חיסונים בהתחלה ואלפים היו בבתי חולים, אבל הסיטואציה כעת שונה מאוד. אני לא רואה סיבה לכך, אלא אם ביום חמישי נראה נתונים אחרים לגמרי". רן אחיטוב, יועץ ראש הממשלה לענייני קורונה: "ערכנו תרגיל לפני כשבועיים על-כניסת זן חדש ומסוכן למדינה, והוא הפך למציאות. כאשר הנתונים מדרא"פ מראים שה-R עוד על 2, וכאשר זה פורץ את ההגנות, לא רק של המחוסנים אלא גם של המחלימים, ברמה כפולה מזן הדלתא, היה ברור שצריך להגיב מהר כשזה עוד קטן. אנחנו מנסים להשתמש בכלי השב"כ כפינצטה. אנחנו יודעים שהתוספת השולית של איכוני השב"כ בהתפרצות גדולה היא בערך 10% וזה לא מצדיק לטעמנו את הפגיעה שהשימוש הזה גורם. לשאלת ח"כ האוזר, לדעתי במספרים שבין 100 ל-200 מאומתים צריך להפסיק את השימוש בו, וכמובן אם יגיע מידע נוסף שהאומיקרון לא יותר מדבק או קטלני או מידע לגבי עמידות החיסון. במעבר מהגל הרביעי, אל מול פוטנציאל של גל חמישי, קיבלנו מספר החלטות משמעויות, כולל להשאיר את כוח האדם במפקדת 'אלון' בכמות שתאפשר תגובה להתפרצות, ופיתחנו שם עוד כלים ויכולות. היו הרבה יכולות משלימות שפותחו, אבל תחליף טכנולוגי לכלי השב"כ לא קיים. כיום אנו עובדים עם משרד הבריאות והמכון הביולוגי על פתרון לריצוף וזיהוי הזן בתוך ארבע שעות".

ח"כ מיכל רוזין וח"כ גבי לסקי הביעו לכל אורך הדיון את מחאתן על השימוש בכלי השב"כ, דווקא כאשר אין עוד מספיק נתונים ולא ברורה נחיצותו, ועוד יותר מכך שזה נעשה במסגרת תקנות לשעת חירום וזאת משום פסקי הדין של בג"ץ. עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח בישראל התייחס לפסיקות אלו ואמר כי בית משפט עליון קבע עוד בתחילת המגפה, כאשר מצב התחלואה היה קשה יותר ולא היו לישראל חיסונים, שאי אפשר להשתמש בתקנות לשעת חירום במקום חקיקה. עוד קבע כי השימוש בכלי יעשה רק בנסיבות מסוימות ועל כן ההחלטה לפתוח את הדיון הזה מחדש סותרת לא אחת אלא שתי החלטות של בית משפט עליון. יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, סיכם ואמר: "דיון מאוד חשוב, וברור כי השימוש באיכוני שב"כ על אזרחים, גם בעת מחלה, הוא בעייתי מבחינה משפטית ואתית. אזרחים צריכים להסתובב בצורה חופשית ללא דאגה שידעו איפה היו ומה עשו. מצד שני, אנחנו נמצאים במגפה מתעתעת שמחייבת אותנו לנקוט באמצעים חריגים. אני מזכיר שתוקף התקנות לשעת חירום יפוג ביום חמישי בחצות ועל כן גורמי הממשלה צריכים לקבל החלטה עד אז. נחכה ונראה אז מה עמדת משרד הבריאות, וככל שתביאו אלינו חקיקה, ודאי שנקיים דיונים נוספים שבהם נדרוש נתונים מדויקים".